פוליטיקה ותקציבי ענק: הקרב הגדול על מוסדות הקונגרס הציוני מגיע לישורת אחרונה

לאחר שנדמה שלראשונה מוסדות הקונגרס הציוני ותקציבי הענק שלו יופקדו בידי קואליציית ימין רחבה, התעוררו בשמאל ודרשו חלוקה הוגנת יותר, בעודם פונים לצירים הניטרליים בקונגרס לקחת חלק בהצבעה • בינתיים, יו"ר קק"ל דני עטר מעוניין להישאר בתפקידו ומנסה לרקום עסקה עם הליכוד

הקונגרס הציוני שנערך בשנת 1997 בבאזל / צילום: KEYSTONE/Michael Kupferschmidt
הקונגרס הציוני שנערך בשנת 1997 בבאזל / צילום: KEYSTONE/Michael Kupferschmidt

ותיקי הקונגרס הציוני לא זוכרים כזה משא ומתן קשוח ופתלתל על המינויים לתפקידים המרכזיים בקק"ל, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד ועוד מחלקות רבות ועתירות משאבים. למרות שהנוהג שהשתרש הוא חתימת הסכם בדקה האחרונה, 24 השעות הקרובות לפני ההצבעה שצפויה להיערך מחר קריטיות ויכולות להפוך את כל ההסכמים שהושגו עד עכשיו, או לחלופין לראשונה להפקיד את המוסדות בידי קואליציית ימין רחבה בראשות הליכוד.

על השולחן בשעות אלו שלוש חלופות מרכזיות: הראשונה היא להצביע להסכם שנכתב בסוף השבוע האחרון בין סיעות הימין - הליכוד, המזרחי, ארץ הקודש, ש"ס וישראל ביתנו. השנייה - יו"ר קק"ל הנוכחי מנסה לגבש קואליציה חלופית והטרוגונית יותר ולקבל לידיו ברוטציה עם הליכוד את ראשות קק"ל במקום המזרחי.

האפשרות השלישית היא זו שנרקמת בשעות אלו ממש עם ארגוני הקונגרס הציוני, שלרוב נמנעים מלהצביע בנושא חלוקת התפקידים. השמאל מנסה לשכנע את אותם ארגונים להשתתף בהצבעה לראשונה בתולדות הקונגרס וזאת כדי להשיג חלוקת תפקידים הוגנת יותר בין השמאל והימין.

לא בכדי חתימת ההסכמים בקונגרס הציוני היא אירוע דרמטי של פעם בחמש שנים. המוסדות בקונגרס יושבים על מצבור תקציבי ענק וכל אחת מהסיעות רוצה להיות עם יד על השיבר. די להציץ באופן חטוף בדוחות עבר על התנהלות קק"ל כדי להבין את הפוטנציאל הפיננסי: מדובר בתקציבי עתק של מאות מיליוני שקלים (285 מיליון לחמש שנים לפי ההסכם החדש) עבור כל המוסדות והאגפים השונים בקונגרס המוזרמים ישירות מקק"ל אליהם ומשמשים לפעילויות שונות עבור יהודים בארץ ובחו"ל. כולם רוצים להיות במוקדי ההשפעה, והחשש בסיעות השמאל שאותם מוקדים יילקחו מהם מדיר שינה מעיניהם של מי שהחזיקו בלעדית בתפקידים המרכזיים למשך שנים ארוכות.

האפשרות הראשונה: קואליציית ימין 

אחרי שמיקי זוהר (יו"ר הליכוד העולמי לעתיד) ויעקב חגואל (יו"ר ההסתדרות הציונית לעתיד) התפייסו ואיחדו מחדש את הליכוד, הדרך להקמת קואליציית ימין הייתה קצרה ומתבקשת. 

במסגרת ההסכם שנכתב בסוף השבוע האחרון בין סיעות הימין תקבל הליכוד את שלל התפקידים הבאים: יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית (עבור יעקב חגואל), יו"ר קק"ל למשך שלוש השנים האחרונות מתוך 5 (ככל הנראה עבור חיים כץ), ראש המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות ולדוברי צרפתית, החטיבה להתיישבות למשך שנתיים ראשונות בלבד, יו"ר ועדת הכספים בקק"ל, יו"ר הוועדה לגיוס משאבים בקק"ל, סגן יו"ר קק"ל ועוד.

