שבעה מול מירי רגב ואסנת מארק: הכירו את הגוש "האנטי-ליכודי" של הוועדה לבחירת שופטים

לפי גורמים המעורים בנעשה בוועדה, הולכת ונרקמת חזית של שבעה מחבריה מול השרה מירי רגב וח"כ אסנת מארק • "ברית השבעה" כוללת את השר ניסנקורן, ח"כ האוזר ונציגי השופטים והלשכה • הגוש "האנטי-ליכודי" בוועדה מביא לקיצה את ברית הפוליטיקאים ונציגי הלשכה בתקופת שקד ונוה

אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר
אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר

הוועדה לבחירת שופטים משנה את פניה וכנראה שגם משנה את מערכת הבריתות שבה. ל"גלובס" נודע כי בשבועות האחרונים, לאחר שהושלמה תמונת החברים לוועדה בהרכבה החדש, הלכה ונוצרה מעין חזית חדשה - או ברית לא רשמית חדשה - בין שישה או שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. חזית שרק שרת התחבורה, מירי רגב וח"כ אסנת מארק, שתיהן מהליכוד, אינן שותפות לה. כך אמרו ל"גלובס" גורמים המעורים בעבודת הוועדה.

"הגוש הליכודי" בוועדה
 "הגוש הליכודי" בוועדה

לדברי הגורמים, לחזית הנרקמת שותפים שר המשפטים ויו"ר הוועדה אבי ניסנקורן (כחול-לבן); שלושת שופטי בית המשפט העליון שחברים בוועדה, הנשיאה אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן; וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עוה"ד מוחמד נעאמנה ואילנה סקר (טרם נבחרה רשמית). במידה מסוימת לפחות גם ח"כ צביקה (צבי) האוזר ("דרך ארץ") צפוי לשתף פעולה עם ששת חברי הוועדה שהוזכרו.
הברית הנרקמת - שניתן לכנותה, "אנטי ליכודית" או "אנטי מארק ורגב" - צפויה לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות בוועדה. זאת, בעיקר ביחס למאזן הכוחות ששרר בוועדה בתקופת שר המשפטים איילת שקד ויו"ר לשכת עוה"ד הקודם אפי נוה. בתקופת שקד-נוה חברו שני נציגי הלשכה בוועדה לפוליטיקאים בוועדה ויצרו גוש נגד שלושת שופטי העליון בוועדה.

"ברית השבעה" בוועדה לבחירת שופטים
 "ברית השבעה" בוועדה לבחירת שופטים

אם "ברית השבעה" אכן תחזיק מעמד, היא צפויה, לפחות במידה מסוימת, להחזיר לשופטי בית המשפט העליון את השליטה על המינויים לערכאות הנמוכות. זאת, כפי שהיה בעבר, טרום תקופתם של שקד ונוה. עם זאת, יודגש כי ההבנה הנרקמת בין שבעת חברי הוועדה לא תחול בהכרח על מינוי שופטים לבית המשפט העליון.

הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה החדש תתכנס ב-5 בנובמבר וב-6 בדצמבר כדי להתחיל במהלך של בחירת עשרות שופטים לבתי המשפט המחוזיים, לבתי משפט השלום, לבתי הדין לעבודה ולערכאות הנוספות.

הוועדה גם תידרש בחודשים הקרובים לבחור שופט אחד לביהמ"ש העליון שיחליף את המשנה לנשיאה, חנן מלצר, שפורש לגמלאות באפריל 2021. ח"כ האוזר שהוא בעל תפיסה ימנית, ואולי גם שמרנית, צפוי להציג עמדה עצמאית ביחס לבחירת שופט לעליון, שלאו דווקא תתיישר עם עמדתם של השופטים בוועדה.

השקפת עולם המתאימה לליכוד

הרקע לחזית שמתרקמת בוועדה הוא חשש של שבעה מחבריה מגישתן של השרה רגב וח"כ מארק ביחס למינוי שופטים. בין היתר, הם נרתעו מדברים שאמרה ח"כ מארק בראיון לרדיו "כאן רשת ב'" ב-18 ביוני, כי היא "מחפשת שופטים שהשקפת עולמם מתאימה למפלגת הליכוד". באותו ראיון, במענה לשאלה אם תתמוך במינויים של פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לשופטים בבית המשפט העליון, אמרה ח"כ מארק: "אני מחפשת השקפה שמתאימה לליכוד".

