מבקר המדינה על מכון התקנים: תחפושות שעלולות להתלקח וחשיפה לתביעה ייצוגית

הדוחות הכספיים של מכון התקנים מצביעים על חשש לקיומם של מוצרים שלא נבדקו, לרבות כאלה שעלולים לסכן חיי אדם, למשל תחפושות שעלולות להתלקח וצעצועים שאינם בטיחותיים. המידע הזה נחשף בדוח שמפרסם היום מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. עוד עולה מהדוח שהמכון חשוף לתביעות ייצוגיות מאחר שהוא מחזיק 27 מיליון שקל שעליו להחזיר לציבור אך טרם החזירם.

המבקר מצביע בנוסף על תשלום עבור שטחי משרד גדולים ורכבים לעובדים, שלא השתנו משמעותית למרות שעובדים רבים פרשו מעבודתם. המבקר מתייחס גם לכך שהדוחות לא כוללים פירוט לגבי ביקורות של רשות המיסים ושל המוסד לביטוח לאומי, שבעקבותיהם הוצאו למכון שומות מס בסכום של כ-2.4 מיליון שקל.

מכון התקנים הישראלי הוא תאגיד ציבורי שמטרתו היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב מוצרים. עיקר הכנסות המכון הן מהפעלת מעבדות לבדיקת עמידה בתקן עבור אלפי סוגי מוצרים וכן מתיעוד של תהליכי ייצור ובנייה בחברות ציבוריות ופרטיות, בהתאם לתקנים מקומיים ובינלאומיים. תחומי הפעילות של המעבדות הם בנייה, תעשייה, חקלאות ועוד. במהלך השנים נפתחו רוב תחומי הפעילות של המכון לתחרות מול גופים פרטיים כאשר בתחום התקינה יש למכון בלעדיות.

בין היתר, המכון מאפשר ליבואנים לשחרר את הסחורה ממחסן המכס למחסן היבואן מתוך התחייבות שלא לשווק את הטובין עד שיזמין את המכון לבדוק את הטובין, ואם הטובין לא עומדים בתקן - להשמיד את הטובין, או שיזמין את המכון לבדוק כי סילק את הליקויים. בעת שחרור הסחורה משלם היבואן למכון מראש, עבור הבדיקה שתערך בעתיד.

בשנת 2017, עמדו ההכנסות מראש באגף התעשייה בגין בדיקות יבוא על 15 מיליון שקל לפחות. נכון לדצמבר 2017, עמדה יתרת ההכנסות מראש (בגין בדיקות שטרם בוצעו) שנוצרו בשנים 2011-2015 על כ-4.7 מיליון שקל. על הרקע הזה, מציין המבקר, קיים חשש כי שווקו בישראל מוצרים שלא נבדקו על ידי המכון וכי חלק מהמוצרים שהמכון התיר עלולים לסכן חיי אדם, לרבות תחפושות שעלולות להתלקח; צעצועים מתנפחים מסוכנים; מכוניות צעצוע, מוצרים לתינוקות המכילים עופרת רעילה, בהם מיטות תינוק מחומרים רעילים או קצוות חדים; מקדחות שהסוללות שלהן מתפוצצות, מייבשי שיער שעלולים לחשמל את המשתמש וכלי אוכל מפלסטיק אשר עלולים לשחרר רעלים במהלך השימוש.

מעבר לסכנה הטמונה במוצרים הללו, המבקר מציין בדוח כי היה על המכון להשיב ליבואנים שלא קיבלו את שירות הבדיקה מהמכון את כספם. המבקר מצא, כי כ-30% מהמאזן של המכון לשנים 2016-2018 (מעל 130 מיליון שקל) היו מסעיף "הכנסות מראש" - הכנסות שהתקבלו בתקופה מסוימת, אך העבודה בגינן לא בוצעה באותה התקופה - ומלקוחות בזכות - לקוחות שיש להחזיר להם את כספם, אך הדבר טרם בוצע.

"עבודות שכבר לא יבוצעו"

בדוחות הכספיים לשנת 2018 נמצא כי בדצמבר אותה שנה הייתה יתרת ההכנסות מראש כ-110 מיליון שקל. "הדבר מעיד כי עבודה בסכום זה טרם בוצעה בכלל אגפי המכון. חלקה במהלך הפעילות השוטפת, חלק נוסף עקב פיגורים במתן השירות והיתר בגין עבודות שכבר ברור לגביהן כי לא יבוצעו", כותב המבקר.

עוד מצא המבקר, כי בנתונים הכספיים של המכון, נכון לנובמבר 2019, יש יתרות לקוחות בזכות בהיקף של כ-27 מיליון שקל - מצב שחושף את המכון לתביעות ייצוגית. "מדובר ביתרות שהמכון החליט שיש להחזיר ללקוחות אך טרם ביצע את ההחלטה. ככל שהיתרות של לקוחות בזכות הן משנים מוקדמות יותר, כך הקושי של המכון לאתרם ולהשיב להם את כספם גדול יותר. בשל אי-השבת כספים אלו עלול המכון להיות חשוף לתביעות ייצוגיות", נכתב בדוח.