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס
 חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

במסגרת טיוטת ההסכם שהגיעה לידי "גלובס" תקבל גם תנועת המזרחי לא מעט שלל מהמוסדות הלאומיים: את תפקיד יו"ר קק"ל למשך השנתיים ראשונות עבור אברהם דובדבני, את החטיבה להתיישבות למשך שלוש השנים האחרונות, את תפקיד ראש המחלקה לחינוך שיכהן גם כסגן יו"ר ההסתדרות הציונית, את תפקיד מנהל המערך לשירותים אורתודוכסיים בהסתדרות הציונית העולמית למשך השנתיים הראשונות, חבר הנהלת הימנותא (חברת בת של קק"ל לרכישת קרקעות) בשלוש השנים האחרונות ועוד.

עוד במסגרת ההסכם, תקבל ישראל ביתנו שלל נדיב במיוחד ובראש את תפקיד יו"ר הימנותא עם עצמאות ניהולית שלא הייתה בעבר. ש"ס תקבל לידיה את התפקיד הנחשק  של "יו"ר עמית" של קק"ל, תפקיד שהוא אינו ללא שכר אמנם אך עם שלל סמכויות, ואשר מיועד לאחיו של אריה דרעי - מומו דרעי. הסיעה החרדית החדשה המייצגת את החרדים בארה"ב תקבל לידיה מחלקה חדשה שהוקמה במיוחד, "ראש המחלקה לשירותים רוחניים אולטרה אורתודוכסיים וחיזוק המורשת" ותפקידים נוספים.

ההסכם נחתם בלחיצת יד בסוף השבוע האחרון בלחיצת יד בין חיים כץ לאברהם דובדבני וקיבל את תמיכת אביגדור ליברמן וש"ס, אך מפלגת ימינה מתמהמהת לתת את אישורה להסכם בשל דרישות נוספות, מה שעשוי להותיר אותה לבסוף בידיים ריקות. סייג נוסף להסכם הזה נמצא בידיהם של הצרפתים בליכוד שמסתייגים ממינוייו של חגואל ליו"ר ההסתדרות הציונית.

נפתלי בנט. מפלגת ימינה עלולה להישאר לבסוף בידיים ריקות / צילום: אורון בן חקון
 נפתלי בנט. מפלגת ימינה עלולה להישאר לבסוף בידיים ריקות / צילום: אורון בן חקון

אם אכן האפשרות הזו תתממש תהיה זו הפעם הראשונה שבה הימין ירכיב קואליציה במוסדות הלאומיים מאז ומעולם.

יש לציין כי על פי הנוהג הקיים לא רק חברי הקואליציה המרכיבה זוכים לתפקידים אלא שיש "קואליציה מקיר לקיר", במסגרתה כל ראשי התנועות והארגונים זוכים לתפקידים, גם מי שאינו חלק ממנה. כך, בין היתר כחול לבן אמורה להחזיק בהסכם הזה בראשות קרן היסוד, יש עתיד תקבל את המחלקה לישראל ותפקידים נוספים, תנועת ארצנו תקבל את תפקיד סגן יו"ר הסוכנות היהודית ומחלקה נוספת, מרצ את המחלקה לטיפוח המורשת הציונית ותפקידים נוספים והעבודה את ראש המחלקה למפעלים ציוניים.

אפשרות שנייה - חזרתו של דני עטר

כשכבר כמעט ראה את הדרך החוצה מהארגון שעמד בראשו, עטר מנסה לעשות בימים האחרונים קאמבק ולהציב חלופה לדיל שנרקם בין הליכוד למזרחי כדי לקבל לידיו את קק"ל לשנתיים נוספות ברוטציה עם מועמד הליכוד לתפקיד - חיים כץ.

המצב שנוצר בהסכם הימין העתידי לפיו סיעות השמאל מקבלות בחלוקת השלל מעט מאוד תפקידים ולמעשה מודרות מהשדרה המרכזית של ניהול מוסדות הקונגרס משחק לטובתו של עטר ומי שהתנגד אליו נחרצות (יש עתיד ומרצ) מוכנות לתמוך בו כעת כדי לאזן מחדש את חלוקת התפקידים. יחד עם הרפורמים והקונסרבטיבים שיתמכו בעטר, הוא צריך גם לגייס מחדש את תמיכתם של ש"ס וישראל ביתנו ורק אז הליכוד יגיע גם כן לשולחן.

במידה שהמהלך האחרון של עטר ינחל הצלחה, ימצאו את עצמם המזרחי עם חלוקת שלל קטנה יותר ובלי ראשות קק"ל ביד. הם יוכלו להאשים בכך רק את עצמם שכן סרבו לחתום על ההסכם הקיים וההתמהמהות שלהם בשעות הקריטיות היא שסללה את דרכו של עטר חזרה למגרש.