בתגובה לשאלה אם היא מחפשת שופטים עם השקפה פוליטית, אמרה מארק: "אל תדאג, אני לא אשאל אותו מה הצבעת בבחירות". בהמשך ניסתה חברת הכנסת לעדן את דבריה ואמרה כי "אני מחפשת שופטים שיתאימו למערכת המשפט במדינת ישראל - שקודם כל הם יהיו ראויים להיות שופטים".

תמיכה של השופטים בעו"ד אילנה סקר

יש לציין כי בנוסף לעו"ד נעאמנה שנבחר לכהן כנציג לשכת עוה"ד בוועדה, הנציג השני של הלשכה בוועדה עדיין לא נבחר. עם זאת, עו"ד אילנה סקר צפויה להיבחר לקדנציה נוספת בוועדה. זאת, מאחר שהיא המתמודדת היחידה לתפקיד וזוכה לתמיכה גורפת במועצה הארצית של הלשכה, שבוחרת את נציגי הלשכה לוועדה.

לפי מידע שהגיע ל"גלובס", עו"ד סקר הצליחה לשכנע את הרוב המוחלט של חברי המועצה הארצית, כי היא המועמדת הראויה ביותר. לפי ההערכה, אחת הסיבות המרכזיות לבחירתה הצפויה של עו"ד סקר היא ההבנה שנרקמה בינה לבין שופטי העליון בוועדה, שאף תומכים בבחירתה המחודשת.

ההתמודדות של עו"ד סקר על קדנציה נוספת בוועדה לבחירת שופטים, זכתה לביקורת מצד גורמים בלשכת עוה"ד ששוחחו עם "גלובס". לטענתם, לאור התנהלותה של סקר בפרשת "מין תמורת מינוי" של עו"ד אפי נוה ושופטת השלום אתי כרייף - לא ראוי שהיא תמשיך למלא את התפקיד. במסגרת פרשה זו מואשמים נוה וכרייף, בכפוף לשימוע, בקבלה ובמתן שוחד, בהתאמה. לפי החשד, כרייף העניקה שוחד מיני לנוה ובתמורה הוא קידם את מינויה לשופטת. עו"ד סקר מעולם לא הייתה חשודה בפרשה הזו, אבל כתב החשדות נגד נוה וכרייף חשף כיצד היא פעלה לכאורה כ"יס-מנית" של נוה בנוגע למינויה של כרייף. בימים האחרונים החל הליך השימוע לנוה, ולפי ההערכה, הפרקליטות עשויה לסגת מאישומי השוחד נגדו ו"להסתפק" באישום בהפרת אמונים.

בנוסף, ב-2019 פרסמה העיתונאית שרון שפורר, כי מאז 2015 העביר עו"ד נוה לעו"ד סקר תיקי בוררות, הן באופן ישיר ביושבו כיו"ר הלשכה, והן דרך הוועד המרכזי של הלשכה שבראשו עמד.

עו"ד סקר תצטרך גם להתגבר על פרסומים שליליים בעניינה. השבוע פורסם במוסף "כלכליסט" כי בעת שהייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים הכשירה עו"ד סקר לכאורה את כניסתה של עו"ד צילי נוה למאגר המועמדים לתפקידי שיפוט. זאת, בסמיכות לכך שסקר קיבלה תיקים לטיפולה מחברת כלל ביטוח, שבה משמשת עו"ד נוה ראש תחום נזקי גוף.

עו"ד נוה נכשלה בקורס המועמדים לשיפוט. עו"ד סקר הייתה חברה בוועדת משנה של הוועדה למינוי שופטים, שקובעת אילו מועמדים ייכנסו לבסוף למאגר הסופי של המועמדים לשיפוט. מתוקף תפקיד זה היא יכולה לכלול בו גם את שמותיהם של מי שנכשלו בקורס.

כעת, עו"ד נוה היא מועמדת לתפקיד שופטת שלום בסבב המינויים שעתיד להתקיים ב-13 בדצמבר. עו"ד נוה הכחישה בתוקף את הפרסום ומסרה כי "בניגוד לכוונת העוסקים בסיכול מועמדות שופטים, פעלתי כבר מראשית התהליך, לפני שנים, בהתאם לכללים הנדרשים למניעת ניגוד עניינים ומידרתי עצמי מענייניה של עו"ד סקר".

עו"ד סקר סירבה להגיב לדברים.

צרו איתנו קשר *5988