בנקאות | דעה

כשהבנק נהפך לדיגיטלי, זה הזמן להחליף ידיים על ההגה

הנהלות הבנקים צריכות להיערך למהפכה הטכנולוגית - ולכלול בתוכן יותר ויותר אנשים שחיים "חיים דיגיטליים" מלאים, שיאזנו את אנשי הפיננסים "שמכירים טכנולוגיה"

שירות התשלומים המקוונים של M-Pesa בניירובי, קניה / צילום: Thomas Mukoya, רויטרס
שירות התשלומים המקוונים של M-Pesa בניירובי, קניה / צילום: Thomas Mukoya, רויטרס

יושב לו יו"ר הדירקטוריון על אופנוע ויוצא לדרך. הוא טס במהירות 200 קמ"ש. תוך כדי רכיבה הוא חייב לשים לב לתמרורים, להולכי רגל ולרמזורים. המטרה: להגיע ליעד במהירות ובשלמות, ולפני כל המתחרים.

אלא שלפתע, קורים דברים משונים. מסלולי הנסיעה משתנים תוך כדי נסיעה. הדרכים משתנות. אפילו היעד משתנה. ואז, לתדהמת היו"ר, גם האופנוע מתחיל להשתנות תוך כדי נסיעה - ולהפוך לכלי רכב לא מוכר, שאותו יש ללמוד, תוך כדי נהיגה. האם רוכב האופנוע המיומן שלנו בכלל מתאים למשימה כזו?

כמו במשל שלנו, גם הבנקאות משתנה. מסלולי הצמיחה הקלאסיים משתנים. תמרורי האזהרה שונים. ובעיקר, הבנק עצמו, שאותו מובילים המנכ"ל והדירקטוריון, אינו אותו בנק. וכאן נשאלת השאלה: אם כל אלה משתנים, האם ייתכן כי מובילי הבנק נשארים אותם אנשים?

מה אפשר ללמוד מאילון מאסק?

השלב הנוכחי של מהפכת הפיננסים האינטרנטית משנה באופן מהותי את מודלי הפעולה של הבנקאות. הבנק איננו עוד אותו מוסד פיננסי, שלו מחלקות עזר העוסקות בדיגיטציה. הוא נהפך לדבר אחר. הבנק נהפך לפלטפורמה דיגיטלית שעיסוקה פיננסי.

היפוך זה אינו רק משחק מילים, והוא בעל השלכות רבות על תפיסת הבנק כעסק, על מהותו, על מבנהו, על המודלים העסקיים שלו, ובוודאי גם על צוות ההנהגה שלו.

כיום גוברת והולכת ההכרה בצורך במקבלי החלטות בעלי "אופי דיגיטלי" או "אופי סטארט-אפי". לא מדובר במי שיודע לגלוש באינטרנט, אלא באנשים בעלי צורת חשיבה של העידן הדיגיטלי, אוהבי שינויים ומחפשי המצאות. ברבים מכלי התקשורת, אנשי הטכנולוגיה נהפכו למשמעותיים כמעט כמו אנשי החדשות, ולעתים אף יותר.

באותו אופן, הצוות המנהיג את הבנק צריך לכלול יותר ויותר אנשים שחיים "חיים דיגיטליים" מלאים, שיאזנו את אנשי הפיננסים "שמכירים טכנולוגיה". הנהלות הבנקים זקוקות לאנשים שמכירים את הקודים המקצועיים של עולם עסקי דיגיטלי. אנשים שמכירים את עולם השיתוף, שאינו עומד בסתירה לצורך ברווח אישי עסקי. עולם של קוד פתוח לא רק ברמה הטכנולוגית, אלא במשמעות העמוקה של המושג.

קחו לדוגמה את חברת הרכב החשמלי האמריקאית טסלה. ב-12 ביוני 2014 הודיע אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל החברה, באופן רשמי, כי הוא פותח לשימוש חופשי את הפטנטים השייכים לטסלה. המטרה שלנו, כתב מאסק בבלוג החברה, היא לקדם את התחבורה בת הקיימא. החזקה צמודה ובלעדית של הפטנטים אינה מקדמת את המטרה הזו.

הצעד הזה של מאסק עומד בניגוד מוחלט להיגיון שהנחה את תעשיית הרכב ביותר מ-100 שנות מלחמות על פטנטים והמצאות. ואולם, מאסק הבין שצמיחה כלכלית בעולם רשתי אינה דומה לצמיחה בעולם הישן, שבו מתחרים תיפקדו כאטומים בודדים.

מנהל בעידן הנוכחי חייב ליצור מארג של שיתופי פעולה, לא רק מתוך אידיאולוגיה, אלא כחלק מהמערך העסקי. החל באווירה של שיתוף פעולה פנים-ארגוני, שמרככת ואפילו מחליפה את המערך ההיררכי הברור שעל פיו פועל הבנק, ועד למבט עסקי נרחב, הבנוי על שבירת האבחנה בין היחידה העסקית הבנקאית לסביבה העסקית.

מודל חדש של עשייה פיננסית

ניתן לכנות סוג חשיבה כזה כ"חשיבת פלטפורמות" - חשיבה המבינה כי עולם הפינטק שובר את הדיכוטומיה הרגולטורית של עולם עסקים לעומת עולם פיננסים. המודל של חברות הטכנולוגיה הסיניות Ant ו-Tencent, שהצמיחו את שירותיהן הפיננסיים מתוך העולם העסקי ומתוך העולם של הרשתות החברתיות, אינו מתאים בהכרח למדינות מחוץ לסין, אבל הוא בהחלט מגדיר כיוון חדש של עשייה פיננסית.

ביטוי נוסף של אותו סנטימנט הוא הקשר עם הקהילה. את תפיסת הגוף העסקי זורק העצמות, בדמות "תרומה לקהילה" או בעל "אחריות תאגידית", צריכה להחליף מעורבות אמיתית בחברה. מעורבות זו, השזורה בלב המודל העסקי של הבנק, תראה בבנק חלק ממענה מערכתי לצורכי בני האדם, המהווים חלק מלקוחותיו.

שימוש בחדשנות פיננסית כדי לקרב אוכלוסיות מודרות ברוח של שירות M-Pesa בקניה, המאפשר שורה של פעילויות פיננסיות תוך שימוש בטלפון הסלולרי, מדגים כיצד תרומה אמיתית לקהילה יכולה להפוך למודל עסקי.

אם כך, יו"ר הדירקטוריון אינו צריך (או צריכה) להתחלף בנהג אופנוע אחר, שידע לשלוט טוב יותר בכלי החדש. נדרשת פלטפורמת הנהגה מגוונת מבחינת יכולות המרכיבים אותה, הן בתחומי המומחיות, בסגנון החשיבה, במגדר ובדרכי ההסתכלות על העולם. מי שיידע ליצור פלטפורמה כזאת - יגלה שהאופנוע שלו מתחיל פתאום לעוף. 

הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק