הכסף הגדול של ארגוני הספורט כנראה לא יציל את הקבוצות

ארגונים כמו פיפ"א, אופ"א או הוועד האולימפי מחזיקים במיליארדי דולרים "ליום סגריר"
• מבחינתם הקורונה היא עדיין יום אביבי שטוף שמש • בינתיים, קבוצות וליגות מתחילות לדווח על ההפסדים המצטברים

שוער פריז סאן ז'רמן מזנק מול יציעים ריקים בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן באוגוסט / צילום: Matthew Childs, Associated Press
שוער פריז סאן ז'רמן מזנק מול יציעים ריקים בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן באוגוסט / צילום: Matthew Childs, Associated Press

כשהחל משבר הקורונה לשטוף גם את הספורט, הציעו ראשי קבוצות וליגות את האפשרות כי ארגוני הספורט הגדולים בעולם יממנו קצת את ההפסדים הצפויים. האמירות כוונו לשלושת ארגוני הגג העשירים - התאחדות הכדורגל העולמי (פיפ"א), הוועד האולימפי הבינלאומי והתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א) - שלושתם מחזיקים רזרבות מזומנים אדירות, שלאורך השנים הולכות ותופחות.

למה הם מחזיקים את הכסף הזה ולא מחלקים אותו למטה? מי יודע. התירוץ תמיד היה שהרזרבות מיועדות ליום סגריר. אופ"א נכון לדוח השנתי האחרון מחזיקה ביתרות מזומנים של 665 מיליון דולר, פיפ"א טובעת ב-2.7 מיליארד דולר, ולוועד האולימפי היתרות נכון לדוח שפורסם ביולי האחרון עומדות על 854 מיליון דולר.

גופי הספורט הגדולים לא ממהרים לחלק את היתרות הללו. וגם עכשיו הם לא מתכוונים לחלק "לחם לעניים", אבל מתחילים להבין כי ייאלצו לספוג חלק גדול מהנזקים ולא לגלגל אותם כלפי מטה לקבוצות.

הנה דוגמה קטנה: אופ"א, שהשיקה השבוע את עונת ליגת האלופות, מתכוונת להפחית לפי פרסום ב"טיימס" במשך חמש השנים הקרובות ב-4% את התמלוגים שהיא תשלם למשתתפות. אופ"א, שהרגילה את הקבוצות להעלאות מטורפות בכספים, נאלצת לעצור את החגיגה. בין 2015 ל-2020 הגדילה אופ"א את הסכומים שהיא מחלקת למשתתפות ליגת האלופות בכ-90%.

פגיעה בטורנירים גדולים

הקורונה, כך מתברר, הגיעה מהר מאוד גם לקצפת של הכדורגל האירופי. לפי דיווחים, אופ"א הפסידה בעונת הקורונה 2019/20 סך של 550 מיליון אירו בשני המפעלים הגדולים שלה - ליגת האלופות והליגה האירופית.

המשמעות עבור הקבוצות המשתתפות באלופות הן שבעונת 2024/25 הן יצטרכו להמשיך להתרגל במקרה הטוב לכספים של 2019. זה לא ייגמר שם: גם ליגות אחרות שנפגעו מהמשבר ייאלצו לפרוס את ההפסדים שלהן מעונת הקורונה כמה שנים קדימה ולעצור כל אפשרות לצמיחה או גידול בתמלוגים שיורדים למטה לקבוצות. וללא אפשרות לצמוח מכספי ליגת האלופות, מכספי הספונסרים שנפגעו, ממכירת כרטיסים ומנויים ותאי צפייה שמי יודע מתי בכלל יחזרו - אנחנו עומדים לראות מיתון ארוך מאוד.

המצב של פיפ"א הוא הטוב ביותר מבין כל הגופים הגדולים, בעיקר כי היא חיה מאירוע גדול שמתרחש אחת לארבע שנים. יש מספיק זמן להיפטר מהנגיף עד למונדיאל בקטאר שייערך בנובמבר 2022.

האם פיפ"א בחסות רזרבות של כמעט 3 מיליארד דולר תסייע כעת ל-202 התאחדויות הכדורגל שנמצאות תחתיה? ואם כן, מה יהיה המחיר? תמיד יש מחיר.

באופ"א כבר מדברים על כך שליגת האלופות תורחב החל מ-2024 ל-36 קבוצות. המטרה ברורה: גם אם זה רע לכדורגל ומכניס עוד קבוצות "לא ראויות" למפעל, זה מייצר עוד משחקים ומאפשר עוד שידורי טלוויזיה שניתן לגבות עבורם כסף במכרזי זכויות השידור.

עד כמה זה מנופח: כשליגת האלופות יצאה לדרך בפורמט החדש שלה ב-1993 היא עשתה את זה עם 8 קבוצות בלבד (אחרי שלב המוקדמות).

