רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו תרמית במסחר בניירות ערך

נוחי דנקנר שהיה האיש החזק במשק הישראלי, אנשי העסקים ג'קי בן זקן ואיתן אלדר, בכירי חברת פסגות לשעבר, דוד אדרי ושי בן דוד, הזמר שרון הולצמן. זוהי רשימה חלקית בלבד של אנשים חזקים ומוכרים שהורשעו בשנים האחרונות בביצוע עבירות תרמית במסחר בניירות ערך ושילמו מחיר כבד על מעשיהם.

עכשיו, כדי למנוע מאנשים נוספים להסתבך בעבירות כאלה, הרשות לניירות ערך בראשות ענת גואטה מפרסמת אזהרה בנוגע למצבים העולים מהמסחר בבורסה שיכולים להוות תרמית במסחר בניירות ערך ויצדיקו פתיחה בחקירה פלילית.

מדובר בעדכון לעמדת הסגל המקורית משנת 2014, של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר בראשות עו"ד ציפי גז. זאת, בעקבות חידושים במסחר ופסיקה עדכנית של בתי המשפט.

 עו"ד ציפי גז / צילום: ענבל מרמרי

הרשות מבקשת להזהיר את העוסקים בשוק ההון משיטות התרמית המתפתחות ומשתכללות עם השנים. לדברי הרשות, "עמדת הסגל נועדה לשמש כלי עזר לפעילים בשוק ההון, לממוני אכיפה פנימית וציות ולאחרים העוסקים בתחום, בבואם לאבחן אם התנהגויות או פעילויות במסחר עולות כדי תרמית במסחר, כמשמעותה בחוק ני"ע ובפסיקת בתי המשפט".

ניצול מנגנון ממתן תנודה

הרשות מזהירה מניצול לרעה של מנגנוני המסחר בבורסה. אחת השיטות היא הזרמה מכוונת ושיטתית של הוראות הגורמות להפעלת מנגנון ממתן תנודה המשנה את המסחר, ממסחר רציף שבו קיימת הגבלת גודל פקודה מזערי, למסחר רב-צדדי - ומיד לאחר מכן, במהלך המסחר הרב-צדדי, ביטול הוראת הקנייה שהפעילה את המנגנון והזרמת הוראות חדשות במסחר בכמויות מזעריות הגורמות לשינוי בשער. כאשר מופעל המנגנון ניתן לפעול במעט כסף ולגרום לשינוי בשער.

מנגנון ממתן תנודה מופעל כאשר הולכת להתבצע עסקה בשינוי שער מעל שיעור שנקבע בתקנון הבורסה וגורם להפסקת המסחר למספר דקות. זאת, במטרה לדחות ביצוען של עסקאות חריגות על מנת לאפשר לשוק למתן את התנודה החריגה טרם ביצועה.

הרשות מפנה זרקור לשיטת תרמית זו עקב הרשעתו בשנה  האחרונה של סוחר הבורסה יובל כהני, ב-2,600 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער ני"ע. במהלך השנים 2015-2014 הזרים כהני באופן שיטתי וידני הוראות מסחר חריגות שהפעילו במכוון את מנגנון ממתן התנודה. זאת, כדי לאפשר לו להעלות במינימום כסף את השער, ובכך לגרוף רווחים המסתכמים בלפחות 200 אלף שקל.

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, קבע כי די בכך שכהני הזרים פעולות למסחר והשפיע באמצעותן על שער ניירות הערך, כדי לגבש את עבירת התרמית. זאת, גם אם הוראות אלה לא נקשרו לעסקאות. לדבריו, "עצם שינוי שיטת המסחר על ידי הפעלת הממתן ועצם הזרמה בלעדית של פקודות (מזעריות) בשלב הממתן, הם אלה המקיימים את יסודות העבירה במלואן. בין אם העסקה האמיתית התרחשה לבסוף ובין אם לאו, אין בכך כדי להשפיע על התקיימותה של העבירה".

פעולה עקב ידיעה על עסקה עתידית

סיטואציה נוספת שממנה מזהירה הרשות היא ניצול ידע מוקדם של עובד בגוף מוסדי, לצורך קנייה או מכירה מחשבון פרטי. שיטה זו מכונה "Front-Running" - "פעולת הטרמה" המוגדרת כ"ביצוע פעולה בני"ע לאור ידיעה מוקדמת על עסקה עתידית של לקוח או גורם מקורב בניירות ערך".

לדוגמה, מנהל תיקים היודע כי אחד מלקוחותיו מתכנן לרכוש כמות גדולה של נייר ערך מסוים וכי שער המניה צפוי לעלות, מקדים וקונה ני"ע מסוג זה לחשבונו הפרטי או לחשבונות פרטיים אחרים.

רשות ני"ע נאבקת שנים ארוכות בתופעה, וב-2015 גובשה הצעה לתיקון החוק שנועדה להבהיר את המצב המשפטי ולהרחיב את השימוש במידע פנים גם למידע מטרים. מטרת ההצעה הייתה לקבוע איסור ברור על פעולות הטרמה על ידי כל השחקנים בבורסה, ביניהם מתווך פיננסי, עובד ויחיד בעל רישיון וכל מי שמקבל מהם מידע במישרין או בעקיפין.