בנוסף מצא המבקר ליקויים בהוצאות של המכון וגם בהוצאות עודפות - הוצאות שנוצרו  שאינן מותרות לניכוי לצרכי מס או הטבות שניתנו לעובדים שלא ניתן לייחס לעובד מסוים.

עקב שינוי בחוק התקנים בשנת 2016, נפתח לתחרות ענף בדיקת עמידה לתקן של מוצרים מיובאים. בעקבות זאת, בנובמבר 2017 חתם המכון על הסכם קיבוצי הכולל פרישה מדורגת בשלושה שלבים של 300 עובדים קבועים מהמכון עד שנת 2022. בעקבות צעדים אלה ירדה בשנת 2019 מצבת כוח אדם במכון מ-1,000 עובדים לכ-900 עובדים.

מהביקורת שערך המבקר עלה, כי חרף הליך ההתייעלות, המכון לא צמצם מספיק את שטח המשרדים שלו ואת מצבת המכוניות לעובדים. מהביקורת עולה, כי אף שהמכון הוציא לפרישה מוקדמת או נייד לסניפים אחרים 60 עובדים מסניף תל אביב (כ-7% מכלל עובדי הסניף), הדבר לא התבטא בצמצום שטחי המשרדים בסניף זה. גם בסניף באר שבע הוציא המכון לפרישה מוקדמת או נייד 17 עובדים (שהם כ-23% מכלל עובדי הסניף), אך שטחי המשרדים בסניף זה לא צומצמו. כך הדבר גם בסניפי חדרה, נתניה, קריית אתא וראשון לציון.

עובדים פרשו, ההוצאות עלו

עוד עולה מהביקורת, כי אף שהמכון הוציא לפרישה מוקדמת כ-100 עובדים שמתוכם ל-44 היה רכב צמוד, מספר כלי הרכב הצמודים ירד ב-34 בלבד. בנוסף, למרות הפרישה המוקדמת של העובדים, הרי שהוצאות המכון עבור חשמל, ארנונה, מים ושכירויות עלו בשיעורים ממוצעים של כ-2% בשנה.

המבקר מצא עוד, כי המכון משלם מס בשיעור 90% על הוצאות עודפות. בדיקת ההוצאות העודפות העלתה כי ההוצאות מורכבות מסעיפים שונים, ובהן כיבוד, הוצאות טיסה ושהייה בחו"ל, וכן מתנות וטובות הנאה שלא ניתן לייחס לעובדים ספציפיים. בשנת 2018 הצהיר המכון על הוצאות של כ-88 אלף שקל על כיבוד, כ-92.5 אלף שקל על הוצאות חו"ל, 124 אלף שקל הוצאות על מתנות ועוד 1.24 מיליון הוצאות על טובות הנאה לעובדים שלא ניתנות לייחוס. בסך הכול כ-1.54 מיליון שקל שלא ניתן לנכות לצרכי מס.

מבדיקת טובות ההנאה לעובדים נמצא כי הוצאות אלו כוללות גם הוצאות שיש בהן רכיבים של הטבות לעובדים: פעולות הסברה; הדרכת עובדים; פעילויות חברה ותרבות; פרסי ייעול והצטיינות והשתלמויות עובדים. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לפעול לצמצם את ההוצאות הלא מוכרות ואת ההוצאות שאין אפשרות ליחסן לעובדים.

עוד ציין המבקר בדוח, כי המכון לא פירט בדוחותיו הכספיים לשנת 2018 כי בוצעה במכון ביקורת ניכויים של רשות המיסים ושל המוסד לביטוח לאומי, שבעקבותיה הוצאו למכון שומות מס בסכום של כ-2.4 מיליון שקל. בנוסף המכון אינו מדווח על פעילות מגזרים בדוחותיו הכספיים, אגפים מסוימים במכון מסבסדים אגפים אחרים ובכל מקום שבו נותר המכון גורם בלעדי בשוק (מונופול), יש לו רווחיות יתר ובעלי תפקידים במכון אינם חותמים על הצהרות בדבר נכונות הנתונים בדוחות הכספיים והאפקטיביות של הבקרה הפנימית. עוד נמצא בביקורת, כי המכון אינו מבצע, באמצעות רואה חשבון מבקר, בדיקה לעומק של אפקטיביות הבקרה פנימית.

בנוסף מצא המבקר, כי מחלקת הבנייה ומחלקת הקרקע במכון התקנים הפסידו כ-20 מיליון שקל בממוצע לשנה בעשור האחרון, והפסדיהן המצטברים מגיעים לכדי 270 מיליון שקל בשנת 2018. דוח ביקורת פנים שנכתב בשנת 2018 מצא כי הצעות מחיר ללקוחות באגף הבניין מכסות לעיתים את העלות הישירה, אך לא מגיעות לכדי כיסוי העלויות העקיפות.

תגובת מכון התקנים הישראלי: "רוב הליקויים שנמצאו בדוח כבר תוקנו והשאר נמצאים בתהליך".

עיקרי הממצאים

● המכון קיבל תשלום עבור בדיקות שאותן לא ביצע

● הערכה שבשוק נמכרים מסוכנים לציבור שלא נבדקו

● מכון התקנים המשיך לשלם עבור משרדים גדולים למרות פרישה של עובדים