המדריך המעשי לכיס שלנו נועד לספק מידע וכלים בגובה העיניים אודות מוצרים ותהליכים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו (ובעיקר מהכיס שלנו). השבוע אנחנו מתמקדים בחובות משקי הבית, נושא בוער תמיד, וביתר שאת בימי הקורונה. כבר כעת מתחיל ומסתמן שינוי לרעה בדירוג האשראי של הישראלים, מה שעלול להוביל רבים להוצאה לפועל ולהליכי חדלות פירעון - וחשוב לדעת כיצד ניתן להתמודד איתם. עם זאת, ישנם הקלות ושינויים בגזרות אלה על רקע משבר הקורונה, ואנו נפרוס אותם בפניכם בהרחבה.
המספרים המדאיגים שפרסם השבוע שירות התעסוקה מעידים על עומק המשבר התעסוקתי במשק. הסגר השני החזיר את שוק העבודה חצי שנה לאחור, ועל כל עובד שחזר לעבודה בספטמבר נרשמו שמונה דורשי עבודה חדשים. הנפגעים העיקריים מכך היו הצעירים (בני פחות מ-24) והנשים (63% מדורשי העבודה). גוף נוסף שמפרסם נתונים מדאיגים לגבי מצב המשק הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם שיעור האבטלה זינק בסגר השני בעשרות אחוזים ל-19.1%. נדגיש כי מדובר בשני גופים שונים עם שיטות מדידה שונות, ולכן קיים פער בנתונים.
כך או כך משתקפת תמונה מדאיגה לגבי שוק העבודה, שכוללת גם מאות אלפי עצמאים שמצבם של רבים מהם בכי רע, בייחוד לאור הצפי לסגירה של אלפי עסקים בחודשים הקרובים. המשמעות: יותר ויותר ישראלים עלולים שלא לשלם את חובותיהם. אם גם לא יצליחו להגיע להסדר מול הנושים באופן עצמאי, או דרך ההוצאה לפועל, הם עלולים למצוא את עצמם במקום שהוא המוצא האחרון בהתמודדות מול חובות: פשיטת רגל, או בשמה הרשמי, חדלות פירעון.
אם לא יצליחו להגיע להסדר מול הנושים באופן עצמאי, או דרך ההוצאה לפועל, החייבים עלולים למצוא את עצמם במקום שהוא המוצא האחרון בהתמודדות מול חובות: פשיטת רגל, או בשמה הרשמי, חדלות פירעון.
כבר עכשיו רואים שיש יותר ויותר ישראלים שהגיעו לעומק הבור, ומבקשים את עזרת המדינה בהיחלצות ממנו. לפי נתוני הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, סיגל יעקבי, השנה הצפי למספר הבקשות לחדלות פירעון הוא 21-22 אלף, עלייה של כ-30% לעומת 2019. וזוהי רק ההתחלה: ב-2021 אנחנו כבר עלולים לראות זינוק של אפילו פי שלושה במספר הבקשות. "60 אלף בקשות בשנה זוהי תחזית אימים. אנחנו מסתובבים בשטח ורואים בעיניים את העסקים הסגורים", אומרת יעקבי ל"גלובס".
סיגל יעקבי, הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים / צילום: איל יצהר, גלובס
בימים רגילים יש מדי שנה כ-20 אלף חדלי פירעון, רובם אנשים פרטיים ומיעוטם תאגידים. אם מספר הבקשות גדל כל הזמן, הרי שגם המספר הזה, של חדלי הפירעון, צפוי להיות גדול יותר בשנים הבאות. מדובר בטלטלה אישית ומשפחתית גדולה לאנשים המעורבים, שיש לה השלכות כלכליות רחבות, שכן במרבית המקרים בחדלות פירעון מוחזר רק חלק מהכסף לנושים.
בעבר, מרבית חדלי הפירעון היו עצמאים, אך בשני העשורים האחרונים התהפכה המגמה, וכיום הרוב הם שכירים. ככל הנראה הסיבה לכך היא קלות היתר בנטילת הלוואות צרכניות ממגוון גורמים. הבקשות כולן מוגשות לממונה על חדלות הפירעון.
חובות של עד 150 אלף שקל מטופלים ברשות האכיפה והגבייה, ובסכומים גבוהים יותר, שאלה הן רוב הבקשות (75%) אצל הממונה, בשיתוף בית משפט שלום.