עטר נהנה משת"פ ארוך שנים עם ישראל ביתנו וש"ס ולכן בליכוד מעריכים כי האפשרות לחתום איתו לבסוף עשויה לצאת לפועל.

אפשרות שלישית - השמאל משיב מלחמה

הצצה חטופה בהסכמי הימין גרמו לזעם גדול בקרב סיעות השמאל. לטענת גורמים בכירים, מעולם לא חולקו הארגונים באופן כה מוטה (ימינה כמובן) וגם כאשר השמאל בנה את הקואליציה, הוא התחלק בתפקידים באופן הגון עם הימין. יש כבר סיעות המאיימות בחרם על המוסדות הלאומיים אך מדובר בצעד מרחיק לכת שספק אם יבוצע.

בפועל נעשה ניסיון אחרון שהחל במהלך הלילה ללחוץ על למעלה ממאתיים ארגוני הקונגרס להשתתף בהצבעה בשלישי לראשונה בתולדות הקונגרס הציוני. מדובר בארגונים כמו ויצו, נעמת, אמונה ובני ברית שלא משתתפים בהצבעה באופן מסורתי, אך כעת נעשה ניסיון לגייס אותם כדי להפעיל לחץ על הליכוד לפתוח את ההסכמים ולדון בהם מחדש גם עם מרצ, הרפורמים ועוד.

במכתב שנשלח אליהם אתמול על ידי ראשי התנועות הקונסרבטיביות והרפורמים בארה"ב נכתב: "אנו פונים אליכם ומבקשים שתודיעו כי ההסכם הנוכחי לא יבוטל ויבוא תחתיו הסכם רחב, מאוזן הכולל את כל הכוחות, כפי שהיה בעבר תוך חלוקה הוגנת של מוקדי ההשפעה - תצביעו נגדו בקונגרס".

גורם בכיר בסיעות השמאל אמר ל"גלובס" אתמול כי "כשאנחנו היינו רוב, נהגנו ביושר והגינות. שמרנו על רוב של אחד בלבד מול הימין בהנהלת קק"ל, והימין הגדיל אותו עכשיו ל-6-3, יש חוסר פרופורציה. הם לקחו לעצמם המון תפקידים ומחלקות. ישראל ביתנו קיבלה שני תפקידים בשכר, נוספו שבע מחלקות חדשות חלקן מיותרות, שלל תפקידים לליכוד ולמזרחי - זה ישדוד את הקופה הציבורית".

עם זאת, הארגונים הודיעו שלא יפרו את הנוהג שלהם ולא יצביעו נגד, אלא רק ידרשו את פתיחת ההסכמים. 

"מנסים לסחוט עוד תפקידים של הרגע האחרון"

בהתחלה קיבל הליכוד את ברכת הדרך מיש עתיד ומרצ להסכם המתגבש, אך כשאלו קראו את תוכנו, הודיעו כי הם לא תומכים בו יותר ויצאו למאבק. הדרישה הבסיסית של תנועות השמאל בקונגרס היא פשוט לשבת בשולחן עם הליכוד כדי לארגן מחדש את חלוקת התפקידים, דרישה שבליכוד דוחים בשלב זה. אם הלחץ שהופעל על הארגונים יצליח, מקווים שם, בליכוד יזמינו אותם לחדר ויפתחו את ההסכמים כדי לוודא שאכן יהיה להסכם רוב בהצבעה מחר.

במצב הקיים לימין יש כ-270 צירים בקונגרס מתוך 525, אך עדיין לא ברור איך תיראה הקואליציה, ובכל הצדדים הבהירו גם הבוקר שהכול עוד פתוח עד שההסכמים לא נחתמים בפועל - ואולי קצת אחרי.

בליכוד אמרו הבוקר כי הם מתכוונים לעמוד בהסכם שהוצע לדובדבני, אך ההצעה של עטר טרם נחתה על שולחנם, כמו גם הוויכוח הרב מערכתי שמנסה לגרור לתוכו את הארגונים הניטרליים.

"הם מנסים לסחוט עוד תפקידים של הרגע האחרון", אמר גורם בליכוד המעורב בהסכמים על ארגוני השמאל. בליכוד אף הכניסו סעיף מיוחד להסכם לפיו במידה וסיעה מהסיעות המופיעות בהסכם תימנע מלחתום עליו במועד שבו שאר הסיעות יחתמו על ההסכם, יופקדו התיקים בידי יושבי ראש המוסדות.