מסגרות האשראי שלנו יקוצצו, מה תהיה ההשפעה על הצרכנים?

אחרי חודשים של דיונים, שר האוצר בחר להכריע את קרב האיתנים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיות במהלך של פשרה • איך זה ישפיע על משקי הבית, מתי יש בכך תועלת, והאם אפשר יהיה לערער על החלטת הבנק • המדריך המעשי לכיס שלנו

מסגרת כרטיסי האשראי / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
מסגרת כרטיסי האשראי / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

המסגרת בכרטיס האשראי שלכם - הסכום המקסימלי הניתן לשימוש בכרטיס - עמדה בחודשים האחרונים במרכזו של קרב איתנים, שהגיע כעת להכרעה באופן כמעט סופי. הטיוטה שפרסם האוצר לצו צמצום מסגרות בכרטיסי אשראי פורסמה להערות הציבור, וטעונה גם את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

בקרב הזה היו מעורבים גורמים רבים, אולם משני צדי המתרס ניצבו בעיקר שני הבנקים הגדולים במשק, הפועלים ולאומי, וחברות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיות, ישראכרט ומקס. גם כאל במשחק, אם כי החלק הארי של הלקוחות לא צפויים ללכת אליה כי היא אינה מקושרת בתודעה לבנק גדול. הבנקים טענו שאם יידרש מהם לקצץ במסגרות כרטיסי אשראי ללקוחותיהם בהיקף של 50% עד ינואר 2021, הרי שלקוחות חלשים עלולים להיפגע, בוודאי בימי הקורונה. אלה הם לקוחות שממילא נוטים לנצל את מלוא המסגרת, שהיא לרוב נמוכה יחסית, ובתקופה הנוכחית הפגיעה בהם עלולה להיות קשה.

עם זאת, הרציונל לחוק היה שאנשים שהמסגרת שלהם קוצצה יוכלו לבקש עוד מסגרת מנותני אשראי אחרים, כמו חברות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיות. לכן, חברות אלה טענו שהחוק צריך להתקיים כלשונו, בשם התחרות.

לאומי והפועלים
 לאומי והפועלים

כפי שהסתמן בימים האחרונים, האוצר מציע פתרון מעט מרוכך: הקיצוץ במסגרות יופחת ל-45% למשך שנה, וכן ייאסר על הבנקים להפחית מסגרות אשראי מתחת ל-7,500 שקל. כלומר, מי שיש לו מסגרת בכרטיס אשראי בבנק של עד 7,500 שקל בחודש, לא יושפע כלל.

על פי האוצר, כעבור שנה חוזרים להוראת החוק המקורית: יתווסף עוד צמצום של 5% במסגרות כך שיהיה מדובר ב-50%, וסכום המסגרת "המוגן", שרק עד אליו אפשר יהיה לקצץ, יהיה 5,000 שקל, ולא 7,500.

ובכל זאת, השורה התחתונה היא שהחל מינואר הקרוב המסגרת בכרטיס האשראי הבנקאי שלכם, אם אתם לקוחות לאומי או הפועלים, עשויה להיחתך. מהי, בעצם, המשמעות עבור הכיס שלכם? האם החיתוך הזה יפגע בכם או יועיל לכם? והאם אפשר לערער על ההחלטה מול הבנק? "גלובס" עושה סדר.

האם קיצוץ המסגרת רלוונטי ללקוחות כל הבנקים?

לא, הקיצוץ רלוונטי רק ללקוחות פועלים ולאומי. למשל, מי שיש לו מסגרת של 30 אלף שקל בכרטיס, יהיה מעתה עם מסגרת של 20 אלף שקל בחודש.

באתר הבנק, תחת הלשונית של כרטיסי אשראי, מצוין מהי מסגרת האשראי בכרטיס. לקוחות בנקים אחרים, כמו דיסקונט, מזרחי-טפחות, הבינלאומי ואחרים - ממשיכים כרגיל. בכרטיסים הבנקאיים שלהם לא יחול שום שינוי (ראו מסגרת).

יש לי מסגרת של 5,000 שקל בחודש. הקיצוץ יפגע גם בי?

לא. הקיצוץ מוגבל במובן זה שהוא לא מאפשר לצמצם מסגרת אל מתחת ל-5,000 שקל. ככל הנראה, לפי הצעת האוצר הגבול יהיה גבוה יותר, ויעמוד על 7,500 שקל. במילים אחרות, אם המסגרת שלך היא של 7,500 שקל ופחות מכך, הרי שהמצב יישאר כפי שהוא. אם המסגרת גבוהה יותר, היא לא תוכל להצטמצם מעבר לסכום זה.

הרציונל הוא שאנשים חלשים יותר כלכלית, שהמסגרות בכרטיסים שלהם לרוב נמוכות יותר והם גם נוטים לנצל אותן בשיעורים גבוהים יותר, לא ימצאו את עצמם קרחים מכאן ומכאן. כלומר, מצד אחד, ללא מסגרת המתאימה לצורכיהם בכרטיס קיים, ומצד שני, בלי יכולת לקבל עוד מסגרת אצל נותן אשראי אחר כי הם נחשבים לווים מסוכנים (דבר שמתעצם במשבר הקורונה).

למה בכלל רוצים לקצץ את המסגרת שלנו?

החוק להגברת התחרות בבנקאות בישראל מ-2017 ("חוק שטרום") קובע שהבנקים הגדולים בישראל, פועלים ולאומי, צריכים לצמצם בחצי את סך המסגרות שנתנו לכרטיסי אשראי ב-2015. כעת מדובר על צמצום של 45%.

למה לקצץ? המחשבה הייתה שאנשים שקוצצה להם המסגרת וזקוקים למסגרת גדולה יותר, יפנו לנותני אשראי אחרים: בנקים אחרים, כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, כמו מקס וישראכרט (נוצרו גם כן כתוצאה מאותו חוק, שקבע שיש להפריד את חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים). באופן זה, כך קיוו, תגדל התחרות.
אני בכלל מגיע לקניות בכרטיס אשראי בסכום המסגרת?

לא בטוח, ולכן גם אם אתה לקוח של הפועלים ולאומי והמסגרת קוצצה, הצעד הזה לא בהכרח משמעותי עבורך. בממוצע, שיעור הניצול של המסגרות בכרטיסי אשראי בישראל הוא 40%. לכן אם המסגרת שלך ירדה, למשל, מ-20 אלף שקל ל-15 אלף שקל בחודש, וממילא אתה מנצל רק 10,000 שקל בחודש בעסקאות אשראי, ההפחתה לא תשפיע עליך.

העניין ביחס לעסקאות בכרטיסי אשראי הוא שיש פיקים עונתיים. למשל, ניצול גבוה מהרגיל בעונת הקיץ, בגלל חופשות בחו"ל או קייטנות לילדים. כך שייתכן שבחודשים מסוימים ההפחתה כן תוביל לכך שתוגבל בכרטיס אשראי ספציפי. הרציונל של חוק שטרום הוא שאם זה יקרה, תפנה לנותן אשראי אחר, ושם תוכל לקבל עוד כרטיס ועוד מסגרת, והתחרות תגדל.

מהו המנגנון שלפיו קובעים את שיעור הקיצוץ?

אצל כל אחד מדובר בקיצוץ בשיעור שונה, לפי החלטת הבנק. גורם במערכת הבנקאית מסביר שבבנק מחליטים כיצד לקצץ וכמה בהתאם לאלגוריתם שתכליתו לקצץ כמה שפחות מ"לקוחות חלשים", ובהתאם לשימושים. כלומר, האלגוריתם ינסה לקצץ את המינימום האפשרי, כדי שלקוחות יוכלו להמשיך בתשלומיהם כרגיל, וכמה שפחות מאנשים עם שכר נמוך יחסית או מי שנפגעו בקורונה.

