רשות המסים דורשת ממכון ויצמן מס הכנסה בסך 205 מיליון שקל

דרישת רשות המסים מתבססת על ההכנסות שמקבל המכון מחברת "ידע-חברה לפיתוח ומחקר", שמקורן בתמלוגים שמשלמים גופים מסחריים בגין השימוש בפטנטים שנולדו בעקבות מחקרי המכון • מכון ויצמן: רשות המסים התנהלה באופן לא ראוי

מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר
מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר

רשות המסים דורשת ממכון ויצמן למדע 205 מיליון שקל בגין ההכנסות שהוא מקבל מחברת "ידע-חברה לפיתוח ומחקר". מקור ההכנסות האלו בתמלוגים שמשלמים גופים מסחריים, בגין השימוש בפטנטים שנולדו בעקבות מחקרי המכון. מכון ויצמן מתנגד לשומה שהוצאה למכון עבור הכנסותיה בגין שנת 2015.

המחלוקת בין מכון ויצמן ופקיד השומה מגוללת בתביעה שהגיש המכון לביהמ"ש, במסגרתה טוען המכון כי "שומה זו הוצאה ביום האחרון של תקופת ההתיישנות. היא השיתה על המכון חיוב לשלם מס הכנסה בסכום עתק של כ-205 מיליון שקל, בהליך בזק יוצא דופן, במסגרתו פקיד השומה פעל בחוסר תום לב, בניגוד לחובות הבסיסיות המוטלות עליו ותוך קיפוח זכויותיו המהותיות והדיוניות של המכון".

לטענת מכון ויצמן, בשנת 2004, במסגרת הסכם שנחתם מול רשות המסים, נקבע כי הכנסות המכון מתמלוגים הן הכנסות פטורות ממס. כעת, מבקש פקיד השומה לסווג הכנסות אלה כהכנסות מעסק.

זכאתת לתשלומים שונים, לרבות תמלוגים, בגין הצלחת מסחור המוצר

מכון ויצמן למדע הוא מכון למחקר מדעי בסיסי ורב-תחומי מהמובילים בעולם בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים ומוסד מוכר להשכלה גבוהה, המקיים מסגרת לימודים אקדמאית במסגרתה מוענקים תארים מתקדמים.

מטרת המחקרים המבוצעים במכון להעמיק ולקדם את הידע בתחום המדעי בו מבוצע המחקר. אך בחלק מהמקרים, תוך כדי ביצוע המחקר הבסיסי, מתגלה פוטנציאל לניצול הממצאים שהתגלו במחקר לצרכים מסחריים. במקרים כאלו, המכון מיידע את חברת "ידע חברה למחקר ופתוח" בנוגע לאותן אמצאות, ומעביר לידע את המידע והחומר הקשורים לאמצאה.

ידע פועלת לרישום פטנטים על אותן אמצאות, וביחס לחלק קטן מהן היא אף כורתת הסכמי רישיון בקשר לפטנט שרשמה (או לזכויות IP אחרות הקשורות לאמצאה) עם גופים מסחריים, על מנת שאותם גופים ישקיעו בפיתוח האמצאה לכדי מוצר מסחרי בידי אותם גופים. אם הפיתוח והמסחור מצליחים, ובהתאם לתנאי הרישיונות, ידע זכאית לתשלומים שונים, לרבות תמלוגים, בגין הצלחת מסחור המוצר. עם קבלת תשלומים אלה, ידע מעבירה אותם למכון ולחוקרים שהמציאו את האמצאה או את הקניין הרוחני מושא הרישיון, בניכוי הוצאותיה של ידע ובניכוי עמלה.

"רשות המסים התנהלה באופן לא ראוי"

ההכנסות הללו עמדו בלב מחלוקת בין המכון לבין רשויות המס בשנים 200-2002, אשר הסתיימה בהסכם בין הצדדים. בשנים אלו עלתה שאלת חיוב המכון במס בגין ההכנסות שהוא מקבל מידע, שמקורן בתמלוגים שמשלמים גופים מסחריים בגין השימוש בפטנטים. בהמשך לשומות בהסכם שהוצאו למכון ולידע בגין השנים 2000-2002 ולאחר דיונים בין הצדדים, במרץ 2004 נשלח מכתב מטעם סגן נציב מס הכנסה למייצגי המכון ששיקף את שהוסכם בנושא בין המכון לרשות המסים בדבר סיווג הכנסות המכון מתמלוגים כהכנסות פטורות ממס לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.

הסכם 2004 קובע כי כל עוד היקף, אופן ואופי פעילות המכון לא ישתנו באופן מהותי, רשות המסים תראה בהכנסות מסוימות, לרבות הכנסות המכון המתקבלות מידע שמקורן בתמלוגים שמקורם באמצאות שהעביר המכון לידע, הכנסות שפטורות ממס לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה. עוד כולל ההסכם 2004 נוסחת חישוב, וקובע כי כל עוד פעילות המכון עומדת בנוסחה, רשות המסים לא תראה בגידול בהיקף הכנסות המכון כשינוי מהותי. כן נקבע כי ככל שהמכון לא יעמוד בנוסחה ופקיד השומה יטען שהכנסות המכון חייבות במס, "למכון תהא שמורה הזכות לטעון כי הכנסותיו אלו אינן מעסק וסעיף 9(2) לפקודה פוטר אותן ממס".

בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור נוימן וגיא ורטהים ממשרד ש. הורוביץ, נגד דרישת רשות המסים ל-205 מיליון שקל, טוען מכון ויצמן כי "ממועד כריתת הסכם 2004 בחודש מרץ 2004, ועד לאירועים שיתוארו להלן בחודש ספטמבר 2020, כלומר במשך 16.5 שנים(!), המכון ורשות המסים יישמו את הסכם 2004 ופעלו לפי הנוסחה הקבועה בו; ובהתאם לכך, בשנים 2000-2014, כלומר 15 שנות מס, רשויות המס לא חלקו על עמדת המכון לפיה הוא פטור מתשלום מסים בגין הכנסותיו מתמלוגים שהעבירה לו ידע".

עוד מודגש בתביעה כי רשות המסים לא חייבה את המכון במס הכנסה בגין הכנסותיו מתמלוגים גם בכל השנים שקדמו לשנת 2000, בהיותו פטור ממס כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה.

עוד נטען כי רשות המסים התנהלה באופן לא ראוי כאשר החלה את הליכי השומה ימים ספורים לפני מועד ההתיישנות הקבוע בחוק. "אף שעל-פי דין עמדו לרשות פקיד השומה כארבע שנים להוצאת השומה, פקיד השומה פתח בהליך הביקורת באמצעות משלוח דרישה ראשונה למסירת מסמכים פחות מחודש לפני מועד התיישנות השומה", נכתב בתביעה. וזאת, נטען, בין היתר, תוך הפרה בוטה של הנחיית רשות המסים משנת 2016, אשר מחייבת להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.

עוד נטען בתביעה כי "גם בפרק הזמן הקצרצר בין פתיחת הליכי הביקורת לבין מועד הוצאת השומה, לפקיד השומה לא אצה הדרך, והוא קיים שיחה טלפונית ראשונה בנושא שישה ימים בלבד לפני הוצאתה, כשבמהלך תקופה זו חל יום כיפור; כאשר בפועל, הוא הציג את עמדתו ביחס לנושאים שעל הפרק, ובאופן חסר וחלקי, יום עבודה אחד בלבד לפני מועד הוצאת השומה; כאשר הפעם הראשונה שבה התאפשר למייצגי המכון לשמוע את עמדת פקיד השומה ולהתייחס אליה, הייתה בשיחה טלפונית שהתקיימה שעות ספורות לפני שהשומה נשלחה למכון, ביום האחרון לתקופת ההתיישנות".

עוד לטענת מכון ויצמן, "השומה מבקשת, בשלב הראשון, לסטות מיישומה של הנוסחה בהסכם שנכרת בין המכון לרשויות המס לפני למעלה מ-16 שנה. בהסכם נקבע כי כל עוד המכון יעמוד בתנאי הנוסחה האמורה, פקיד השומה יראה בהכנסות המכון מתמלוגים כהכנסות פטורות ממס לפי הוראת סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה; ובמקרה שבו המכון לא יעמוד בתנאי הנוסחה ופקיד השומה יטען שהכנסות המכון מתמלוגים חייבות במס, למכון תהא שמורה הזכות לטעון שהכנסותיו אינן מעסק ופטורות ממס לפי הוראת סעיף 9(2)".

לטענת המכון, "עד למשלוח דרישת המסמכים השנייה, ביום 22.9.2020, שמונה ימים בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות, פקיד השומה לא העלה כל טענה באשר לנוסחה בהסכם, הזכיר אותה או ביקש מסמכים בקשר אליה".

בשלב השני, טוען מכון ויצמן, השומה מבקשת לראות את הכנסות המכון מתמלוגים כהכנסות מעסק, כאשר לטענתו מדובר ב"טענה קשה ביותר ולא טריוויאלית"; ובשלב השלישי, נטען, "השומה אמורה הייתה לקבוע, לגישת פקיד השומה, מהן ההוצאות שהוציא המכון לשם ייצור ההכנסה החייבת כביכול ומותרות בניכוי, עניין מורכב כשלעצמו, שפקיד השומה בחר להתעלם ממנו כליל".

המכון מציין בתביעה כי הוא סבור שבשומת העתק שהוצאה לו אין דבר וחצי דבר. כדוגמה, מציין המכון כי בחיפזונו הרב להספיק להוציא את השומה לפני שהיא מתיישנת, ומאחר שפקיד השומה לא קיים כל דיון בקשר לשומה, מעבר לטענה הראשונית הכללית בדבר פרשנות הנוסחה בהסכם, פקיד השומה גזר את המס שדרש כאחוז מהכנסות המכון (ברוטו), מבלי לנכות מהן אף הוצאה מההוצאות ששימשו, בהתאם לעמדתו השגויה של פקיד השומה לפיה מדובר בהכנסה מעסק, בייצור אותן הכנסות, או לקזז הפסדים משנים קודמות שנוצרו בעקבות הוצאות שהוצאו בייצור אותן הכנסות נטענות.

"מחדל זה של פקיד השומה - שנראה שדי בתיקונו כדי להפחית את המס הנטען לאפס - מנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של דיני המס, הופך את השומה ל"לא שומה", ומעיד, כשלעצמו, שמדובר בשומה שרירותית ורשלנית שהוצאה בהיעדר כל דיון, ללא סמכות ובחוסר תום לב, והכול כדי להוציאה שלא כדין לפני חלוף תקופת ההתיישנות", נכתב בתביעה.

לאור האמור, המכון סבור כי הפגמים הקשים והמצטברים באופן הוצאת השומה מחייבים על-פי דין את בטלותה.

צרו איתנו קשר *5988