סערה בוועדת חוקה בדיון על הצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית: "טרלול משפטי"

ויכוחים סוערים בין חברי הכנסת בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת חוקה על הצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית. על פי הצעת החוק, שתאוחד בהמשך עם הצעה דומה של ח"כ קרן ברק מהליכוד, בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית המורה על הפסקת האלימות הכלכלית, וכן ייקבע שנקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית אשר יהיה ניתן לתבוע בגינה בנזיקין. ההוראות המוצעות בחוק יחולו על בתי דין דתיים לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון, וכן בבית משפט לענייני משפחה ובית משפט שלום.

"בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד"

במהלך הדיון התפתח ויכוח סוער בין חברי הכנסת אריאל קלנר, שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ' לבין חברי הכנסת של כחול לבן והאופוזיציה על הצורך בחקיקת החוק, שכן היו חברי כנסת שטענו כי הוא יגרום ל"משפטיזציה" של היחסים בין בני הזוג. השרה לשוויון חברתי מירב כהן התייחסה בפתח הדיון לרצח שתי הנשים אתמול על ידי בני זוגן, ואמרה כי "המסר שצריך לצאת מהוועדה לכל אותן נשים, אנחנו כאן, אנחנו הגב שלכן. תרימו את הראש, אנחנו כאן בשבילכן".

אולם ח"כ סמוטריץ' אמר כי לדעתו "אין דבר שפוגע יותר במאבק באלימות נוראה נגד נשים כמו יצירת משוואה הזויה בין המקרים של אתמול להיום. הדמגוגיה וחוסר ההבחנה הברורה מזיק למאבק. נניח שיש בעיה, למה הפתרון הוא תמיד בימ"ש? יש חינוך, הסברה, מערכות תומכות. המערכת המשפטית עושה דה לגיטימציה לכל המערכות הללו. זה יהפוך לכלי שיחנך אותך ואותי כי אנחנו חשוכים ופטריאכלים. מהר מאוד יבואו השופטים השמאלנים הנאורים לחנך אותנו. בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, הוא יתערב. זה יפרק משפחות והחוק הזה צריך לרדת מהשולחן".

יוזם החוק, השר אבי ניסנקורן, אמר "החוק למניעת אלימות כלכלית הוא נדבך חשוב במאבק באלימות נגד נשים ונגד קשישים. הגיע הזמן לצעוד קדימה ולהבין שאלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר, וכך יש להתייחס אליה. הטיעונים של כמה חברי כנסת בוועדת החוקה נגד החוק החשוב הזה הם לא פחות מהזויים. בואו לא נשלה את עצמנו.

"החוק שיסייע לנשים ולקשישים להיחלץ משליטה כפויה של בן משפחה על כרטיס האשראי ועל חשבון הבנק הוא לא 'פגיעה בערכי המשפחה' ובטח לא 'ערעור של זכויות הגבר'. לעומת זאת, החוק בהחלט יגן על זכויות הנשים החוות טרור כלכלי במשפחה".

ח"כ שלמה קרעי יצא נגד ניסנקורן ואמר כי "אחרי שהמשפטיזציה השתלטה על הדמוקרטיה, ניסנקורן מעוניין להחדיר אותה עמוק לתוך התא המשפחתי ולהפר את האיזון הטבעי והעדין שבבסיס חיי המשפחה. זאב בעור של כבש. מדובר בטרלול משפטי שישגע ויהרוס משפחות ויגרום להפיכת כל מערכת יחסים אוהבת ומשפחתית למערכת יחסים נוקשה ומשפטית. לצורך העניין, גם ויכוח על דמי כיס יכול להגיע לבית המשפט".

לצד הוויכוח על מהות החוק ותוכנו, התפתח עימות נוסף בתוך הליכוד בין ח"כ אסנת הילה מארק לח"כ ברק. "צר לי שיוזמת החוק מנסה לייצר בריתות על חשבון האידאולוגיה של הליכוד", אמרה מארק, והוסיפה כי "ניהלתי משרד עו"ד לענייני משפחה למעלה מעשור וראיתי עשרות סכסוכים במשפחה. החוק הזה הוא רעידת אדמה בעולם המשפט. הוא בא לשסות בתוך התא המשפחתי והמפסידים הגדולים הם בעיקר הילדים. במקום לנסות להוריד את הלהבות מבקשים מנסחי החוק ללבות את האש ולהבעיר אותה".