מהו בדיוק הליך של חדלות פירעון, ומהו כולל? כיצד אפשר להימנע ממנו, ומתי אין ברירה אלא ללכת בכיוון הזה? ובמה מחדש התיקון לחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף בשנה שעברה? "המדריך המעשי לכיס שלנו" מספק את כל התשובות.
איך מזהים: מהו הליך חדלות פירעון?
חדלות פירעון הוא מה שנקרא בעבר פשיטת רגל, ובפשטות - מצב שבו אדם לא מסוגל לפרוע את חובותיו, ושבו סך החובות עולים על סך הנכסים. במקרה כזה, לאדם יש זכות לבקש את הגנת החוק מפני נושיו.
מהעבר השני של המתרס, האדם החייב מתחייב לעמוד בתוכנית של החזרים כספיים, כמידת יכולתו ונכסיו. אם האדם החייב עומד בתוכנית ובתנאים שהוצבו בפניו, הוא יקבל בסוף ההליך "הפטר", כלומר פטור מחובות.
את תנאי התשלום קובעים שניים: או גורמים המכונים "רשמים" (מעמדם כמעמד שופט) ברשות האכיפה והגבייה, או הממונה על חדלות פירעון. את ההליך מלווה גורם נוסף: נאמן. עליו מוטלת המשימה לנסות ולחלץ כמה שיותר כסף מהחייב כדי להחזיר את החוב לנושים, ולבנות בעבור החייב תוכנית לפירעון החוב. ברוב המוחץ של המקרים החייב מגיש את הבקשה לחדלות פירעון עבור עצמו, ולא הנושה, על אף שחוקית גם הוא יכול להגיש את הבקשה.
שמו המלא של חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף בשנה שעברה, הוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", ולא בכדי. אחת ממטרות החוק, מעבר לעניין הגבייה המקסימלית לטובת הנושים, היא שיקום החייב והחזרתו לחיים הרגילים.
לכן, יש מקרים שבהם בית המשפט מחייב את החייבים לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כתנאי לקבלת הפטר. מדובר בעניין חשוב, שכן כשליש עד מחצית מהחייבים יחזרו להוצאה לפועל עד עשר שנים ממקרה פשיטת הרגל, כך לפי סטטיסטיקות של רשות האכיפה והגבייה.
השלבים בחוק: כמה זמן נמשך ההליך
החוק החדש קובע שההליך יכול להתקיים מקסימום ארבע שנים. הוא מתחיל בהגשת בקשה לחדלות פירעון ואחריה הממונה מאשרת, או לא, צו פתיחת הליכים. "ואז שעון הארבע שנים מתחיל לעבוד", אומר גיל יהלום, יועץ לכלכלת משפחה, שמתמחה בהליכי חדלות פירעון.
זה השלב שבו החייב מקבל את הגנת המדינה מפני נושיו והיא ממנה לו נאמן. תפקידו הוא לקבל את תביעות החוב, מצד אחד, ולעמוד על נכונותן, ומצד שני לחפור בכל העניינים הפיננסיים של החייב כדי להעבירם לקופה שממנה אפשר לשלם לנושים. כמובן שלא כל הסכום מוחזר, והחזר שכיח הוא של כ-20% מסך החוב.
בתקופה הזו, שמוגדרת כתקופת בדיקה, לחייב אסור לנסות ולפרוע את חובותיו עצמאית מול הנושים, וכן הוא צריך להפריש סכום חודשי לקופת נשייה ולדווח על הוצאותיו והכנסותיו. בתקופה הזו גם מוטלות עליו מגבלות כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור ייסוד או ניהול חברה ואיסור שימוש באשראי, והן ממשיכות עד סוף ההליך.
כעבור שנה עד שנה וחצי, הנאמן ממליץ לממונה על תוכנית פירעון להמשך התקופה - שלוש השנים הנותרות - עבור החייב. אם היא מאשרת את הדוח, הוא מוגש לבית המשפט ולנושים, ואם בית המשפט מאשר, אז החייב מוכרז כחדל פירעון. זהו צו השיקום הכלכלי. אם כעבור שלוש שנים יעמוד בכל התנאים, יקבל את ההפטר - כלומר, הפטור מהחובות.
גיל יהלום, יועץ לכלכלת משפחה / צילום: דוד צירילסון
גבול ה-4 שנים: האם הפטר ניתן גם קודם?
"הוא יכול להתקבל קודם. אם לחייב נותרו 50 אלף שקל להחזיר בפריסה של 36 חודשים, ואבא שלו מציע לשלם את מלוא הסכום עכשיו, ההליך יכול להסתיים. מניסיוני, ל-95% אין את האפשרות הזו", אומר יהלום.
האם כל אדם עם חובות מעל הסכום הנדרש יתקבל?
"לא. בבדיקות הנאמן, הוא בוחן את הסיבות להסתבכות הכלכלית, אם קרתה בתום לב או במזיד. אם ההסתבכות קרתה שלא בתום לב, למשל כתוצאה מפשיעה, הבקשה לחדלות כנראה לא תאושר. המדינה לא תגן על כל אחד, אחרת אנשים ינהגו בפזרנות וייכנסו לחובות, רק כדי שהמדינה תחלץ אותם מהם".
עצמאים: למי שייכת פשיטת הרגל?
חובותיו של כל עסק שאינו חברה בע"מ מוטלים על בעליו. אלא שגם במקרה של חברות בע"מ לעתים קרובות החובות מגיעים בסוף לבעל החברה, כי הוא זה שחתום על ערבויות שניתנו בעבור החברה בבנק, למשל.
בכל מקרה, חוק חדלות פירעון מתייחס גם ליחידים וגם לחברות בע"מ ותאגידים. רק שבמקרה של חברות, ובעיקר חברות גדולות, ההליך מתנהל באופן שונה, כאשר העניין שעל הפרק הוא אם כן או לא לפרק את החברה. גם כאן הגורם שמלווה את ההליך הוא נאמן.
מה השתנה: מה מאפשר החוק החדש?
המטרה העיקרית שהניעה את חקיקת החוק היא הורדת העומס מבתי המשפט. כעת ההליכים מתקיימים ברובם אצל הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, בשיתוף בית משפט שלום, וברשות האכיפה והגבייה.
החוק כולל כמה חידושים. למשל: מסגרת זמן לתהליך של ארבע שנים במקסימום; קביעת סכום חודשי למחיה בכבוד לחייב, לפי אמות מידה קבועות; וביטול המצב שבו בן או בת הזוג של החייב נחשבים כ"מוגני דיור". כלומר, אפשר למכור את הנכס, לשלם את מחצית הסכום לבן הזוג, ולהעביר את המשפחה לדירה אחרת בשכירות במימון המדינה. בנוסף, לראשונה ההליך מוגבל בזמן: מקסימום 4 שנים.
ייצוג משפטי: האם כדאי לקחת עו"ד?
לפי יהלום, התשובה לכך טמונה במקרה וביכולת הכספית של החייב. במקרים פשוטים, כשאין מחלוקת לגבי החובות, אפשר להתנהל לבד די בקלות. ההליך הוא מינהלי בעיקרו, ולא משפטי.
מהם מקרים מורכבים יותר?
"למשל, דירת מגורים שרוצים להציל, או אנשים שאומרים ‘תבעו אותי על חובות לא אמיתיים’". כך או כך, מדובר בשכר טרחה גבוה שמתחיל ב-20-25 אלף שקל ומגיע עד כפול מכך במקרים מורכבים. ובגלל שכר הטרחה הזה, יש גם עורכי דין שמבטיחים הבטחות לא סבירות או שדוחפים אנשים לחדלות פירעון, גם כשיש אופציות יותר טובות. "את תמצאי מודעות והבטחות כמו ‘18 חודשים וקיבלתם הפטר’. ההליך הוא 4 שנים. רק במקרים מעטים אפשר לקצר אותו", אומר יהלום.
"יש עורכי דין שמפתים אנשים ללכת למסלול של חדלות פירעון, וזה הרבה פעמים פספוס במקרה של אנשים צעירים, שיכולים לעמוד בהסדר חוב כזה או אחר", מסכים תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה. "הסטטוס של היות אדם חדל פירעון מופיע במאגרים ציבוריים. הוא עלול ללוות אותו שנים ולהשפיע על היבטים רבים בחייו ועל היכולת להתניעם מחדש".
יש אפשרות לקבל סיוע משפטי חינמי בהליכי חדלות פירעון, דרך משרד המשפטים. הסיוע ניתן בהתאם לקריטריונים כלכליים, בעיקר. כמחצית מחדלי הפירעון בשנה מיוצגים בידי הסיוע המשפטי.
כדאיות ההליך: היתרונות והחסרונות
יתרון עיקרי שטמון בהליך הוא בכך שהחייב, שבדרך כלל בשלב זה הוא במצב נפשי קשה, מקבל שקט מנושיו. "היה לי לקוח שצבר חוב של 840 אלף שקל והיו לו 40 ומשהו נושים", מספר יהלום. "כשסוף סוף הגיע להקפאת הליכים, זה נתן לו שקט. המדינה אומרת לנושים: ‘מעכשיו אתם לא מדברים אתו, אלא רק אתי’. מבחינת אותו אדם זו הייתה אנחת רווחה. סוף סוף הוא ראה תקומה, ראה אופק".
אך יש גם חסרונות: ראשית, האדם שנמצא בהליך חותם על מסמך ויתור על סודיות, ומאפשר לנאמן לחטט בכל הכנסותיו ונכסיו. הנאמן גם יכול לדרוש מהחייב לעבוד בעוד עבודה מלבד זאת שיש לו, אם הוא לא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
חיסרון נוסף הוא בכך שהסטטוס של חדלות פירעון יכול להגביל אתכם בשכירת דירה ובחיפושי עבודה (ראו מסגרת). כך למשל, יש תחומים שחדלי פירעון לא יכולים לשמש בהם כמו ביטחון או פיננסים.
הסדרת חוב: אפשר להימנע מהמצב?
שם המשחק לפי יהלום הוא כושר החזר. למשל, אם משפחה עם חובות של מאות אלפי שקלים כבר נמצאת כפסע מחדלות פירעון, אבל בכל זאת יש לה יכולת החזר - כלומר, בהפחתת ההוצאות מההכנסות נשאר משהו בצד - יש בדרך כלל אפשרות להגיע להבנות עם נושים.
זה תלוי גם אם מדובר בכמה נושים או בנושה אחד. "תמיד קל יותר להגיע להבנה מול נושה אחד, גם כאשר החוב גדול, מאשר מול כמה נושים". כך, למשל, אצל משפחה שצברה חוב של 350 אלף שקל שיהלום ליווה, "הגענו להסדר עם הבנקים בלי שום הליך משפטי, כי הצלחנו לבנות תוכנית הבראה והיה כושר החזר. גם אם מדובר בסכום קטן, אעדיף לפרוס אותו על פני עשור וכך לסגור את העניין, מאשר לפנות לחדלות פירעון".
מתי הסדר בהוצאה לפועל עדיף על פני חדלות פירעון? לפי יהלום, רק כאשר ברור שהוא תחום בזמן, לשנה-שנתיים ולא מעבר לכך. "כמובן שזה הליך מרוכך יותר, ולכן יש לו עדיפות. אבל לחובות בהוצאה לפועל יש נטייה לתפוח, בגלל ריביות ושכר טרחת עורך דין, ולכן להימרח לאורך שנים. אם זהו הכיוון, חדלות פירעון עדיף, כי לפחות יש סוף לעניין".
כניעה: מתי להיות פושט רגל?
יהלום: "אם אני רואה שהמשפחה תהיה באותו מקום או במקום גרוע יותר בהסדר רגיל, אז נלך לחדלות פירעון. שם לפחות יש אופק".
עדיף למכור נכס בהליך חדלות פירעון או מראש ולבד?
"עדיף למכור לבד. אם הנכס יימכר במסגרת ההליך, הרי שהנאמן ינהל את המכירה. הוא גם מקבל אחוזים מהמכירה, וגם עשוי להזדרז למכור כדי לקדם את ההליך, ולכן המחיר שיתקבל לא בהכרח יהיה הכי טוב".
מניעה: מה ירחיק מחדלות פירעון?
בדיוק באותה השיטה שמאפשרת להימנע ממצב של חובות בהוצאה לפועל: דרך התנהלות כלכלית שקולה ואחראית. לא פעם אנשים מגיעים לחדלות פירעון אחרי שגלגלו הרבה מאוד הלוואות במשך שנים.
זה מה שקרה לא', לקוחה של יהלום ואם חד הורית, שילגלה במשך שנים חוב שתפח עד כדי 400 אלף שקל. "היא ניצלה את מלוא המסגרת בבנק אחד, ואז הלכה לבנק אחר, לחברת כרטיסי אשראי אחת ולעוד אחת, והיא אפילו פדתה את קרן הפנסיה שלה וביקשה הלוואה ממקום העבודה שלה. היא גלגלה עוד ועוד הלוואות כדי להאכיל את המפלצת". במקרה שלה לא הייתה ברירה, והיא נכנסה לחדלות פירעון.
כעת, עם קיומו של החוק וקיומו של דירוג אשראי לכל אחד מאתנו - ציון שמייצג את הסיכוי שנחזיר את ההלוואות - נותני אשראי לא ימהרו לתת הלוואה לפני שבדקו את הציון, והבינו דרכו איך אנחנו מתנהגים כצרכנים פיננסיים. א' גם היא נעצרה בסופו של דבר ביכולתה ליטול הלוואות, בגלל דירוג האשראי הנמוך שלה.
עמידה בתנאים: מה קורה כשנכשלים?
אנשים שלא מצליחים לעמוד במשך כמה פעמים בתוכנית הפירעון, עלולים לחזור להוצאה לפועל, ולצעדים הלא נעימים שבהם היא נוקטת כנגד חייבים. "למשל, אני מכיר בחור שלא עמד במטלות פשוטות שהוטלו עליו: לדווח כל חודשיים על ההכנסות וההוצאות שלו, ולשלם את התשלום החודשי ובזמן", מספר יהלום.
"לכן, אחרי חמש שנים הוא חזר לנקודת ההתחלה. לצערי זה קורה לכ-20% מהאנשים שנמצאים בהליך חדלות פירעון. עיקרון תום הלב חשוב כאן מאוד. המדינה אומרת לחייב: אני אגן עלייך, אבל אתה חייב להיות אחראי ולשתף פעולה באופן מלא, בלי שטיקים ובלי התחכמויות".
חדלות פירעון והקורונה: מהן ההקלות שאפשר לקבל כיום?
באחרונה נכנסו לתוקף כמה שינויים בהליכים של חדלות פירעון, שנועדו להקל על חייבים במשבר הקורונה. המשמעותי מביניהם הוא היכולת לדחות תשלומים של החודשים אוקטובר-דצמבר לינואר, ללא ריבית. חלק מההקלות חלות גם ברשות האכיפה והגבייה (בהליכים של חדלות פירעון). כדי לזכות בכך, יש להגיש בקשה לשינוי תוכנית הפירעון או צו התשלומים, ואפשר לעשות זאת גם בצורה מקוונת.
מענקי קורונה אישיים ("מענק לכל אזרח") אינם מחייבים דיווח לממונה, אבל מענקים לעצמאים, שהם תחליף להכנסת העסק, מחייבים דיווח.
על הפרק עומד גם תיקון לחוק חדלות פירעון שנמצא בהליכי גיבוש, ומציע מסלולים מיוחדים לחדלי פירעון בתקופת קורונה. אם יעבור, הוא יאפשר לחייבים לקבל הגנות מול הנושים, אך ההגבלות שיוטלו עליהם יהיו קלות יותר בהשוואה להליך רגיל (הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ, מוגבלות בבנקים ואחרות). בנוסף, המנהל שיופקד על התיק ינסה לפעול לגישור והבאת הצדדים להבנות.
חתמתם ערבות והחוב לא שולם? הנושים יגיעו גם אליכם
אם חתמתם ערבות על התחייבות כספית של אדם אחר, והוא אינו יכול לשלם וכבר הוכר כחייב בהוצאה לפועל או בחדלות פירעון, תביעת התשלום תגיע עד אליכם.
"הערב אחראי לחוב בדיוק כמו האדם שחתם על החוזה, וזה לא משנה אם זו ערבות להלוואה בבנק, לשכירות או כל דבר אחר", אומר יהלום. "אנשים צריכים להבין טוב-טוב מה זה אומר לחתום ערבות להתחייבות כספית של מישהו אחר".
אם הערב משלם חלק מהסכום לנושה, ההליך ממשיך מול החייב על הסכום שנותר. "טיפלתי במקרה שבו אח ואחות נקלעו לסכסוך משפחתי, אחרי שהאח היה ערב לאחות בהלוואה, היא הייתה בחדלות פירעון והבנק דרש ממנו לשלם את החוב, 180 אלף שקל. לבסוף הבנק הגיע עמו להסדר על חלק מהסכום, אך בכל מקרה הסיפור הותיר במשפחה משקעים קשים".