למה זה חשוב? כי ברגע שמסגרת של "לקוח חלש" (למשל, מי שפוטר לאחרונה) מצטמצמת, ייתכן שיצטרך לבקש מסגרת חדשה מנותן אשראי אחר. וייתכן שבגלל מצבו הכלכלי, היא לא תינתן לו. לדברי הגורם, בהתחשב בדרישה לקצץ 45%, וכעבור שנה לחזור ל-50%, אין אפשרות להימנע כלל מקיצוץ ללקוחות חלשים, "כי אחרת אצטרך לקצץ לאחרים ב-100%. היקף הקיצוץ הנדרש הוא כל כך גדול, שאין ברירה". בכל מקרה, מאחר שמנגנוני הקיצוץ של הבנקים הם חשאיים ותלויי אינטרסים עסקיים, אין לנו באמת אפשרות לדעת בדיוק מדוע המסגרת קוצצה בשיעור מסוים.

אם המסגרת שלי קוצצה, אני יכול לערער על כך?

כן. תמיד אפשר לפנות לבנק ולבקש להגדיל שוב את המסגרת, וייתכן שהבנק אכן יסכים להיעתר לבקשה שלך.

האם הקיצוץ במסגרת טוב או רע ללקוח?

תלוי. אם מצבך הכלכלי יציב, ועד היום עמדת בהתחייבויותייך מול הבנקים ונותני אשראי אחרים, אז אולי הקיצוץ דווקא ייטיב אתך. למשל, אם תצטרך עוד מסגרת ותפנה לאחד מכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, הם עשויים לתת לך הטבות רבות, וגם פטור מדמי כרטיס.

מצד שני, אם מצבך הכלכלי כיום לא טוב, ועדיין אתה זקוק למסגרת כמו זו שהייתה לך לפני הקיצוץ - ייתכן שנותני אשראי אחרים יסרבו, כי היום אתה לקוח מסוכן יותר.
פוטרתי מהעבודה. מה הסיכוי שאקבל אשראי מגורם נוסף?

תלוי במקרה, ואין הבטחות. אם מדובר במשק בית שבו אחד מבני הזוג פוטר, ובעבר הוא תמיד עמד בהתחייבויותיו, יש סיכוי טוב שמסגרת נוספת תינתן ללא בעיה ובהתאם לצורך. ככל שהסיכון של הלקוח גדול יותר, כך גדל הסיכוי שלא יקבל מסגרת מנותן אשראי אחר, או שיקבל מסגרת יחסית קטנה.

האם המחלוקת בנושא קשורה לקורונה?

כן, יש קשר לקורונה. טענות הבנקים, וגם של גורמים נוספים - כמו איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת משפחה בישראל - הן שלא ראוי לבצע את הצמצום במסגרת בעיתוי של משבר כלכלי כה חריף. יש כיום מאות אלפי מובטלים, והתוצאה עלולה להיות שאנשים דווקא יזדקקו למסגרת אשראי יותר גדולה בגלל הקיצוץ, ולא יוכלו לקבל אותה מנותני אשראי אחרים, כי הפכו ללקוחות מסוכנים.

הוצאות האשראי מושפעות ישירות מהקורונה
 הוצאות האשראי מושפעות ישירות מהקורונה

"לחשוב שכל הלקוחות שתצומצם להם המסגרת ימצאו אלטרנטיבה בחברות כרטיסי האשראי בתקופת הקורונה, זה נאיבי במקרה הטוב", כתב האיגוד השבוע לוועדת הכלכלה. "מובטלים, משקי בית מוחלשים והעסקים קטנים ככל הנראה לא ימצאו תחליף... חלק גדול ממשקי הבית במדינת ישראל לא ידעו לכלכל את עצמם נכון. אין להם את האוריינות הפיננסית הנדרשת כדי למצוא מקורות אחרים".