לדברי מארק, "המפלצת המשפטית הזו מאפשרת להגיש תביעה נזיקית בתוך המשפחה כולל סבים וסבתות, נכדים ואחים. אם אדרוש מבני לא לבזבז יותר כסף הוא יכול להתלונן עליי. מי שיקרא את הצ"ח ייזכר במשטרים מסוימים שעודדו להלשין על המשפחה ולפורר את התא המשפחתי. מטרת החוק היא הסלמת היחסים המשפחתיים במקום טיפוחם. מוסד המשפחה והאוטונומיה שלה הם אבן יסוד בחברה הישראלית ואעשה כל שאוכל להשאיר את המצב ולא לסייע לכוחות הפרוגרסיביים להשיג את מבוקשם".

לעומתה אמרה ח"כ ברק חברתה לסיעה כי " צריך לעצור את הממדים המטורפים של האלימות. נחשפתי לנשים שעוברות את הטרור הזה ברמה יומיומית לעיתים דווקא בעשירונים העליונים, זה חוצה מגזרים וזה כמעט תמיד מלווה באלימות מינית ופיזית. אין עניין להיכנס לסכסוכים משפחתיים".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר ניסה להרגיע את הרוחות הסוערות, ואמר כי "זו סוגיה שיש לדון בה בכובד ראש ולא מהרגש בלבד. אסור שיהיה מצב שבעל המאה הוא בעל הדעה אך יכולים לקרות דברים הפוכים. אף אחד לא מקל ראש ויש למנוע את הדבר הזה והשאלה היא מה הדרך למנוע ועד כמה רחב למנוע. אין מונופול לאף אחד על הדאגה בדברים הללו". הדיון הסתיים לבסוף ללא אישור החוק וצפוי להתקיים בנושא דיון נוסף.

"מדובר בהפעלת אימה, בשליטה שיוצרת אימה כלפי בן זוג או בן משפחה אחר"

עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים התייחסה לטענות חברי הכנסת ואמרה כי "יש לוודא שלא תהיה זליגה של מקרים שאנחנו לא רוצים להכניס לחוק. אנחנו לא רוצים להתערב בבחירת משפחות איך להתנהג כל עוד מדובר בהתנהגות נורמטיבית, לא רוצים להתערב ביחסי ממון, אנחנו רוצים להתערב במקומות בהם מופעלת אלימות פיזית וכלכלית. מדובר בהפעלת אימה, בשליטה שיוצרת אימה כלפי בן זוג או בן משפחה אחר. דוגמאות של הסתרת מידע ומניעת אפשרות לפנות לבנק, שליטה על בחירת קורנפלקס וכל פעולה שהיא כמו כל אלימות אחרת.

"הצורך לא בא רק כדי לקבוע שיש אלימות כלכלית אלא שיש צורך בהתאמה של הכלים שברשות בימ"ש לעולם הכלכלי. אני קוראת לוועדה לבדוק אם גידרנו מספיק טוב את גבולות הגזרה, מצד אחד שלא נפספס מקרים ושנשים יוכלו להתמודד עם האלימות הכלכלית כלפיהן ומצד שני, לבדוק את הגידור ולכן קבענו: פעולה מתמשכת ולא חד פעמית, אלימות שיש בה הפעלת כפייה אימה או שליטה בחיי האדם.

"מצבים כמו יחסי ממון, נושאי מזונות, הגם שהם קשורים בהתנהלות הכלכלית לא נכנסים. אנחנו רוצים שלא ייעשה שימוש בכלי הזה להתנגחות בין בני זוג. בגלל הזהירות הצענו את הצעת החוק כהוראת שעה במהלכה נוודא שהמקרים המתאימים מגיעים לבימ"ש".

יו"ר נעמ"ת, חגית פאר, מסרה בתגובה: "ההתבטאויות של חלק מחברי הכנסת מבטאות בורות מוחלטת והופכות את הקורבנות לנאשמות. חלק מנבחרינו מתנהגים כמו אחרוני הטוקבקיסטים וזה עוד יום אחרי רצח של שתי נשים בישראל. אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין ולעיתים היא מלווה גם באלימות פיזית ונפשית. אני מציעה לאותם חברי כנסת להגיע למרכז נעמ"ת למשפחה בכדי ללמוד יותר ולהתגבר על בורותם".