26% מתקציב הקורונה של המדינה הלך למכונות הנשמה, שכמעט ולא נדרשות כעת

הממשלה הקצתה 14.5 מיליארד ש' למאבק בקורונה עד כה • הסכום הגבוה ביותר, כ-.3.8 מיליארד ש', הוקצה לרכישת מכונות הנשמה וציוד מגן • אך פרקטיקות הטיפול השתנו, וכעת מונשמים רק 244 בני אדם מתוך 714 חולים במצב קשה • בינתיים, בתי החולים זקוקים לתקנים לאנשי צוות נוספים

צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press
צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press

בחודשים האחרונים למדו מדינות העולם: מגפת הקורונה המתפשטת היא מרוץ מרתון, הדורש תכנון לטווח הארוך, מדיניות ברורה, גמישות ניהולית ומציאת פרקטיקות שיאפשרו קיום של שגרת חיים חדשה עבור התושבים, עד אשר יימצא חיסון.

הסגר השני ממנו יוצאת ישראל מחייב הסתגלות לשגרה חדשה, שבכוחה למנוע כניסה לסגר שלישי. אך האם מערכת הבריאות 'מחוסנת' דיה כדי להתמודד עם גל תחלואה נוסף? בכירים בבתי החולים ברחבי הארץ מזהירים מפני הסתכלות קצרת טווח של הממשלה בניהול המשבר, בזמן שכוח האדם הנוסף שהוקצה למערכת, שנמתחה עד הקצה בשנים האחרונות, הינו זמני ובלתי מספק. בנוסף, מתמונת התקציב שהוקצה עד כה למערכת הבריאות, עולה כי הוקצו סכומים גבוהים דווקא למטרות קצרות טווח, שחלקן אף העלו חרס.

עד תחילת אוקטובר, הקצתה הממשלה 14.5 מיליארד שקל למאבק בקורונה. הסכום הגבוה ביותר - 3.802 מיליארד שקל, הוקצו לרכישת מכונות הנשמה וציוד מגן. 2.245 מיליארד שקל הוקצו עבור מעבדות הקורונה, ו-1.634 מיליארד שקל לרכש של תרופות (בין היתר, ישראל רכשה 2.5 מיליון כדורי הידרוקסיכלורוקווין, וכן חומרים לייצור עצמי של התרופה, שהוכחה בהמשך כלא יעילה לטיפול במחלה). עוד הוקצאו 1.5 מיליארד שקל לטיפול בקהילה, ו-1.3 מיליארד שקל לבתי החולים.

26% מהתקציב הוקדש, כאמור, לציוד מגן, שעיקרו מכונות הנשמה. המרוץ העולמי לציוד מגן בגל הראשון של הקורונה הוביל למחסור גדול בציוד מגן, ומכונות הנשמה הפכו למוצר מבוקש כאשר חולים רבים מצאו את מותם בהיעדרן. פרקטיקות הטיפול השתנו, וכעת מונשמים בישראל רק 244 בני אדם מתוך 714 חולים במצב קשה, אך המחסנים של משרד הבריאות גדושים במכונות הנשמה רבות שנרכשו, והפכו בלתי נחוצות.

לפי משרד הבריאות, בישראל ישנן כ-5,000 מכונות הנשמה, אבל במסע הרכש בגל הראשון נרכשו 14,632 מכונות, רובן עושות את דרכן לארץ. עם זאת, הצוותים עצמם נותרו בחסר. רק 959 מיליון שקל הוקדשו לאנשים האמונים על הפעלת מכונות ההנשמה - צוותי בתי החולים, המעידים על חסר משמעותי של כוח אדם.

בתי החולים קיבלו אמנם תקנים נוספים לצוותים - 2,000 אחים ואחיות ו-400 רופאות ורופאים - אך ההכשרות עשויות לקחת זמן רב, והתקנים עצמם מותנים בזמן, ולא מהווים פתרון מלא לאתגרי החורף או לחוסרים האינהרנטיים של מערכת הבריאות.

כמה מכונות הנשמה רכשו מדינות אחרות? בריטניה, למשל, בה מתגוררים 67 מיליון בני אדם, רכשה 21 אלף מכונות הנשמה, ב-569 מיליון ליש"ט (כ-2.5 מיליארד שקל).

מחסור במחלקות פנימיות

בבתי החולים מעידים על כך שהתקנים שסופקו למערכת הבריאות אינם מספקים, הם בקושי מפצים על עשור של "הרעבת" המערכת, ומוקצים עם תאריך תפוגה המציב את בתי החולים במלכוד: כוח אדם איכותי לא יגיע למערכת, וההכשרות הארוכות והמורכבות עלולות להסתיים בסמוך לביטול התקנים המסתמן בעוד פחות משנה.

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, אומר כי "הגרוע מכל בעיניי, זו העבודה שכל מה שקיבלנו הוא עם תאריך זמני. אף אחד לא פתח מחלקות חדשות, ובעיניי זה חמור מאוד. בסופו של דבר לא נוספה לבתי החולים מיטה אחת או מחלקות פנימיות חדשות. נתנו לנו תקנים עם תאריך תפוגה: יוני. מישהו חושב שרופא שאני קולט עכשיו כמתמחה, יכול לטפל במשהו? אחות שיצאה עכשיו מבית ספר לסיעוד, יכולה באופן מיידי לטפל בחולים? כוח האדם הזה נמהל במחלקות, אבל כרגע יש הרבה יותר עומס על הצוותים".

