השותפים לחברת ק. פסגות, יזמת פרויקט My Office, משכו כספים בהיקף של 18 מיליון שקל, וכ-12 מיליון שקל נוספים נעלמו, ועדיין לא נמצא להם הסבר. ואילו שותף חדש שנכנס במקום אחד משני השותפים המקוריים בחברה - יצא לחו"ל וככל הנראה משמש איש קש. אלה הממצאים העיקריים של הנאמן על חברת ק. פסגות, עו"ד שאול ברגרזון, שמסר היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב את הדוח שלו. להערכתו נדרשת בפרויקט עוד השקעה של 20 מיליון שקל כדי להשלימו.
מדובר בסוף עגום לפרויקט, שעל פניו נראה היה פשוט כי בניגוד לפרויקטים של אלדד פרי וענבל אור, למשל, המבנה שאמור לאכלס את הפרויקט - קיים. הוא בן 5 קומות, נמצא ברחוב האורגים 11 באזור התעשייה הצפוני של אשדוד והוקם במקור על ידי הכשרה חברה לביטוח ופנינת אפרידר. הרעיון של ק. פסגות, בבעלות שמעון איזנברג, ושותפו לשעבר חזי חיים, היה להסב חלק ממבנה המשרדים לחללי עבודה מפוארים ולשווק אותם לרוכשים שונים. ואכן, במהלך 2018 קיבלה ק. פסגות אופציה לרכישת הקומות שנייה עד חמישית בתמורה ל-48.3 מיליון שקל. השטחים שווקו לכ-381 רוכשים, ששילמו לחברה 124 מיליון שקל, לא כולל מע"מ.
ואולם הדברים התקדמו בצורה עקומה, ובמקום שהפרויקט יאוכלס בתחילת השנה - הוא נתקע, וחבת ק. פסגות נקלעה למצב של חדלות פירעון. בישיבת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנערכה לפני שבועיים, מינה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, את עו"ד שאול ברגרזון לנאמן זמני על החברה.
הנאמן עו"ד שאול ברגרזון / צילום: איל יצהר, גלובס
2 מיליון שקל בלבד בקופה
הממצא הראשי והעיקרי שמפרסם היום ברגרזון בדוח שלו הוא שמ-124 מיליון שקל ששילמו הרוכשים, נותרו בקופת ק. פסגות כ-2 מיליון שקל בלבד. חלק מהכספים אמנם שולמו לבעלי מקצוע ולקבלנים שעבדו במקום, ואולם אומדנים ראשונים מדברים כיום על כ-30 מיליון שקל שחסרים בקופת החברה. עוד הוברר כי החברה התקשתה לעמוד במחויבותה לבעלות המבנה, וויתרה על רכישת כ-2,000 מ"ר במבנה. שטחים אלה שווקו לרוכשים, שככל הנראה נותרו ללא השטחים שעליהם שילמו.
ההתנהלות החמורה באה לידי ביטוי בחקירה שבה פתח הממונה על חוק המכר במשרד השיכון עמית גריידי, בעקבות אי מתן ערבויות או בטוחות אחרות לפי חוק המכר לרוכשים וכי לא נרשמו הערות אזהרה לכ-120 מהם. לפני כחודש, הודיע כי בכוונתו להטיל קנס כספי על החברות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל.
אבל להיכן נעלם הכסף? מדוח הנאמן עולה כי איזנברג והחברה טענו כי "כתוצאה מהתנהלות תרמיתית של מר חיים, וגזילת כספי החברה על ידו, החברה נקלעה לסחרור כלכלי, צברה חובות בהיקפים מהותיים". בין היתר טען איזנברג כי חלק מהכספים שולמו לחיים במזומן אך מעולם לא הופקדו בחשבונות הנאמנות או החברה. בפגישה עימו דחו חיים ובאי כוחו את כל הטענות נגדו והעלו טענות נגדיות קשות כנגד איזנברג.
במאי השנה מכר חיים את חלקו בחברה לסיזיך, במסגרת עסקה שאותה מכנה הנאמן "מעוררת תמיהות". סיזיך, רווק בן 38, שהתגורר בשכירות במקומות שונים, וחסר נכסים משל עצמו, "השאיר חובות לבעל הנכס שבו התגורר בשכירות ואינו רשום כמי שמקבל שכר ממקום עבודה כלשהו או כמי שמפעיל תיק עצמאי מול רשויות המס". סיזיך יצא באוגוסט לחו"ל וטרם שב. לאור זאת, הנאמן לא פוסל את האפשרות, שסיזיך משמש איש קש.
בסך הכל מתברר כאמור כי בקופת הנאמנות חסרים כיום כ-30 מיליון שקל, מהם כ-18 מיליון הוצאו על ידי איזנברג, חיים, וחברות שברשותם, וכנראה הגיעו לכיסם. לא ברור עדיין מה קרה עם יתרת הכספים, ומדוע משרדי עוה"ד יגודה ולובושיץ, פורת, מחלב, בראון, ששימשו נאמנים, הניחו להם להוציא את הכספים. על כך כותב הנאמן, כי ימתין להסברים מצד הנאמנים.
ולבסוף, הנאמן מסכם, כי לצורך השלמת הפרויקט הוא יזדקק לעוד כ-20 מיליון שקל, והדרך להשיגם תהיה ככל הנראה האתגר הגדול שלו בתיק הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.