גורמים בבנקים הביעו חשש מהנוסח שהוצע והזהירו מהמהלך בטענה שמדובר בהכבדה משמעותית ברגולציה בשוק ההון. בסופו של דבר הצעת החוק לא קודמה והמצב נותר כשהיה, ללא איסור מפורש של פעולת ההטרמה המבהיר את גבולותיו. עמדת הסגל נועדה להבהיר את התייחסות הרשות לתופעה.

האזהרה מגיעה בעקבות פרשת בית ההשקעות כלל פיננסים מקבוצת כלל ביטוח. אריה לנצברג, שהיה מנהל הברוקראז' בכלל פיננסים הורשע ב-2018 כי במהלך השנים 2010-2008 מסר לשני חבריו, עו"ד מגורי כהן וחיים לנגר, הנחיות לפעילות במסחר שהתבססו על מידע שהיה ברשותו לגבי פעילות צפויה של כלל פיננסים בחשבונות לקוחותיה ובחשבונות הנוסטרו שלה. בעקבות העברת המידע, החשבונות בשליטת מגורי ולנגר הפיקו רווחים מעליות או מירידות השערים הצפויות מהמסחר של כלל פיננסים, בהיקף של 2.4 מיליון שקל. לנצברג הורשע ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל וקנס. מגורי כהן ולנגר הורשעו בעבירות של השפעה בדרכי תרמית ונדונו לעבודות שירות וקנס.

השופט כבוב קבע כי בעניינם של מגורי ולנגר, מדובר בנסיבות יוצאות דופן ובהרשעה תקדימית, "זהו מקרה מובהק של 'הטרמה' במשמע של היעדר רכיב של כוונה להשפיע על השער, שכן לא נטען לעסקאות מכוונות שער, לעסקאות מתואמות או לעסקאות עצמאיות".

הוראות ממכונה וביטולן לפני ביצוע

אזהרה נוספת חדשה מתייחסת להזרמת הוראות על ידי מכונה וביטולן לפני ביצוע. מדובר במצב שבו גורם במסחר מזרים סדרת הוראות שווא במכונה תוך ניסיון לגרום לתנועה מהירה במחיר המניה. זאת, על מנת "לצוד" סוחר אחר שיגיב להוראות ויבצע מסחר אל מול הוראה אמיתית של אותו גורם שניתנה מהצד השני.

בסמוך לביצוע העסקה או מיד לאחריה יבוטלו על ידי המכונה ההוראות המניפולטיביות. אסטרטגיה זו מכונה "spoofing".

מצג שווא של קיום מסחר 

הרשות מזהירה גם מפני ביצוע עסקאות במסחר היוצרות מצג שווא בדבר קיום מסחר ער בני"ע בשיטה המכונה "שיטת הזנבות". בשיטה זו מזרימים הוראת קנייה בכמות גדולה במעט מזו הקיימת בהוראת המכירה הראשונה בספר הפקודות, ובשער הקיים בשכבה השנייה של הוראות המכירה בספר הפקודות. כך מעלים את השער בזול, השער נקבע בהתאם לשכבה השנייה, בעלת השער הגבוה יותר. זאת, אף שרוב העסקה נעשה בשער הנמוך יותר במחיר השכבה הראשונה.

השיטה לא חדשה, והיא הוכרה כבר ב-2014 בפסק דין בעניין הרצת אג"ח של חברת מליסרון. גולן מדר, מנהל הכספים של חברת עופר השקעות, וחברות עופר פיתוח ועופר השקעות הורשעו ברכישה בשיטה זו של אגרות שהנפיקה מליסרון. ביוני 2020 בית המשפט חזר והכיר בשיטה במסגרת הרשעתם של אנשי שוק ההון גיא בן דוד וערן גרינפלד ושותפות RGR. נקבע שהשניים נהגו להזרים פקודות ולבצע עסקאות בהיקף ניכר. זאת, באמצעות רכישה או מכירה בכמות קטנה ביותר האפשרית לשם השפעה והביאו להורדת או העלאת שער המניה בעלות מינימלית עבור RGR.

שיקול-דעת לפי "סימנים מעידים"

הרשות מציינת שגם התקיימות מסחר בנסיבות שפורטו לא גוררת אחריה אוטומטית פתיחה בחקירה, והרשות תפעיל שיקול-דעת בהתאם ל"סימנים מעידים", אותם היא תבחן, בין הסימנים: היקף העסקאות של הגורם מסך הפעילות שבוצעה באותו יום באותו ני"ע; המידה בה העסקאות הובילו לשינוי במחיר ני"ע; משך הזמן שבו בוצעו העסקאות תוך שינוי צד - קניה ומכירה; משך הזמן משינוי השער עקב העסקאות ועד שחזר לשער טרום העסקאות.