המתווה המוצע כעת אמור לתת מענה לשני הצדדים, גם לבנקים וגם לחברות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיות. כך, לפחות, רואים זאת במשרד האוצר. לפי הבדיקות שלו, הפגיעה בשכבות המוחלשות אמורה להיות מינימלית, ותאפשר לבנקים לבצע צמצומי מסגרות בצורה רגישה בהתחשב בתקופת הקורונה. מצד שני, עדיין עומד להתבצע קיצוץ משמעותי במסגרות האשראי, שמטרתו להניע תחרות ולעודד אנשים לפנות לעוד גופים לקבלת כרטיס אשראי ומסגרת.

בבנקים ובאיגוד היועצים לכלכלת המשפחה חושבים שהשינוי המוצע זניח, בוודאי אם הכוונה היא לחזור בשנה הבאה להוראת חוק שטרום המקורית. בחברות כרטיסי האשראי אומרים, גם בצדק, שאם מטרת ההקלה היא להימנע מפגיעה בשכבות החלשות, חשוב שהאוצר ובנק ישראל יוודאו שהבנקים עושים אכן שימוש בהקלה למטרה הזו. כאמור, אנחנו לא באמת יודעים איך הפועלים ולאומי מחליטים כמה לקצץ וממי.

עד כמה הישראלים שהכנסתם נמוכה או שהתערערו כלכלית בקורונה אכן ייפגעו מצמצום המסגרות, ועד כמה המהלך הזה מעודד תחרות, את זאת נוכל לגלות רק אחרי שתחל הרפורמה, ממש בקרוב. 

מושגי מפתח

כרטיס אשראי בנקאי מול חוץ בנקאי
כרטיס אשראי בנקאי הוא כרטיס אשראי שהבנק מספק, בניגוד לכרטיס אשראי חוץ-בנקאי, שכיום כולל שתי אפשרויות: מקס או ישראכרט. מקס היה שייך בעבר לבנק לאומי ונקרא לאומי קארד, וישראכרט היה שייך לבנק הפועלים. חברת כרטיסי האשראי ויזה-כאל לא הופרדה מדיסקונט, ולכן בעלי כרטיס ויזה מחזיקים למעשה בכרטיס אשראי בנקאי של דיסקונט. גם כאל מספקת כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים. בשאר הבנקים כרטיס בנקאי מונפק או בידי מקס או בידי ישראכרט.

מסגרת בכרטיס אשראי
מסגרת בכרטיס אשראי מייצגת את הסכום המקסימלי הניתן לשימוש בכרטיס, כאשר הסכום יורד בתחילתו של החודש העוקב. ניתן לראות במסגרת מעין הלוואה קצרת מועד ללא ריבית. גם אנשים שמצויים באוברדראפט (מינוס) בחשבון הבנק, יוכלו להמשיך לקנות בכרטיס אשראי עד סכום המסגרת, מה שעלול להעמיק את המינוס, כל עוד המסגרת לא מצומצמת.

גובה המסגרת בכרטיסי אשראי
גובה המסגרת נקבע בדומה לאופן שבו נותני אשראי קובעים למי לתת הלוואה, ובאילו תנאים. לכל גוף שנותן אשראי יש את הדרכים שלו לאמוד את יכולת הלקוח להחזיר הלוואה, ובאותה מידה, לעמוד בתשלומים שהוא מבצע כחלק מהמסגרת בכרטיס אשראי.
תיאורטית, אדם המצוי בקושי כלכלי עלול להיקלע למצב שבו אין לו יכולת לשלם עבור מה שרכש עד גובה המסגרת. לכן, ככל שלקוח הוא "מסוכן" יותר, כך המסגרת שתינתן לו תהיה קטנה יותר. כיום נותני אשראי מבקשים גם לעיין בדירוג האשראי הלאומי של הלקוחות, שמבוססים על נתונים שאוסף עלינו בנק ישראל.

צרו איתנו קשר *5988