פרופ' ארנון אפק, שיבא / צילום: בי"ח שיבא
 פרופ' ארנון אפק, שיבא / צילום: בי"ח שיבא

אפק מדגיש כי המערכת זקוקה לאמצעים ועתודות באופן קבוע: "ככל שיהיו לנו יותר רזרבות, לא נצטרך להרים דגלים אדומים. הקורונה לא תיעלם עד שיהיה חיסון, והשפעת קיימת", הוא אומר. "אם יש לקח אחד שאנחנו חייבים ללמוד מהמגפה הזו, זה שמערכת הבריאות, מצוינת ככל שהיא - נטולת רזרבות. אי אפשר לקיים אותה ככה".

מה צריך משרד הבריאות לעשות? לפי אפק, להגדיל באופן קבוע את המחלקות הפנימיות. "חולים במסדרון זו בושה וחרפה למדינת ישראל, גם בימי השגרה. האנשים האלו הקימו עבורנו את המדינה. אני עובר במסדרונות וזה קורע לי את הלב כל יום. אבל בעידן הקורונה זה בעייתי הרבה יותר, כי אי אפשר לעשות את זה".

המדינה כאמור, לא עשתה די בתקופת הסגרים כדי להיערך להתאמת מערכת הבריאות לעידן הקורונה. מערכת הבריאות אולי תצליח להתמודד עם יותר מ-800 חולים במצב קשה, אך על חשבון פגיעה בפנימיות ובחולים "רגילים" בטיפול הנמרץ. תוכנית יציאה לשגרת הקורונה, צריכה לכלול לדבריו של אפק 'תוכנית הבראה' למערכת הבריאות, שתגדיל את השוליים שלה, ותאפשר תפקוד מייטבי בשנים הבאות. "תוכנית רב-שנתית להקמת כ-50 מחלקות פנימיות חדשות, והכפלה של מספר מיטות הטיפול הנמרץ בישראל", הוא אומר. "אלו משימות לשנים הקרובות, שישימו אותנו במקום אחר לגמרי, גם אחרי שהקורונה תסתיים".

מעבירים חולים בין המחלקות

שיעור תפוסת המיטות לאישפוז כללי בישראל גבוה מאוד - 93.8%, לעומת 75.5% במדינות ה-OECD. בפתח החורף, האתגר של בתי החולים צפוי להיות כפול: הקורונה עדיין מתפשטת, ואליה מצטרפת השפעת העונתית הגודשת את המחלקות.

גם אם תחלואת השפעת תהיה נמוכה יותר השנה בשל המסכות ותנאי הריחוק שהקטינו את המגע ההדוק בציבור, מערכת הבריאות נותרת להתמודד עם אתגרים מבניים גוברים: מחלקות פנימיות עמוסות להתפקע, כוח אדם מוגבל, ועל כך מחלקות קורונה בהן הצוות עובד מסביב לשעון ללא מנוחה, כבר שמונה חודשים.

בבית החולים וולפסון ישנה תפוסה של 92% במחלקות קורונה, עם 64 חולים, מחציתם חולים קריטיים וקשים. ככל בתי החולים, גם בוולפסון נערכו לתרחישי קיצון של אלפי חולים שמצבם הרפואי מצריך אישפוז, ונאלצו לסגור מחלקות פנימיות ולהסב אותן למחלקות קורונה.

בתי החולים - רובם ככולם - נאלצו לבצע שינויים הנדסיים, צוותיים וניהוליים כדי לגלות גמישות ההולמת את מציאות הקורונה החדשה, ובוולפסון נערכים להתמודדות של עוד שנה לפחות עם הקורונה. "צמצמנו שתי מחלקות, ואנחנו רואים עכשיו תפוסה כללית גם בפנימיות, במיון יש עומסים כל הזמן. אנחנו בונים ומכינים מחלקות נוספות לכמות גדולה יותר של חולים, אם תהיה כזו", מספרת ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים.

כדי להתמודד עם העומס שיגדל ככל שנתקרב לחורף, בבית החולים מווסתים בין מחלקות, ובמיון נקלטה מערכת לבדיקות קורונה מהירות המספקות תשובות בתוך כ-20 דקות, כדי לצמצם את הסיכונים ואת החשיפה לחולים. "אנחנו מעבירים חולים מהפנימית לכירורגית. מחלקות הקורונה דורשות הכפלה של הצוותים. אנחנו מדברים כרגע על הקמה מהירה של מיון חיצוני, כדי לתת עוד תוספת למיון.

ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית וולפסון / צילום: איל יצהר, גלובס
 ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית וולפסון / צילום: איל יצהר, גלובס

"הפתרון הוא להעלות את התקינה. קיבלנו תוספת תקנים, אבל היא עדיין לא מספיקה. כולנו היינו בבור עמוק, וזה נדרש עוד לפני הקורונה. קיבלנו 50 תקנים סיעודיים, 15 רופאים, ועוד 25 עובדי מנהל ומשק. אנחנו זקוקים לעוד 40 תקני סיעוד ועוד 20 רופאים. התקנים שקיבלנו עכשיו נדרשו לפני עשור, ואסור שהם יילקחו. עכשיו כולם מבינים כמה כדי שהחברה שלנו תהיה חזקה, צריכה מערכת בריאות חזקה. חוזק הוא תקצוב ותקינה, והתאמה לדינמיקה בעולם הבריאות. אנחנו צריכים מערכת אישפוזית רחבה, לא יכול להיות שכל זעזוע ימוטט אותנו ושנעבוד בשוליים. יש לזה מחיר. כבר ב-2018 כל הצוותים העידו על מצב של שחיקה. שחיקה היא פגיעה בחמלה ובתקשורת עם המטופלים, וזו פגיעה באיכות הרפואה. אנחנו לא רוצים להיות שם. אנחנו רוצים להמשיך להתגאות במערכת הבריאות שלנו".

צרו איתנו קשר *5988