היית פושט רגל? חדלי פירעון מופיעים במאגרי מידע ציבוריים במשך שבע שנים
באתרי רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים יש מאגרי מידע ציבוריים. כל אדם - למשל, משכיר דירה, ואפילו מעסיק פוטנציאלי - יכול לבדוק במאגרים הללו בנוגע לאדם אחר אם הוא מצוי באחד הסטטוסים הבאים: חייב משתמט, חייב מוגבל באמצעים וחדל פירעון, כלומר פושט רגל (ובמקרה הזה, גם 'היה מצוי' בעבר).
הגישה לשניים הראשונים היא דרך אתר הרשות, ולשלישי דרך אתר משרד המשפטים. חייב משתמט הוא אדם שהצליח לחמוק מתשלום חובותיו בהוצאה לפועל; וחייב מוגבל באמצעים הוא אדם שכבר מחזיר חוב במשך עשרות שנים, אפילו 100 שקל בחודש - אפשרות שכבר לא קיימת יותר (היום פריסת החוב היא עד מקסימום שבע שנים).
כל עוד אנשים מצויים בשני הסטטוסים האלה, ניתן יהיה לאתר אותם במאגר. חדלי פירעון יהיו במאגר תוך כדי ההליך, אך ימשיכו להופיע בו גם שבע שנים אחרי שסיימו אותו, כלומר אחרי שקיבלו "הפטר" - פטור מתשלום חובותיהם.
האם זה סביר? אפילו הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, סיגל יעקבי, חושבת שלא. "לטעמי צריך לקצר את התקופה הזו. הרי לא פעם אנשים נקלעים לחדלות פירעון בגלל תאונה כלכלית, ולא בזדון. יש כאן מתח בין הרצון ליידע את הציבור לגבי זה שאדם מסוים הוא בסיכון גדול יותר מאחרים להיקלע שוב לחובות, לבין זכותו לפתוח דף חדש".
אז מדוע העניין לא שונה בחוק חדלות פירעון החדש?
"הוא עתיד להשתנות, כך שאדם שהיה חדל פירעון יופיע במאגר מקסימום שלוש שנים לאחר מכן. זה שינוי שמופיע בטיוטת תקנות, ואני מעריכה שהן ייכנסו לתוקף בתוך כמה חודשים".
האם, ברמה החוקית, מעסיק יכול לפסול מועמד לעבודה על סמך הופעה במאגרים אלה, או מכיוון שהצהיר שיש לו, או היו לו, חובות בהוצאה לפועל? עקרונית לא, שכן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שקבלה לעבודה צריכה להיעשות באופן ענייני, בהתאם לאופיו ומהותו של התפקיד. מצד שני, יהיה קשה מאוד להוכיח שמעסיק פסל מועמד בגלל סיבה כזו.
זאת, כמובן, מבלי להביא בחשבון את אותה קבוצת מקצועות שאדם שהוא חדל פירעון אינו יכול לעסוק בהם. "בימים אלה אנחנו מנסים לקדם הסדרה מפורשת לחוק השוויון, בעניין איסור אפליה על רקע מצב סוציו-אקונומי של עובדים", אומרת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא.
יש מאגר נוסף שמקבל את מלוא המידע על ההתנהלות הפיננסית של הישראלים, כולל התנהלות שלילית: מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. המאגר הזה החל לפעול לפני שנה, לאור חוק נתוני אשראי. המאגר יודע על פיגורים בתשלומים, על מספר הלוואות שנטלנו, וגם על עיקולים למיניהם ופעולות אחרות שננקטו נגדנו.
הוא יודע גם על הסטטוס בהוצאה לפועל ועל חדלות פירעון. חברות דירוג אשראי, כמו דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi, מעבדות את הנתונים האלה וקובעות מהו דירוג האשראי שלנו, שלפיו מחליט נותן האשראי האם ובאילו תנאים לתת לנו הלוואה. בדן אנד ברדסטריט, למשל, אדם חדל פירעון יקבל ציון שמייצג כשל אשראי, בין אפס ל-200, וכך זה נמשך עד חצי שנה אחרי קבלת הפטר. "בשנים שאחר כך אפשר להשתפר ולהשיג שוב ציונים טובים", אומר משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי בחברה.
חשוב לציין כי מעסיקים אינם רשאים לבקש לראות את דירוג האשראי שלנו, ובכל מקרה, כל גוף שהוא חייב לקבל מאתנו רשות לכך שיוכל לעיין בו.