הקבוצות מדווחות על הפסדים

מנצ'סטר יונייטד פרסמה השבוע את הדוחות לעונת 2019/20. למרות שהעונה הזאת ספגה רק בשליש האחרון שלה את נגיף הקורונה, התברר כי הנזק הוא עצום. בסך הכול דיווחו השדים האדומים על ירידה של 18.8% בהכנסות - ירידה של 118 מיליון ליש"ט בתוך עונה אחת, ל-509 מיליון ליש"ט. זו לא הייתה עונה ספורטיבית טובה על המגרש, אבל הנזק המוערך מהקורונה בלבד עומד על כ-70 מיליון ליש"ט.

העונה הסתיימה בהפסד נקי של 23.2 מיליון ליש"ט (לעומת רווח של 18 מיליון ליש"ט בעונה שלפני), אבל הנזק העיקרי הוא לטווח הארוך - החובות הוכפלו תוך עונה אחת ומסתכמים ב-474 מיליון ליש"ט.

יונייטד היא רק דוגמה לנזק שספגו מועדונים גדולים אירופה. אבל הנזקים הן בכל הגזרות, הענפים והתחומים. בארצות הברית עוסקים בשבועות האחרונים בפגיעה הכלכלית בליגת ה-NFL - הליגה העשירה בעולם עם מחזור שנתי של כ-16 מיליארד דולר (אם נדמה לרגע שהכדורגל הוא העסק הגדול, אז הפרמיירליג האנגלית בכדורגל רושמת מחזור שנתי נמוך ביותר מחצי מזה של ה-NFL).

ה-NFL בנויה על ליגה קצרה מאוד של ארבעה חודשים ו-8 משחקי בית בלבד לקבוצה (לא כולל הפלייאוף). האימפקט הכלכלי של כל משחק הוא אדיר. האצטדיונים הם ענקיים ומייצרים הכנסות בהתאם, וכל משחק בית ללא קהל הוא קטסטרופה כלכלית אמיתית לבעלים ולעיר עצמה.

חישוב שעשה "פורבס" הציג טבלה של ההפסדים ממשחק בית אחד: דאלאס קאובויז למשל מפסידים 77 מיליון דולר מכל משחק בית שמשוחק ללא קהל, תכפילו את זה ב-8 משחקי בית ומדובר באובדן הכנסה של מעל 600 מיליון דולר העונה. ניו אינגלנד פטריוס מפסידים 39 מיליון דולר לכל משחק בית ללא קהל וניו יורק ג'איינטס 32 מיליון דולר.

הלחץ כמובן של בעלי ההון עושה את שלו, ובמקביל לעלייה בתחלואה מאשרים המושלים המקומיים הכנסת קהל לאצטדיונים. זה אמנם בשוליים, אבל גם משהו - באצטדיון של הקאובויז נכנסו במשחקים האחרונים 25% מהקיבולת המקסימלית.

אבל מאחר שהכוח הוא בידיים של המושל המקומי זה לא קורה בכל מקום. נכון לשבוע הנוכחי 14 מתוך 29 הקבוצות בליגה לא אירחו עדיין עם קהל באצטדיון וההפסדים שלהן נערמים. חלק גדול מהקבוצות קיבלו אישור סמלי בלבד - למשל ניו אורלינס סיינטס שאירחו משחק השבוע עם 750 צופים, כ-1% מהתכולה של אצטדיון שמכיל 73 אלף מקומות.

גם השחקנים סופגים פגיעה

מלבד הבעלים, הלחץ הגדול של פוטבול ללא קהל הוא אצל השחקנים. ההסכם הקיבוצי בין השחקנים לבעלי הקבוצות קובע שהשכר של השחקנים עומד על 43% מכל ההכנסות הקשורות לספורט, בתוך זה גם מכירת כרטיסים. ה-57% הנותרים הולכים לבעלים.

בחודש מאי הוערך כי במידה והעונה כולה תשוחק ללא קהל, הרי שהנזק לליגה ייאמד ב-5.5 מיליארד דולר באובדן הכנסות. המשמעות היא שגם בתרחיש האופטימי, שפה ושם ישחקו עם כמה אלפי צופים ביציעים, העונה הזאת תגרור קיצוצי שכר אוטומטיים לשחקנים של עשרות אחוזים. וזה לא מעט בהתחשב בכך שקריירה ממוצעת של שחקן פוטבול מקצועני אורכת כשלוש שנים.

רזרבות המזומנים של הגופים הגדולים

665 מיליון דולר - הסכום בקופה של אופ"א
2.7 מיליארד דולר - הסכום בקופה של פיפ"א
854 מיליון דולר - הסכום בקופה של הוועד האולימפי

מקור: הדוחות השנתיים של הארגונים

צרו איתנו קשר *5988