בזק | ניתוח

הברירות של בזק: למחוק את בזק בינלאומי או לדחות את הקץ

מסתמן שבמוקדם או במאוחר, דירקטוריון בזק ייאלץ להכריע באשר לעתידה של החברה בת, שצפויה להיפגע מהרפורמה באינטרנט ומתופעת המנויים הכפולים שנחשפה ב"גלובס" • מה הם האינטרסים המנוגדים של חברות הבת בקבוצה, מי רוצה למכור שירותי אינטרנט, וכיצד משפיע מיזם הסיבים?

האירוע האחרון בקבוצת בזק במסגרת פרשת המנויים הכפולים בבזק בינלאומי, מסתיר אירוע הרבה יותר דרמטי לקבוצה ונוגע לעתידה של בזק בינלאומי עצמה.

המאבק של משרד התקשורת בתופעת המנויים הכפולים, אשר משלמים לחברות התקשורת עבור  שירותים שהם לא מקבלים, הביא את בזק לדווח על מחיקה צפויה של 200-300 מיליון שקל מערכה בספרים של בזק בינלאומי. ייתכן שהמחיקה הזאת היא בגדר המעט שמחזיק את המרובה, והמרובה הוא השאלה האם בזק עומדת לבצע מחיקה מלאה של בזק בינלאומי. וזאת, על רקע השינוי הדרמטי שמתחולל בשוק - שהוא ביטול הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית.

לפי הערכות וציפיות בשוק ההון, דירקטוריון בזק ידון בשאלת המחיקה ויקדים לה דיון אסטרטגי: מה המשמעות של בזק בינלאומי במסגרת קבוצת החברות הבנות אלפא (שכוללות את בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes) והאם מתן רישיון לבזק למכור אינטרנט באופן מלא משמעו חיסולה של בזק בינלאומי. אם הדירקטוריון יגיע למסקנה זו, ייתכן שאנו קרבים לרגע שבו בזק בינלאומי תימחק חשבונאית בספריה של בזק, שם היא רשומה בכ-650 מיליון שקל.

יש הסבורים שמהלך ביטול הפיצול באינטרנט הוא אירוע שמחייב מחיקה מלאה של בזק בינלאומי, אם הדירקטוריון יחליט שיותר חשוב שבזק תמכור אינטרנט מלא וכמוצר אחוד ללא פיצול. יש המעריכים, כי השאלה נוגעת לאופן שבו הדירקטוריון ירצה לנהל את האירוע בבזק בינלאומי מבחינה תפעולית. כלומר, האם להשאירה כשחקן שיידרש להמציא את עצמו מחדש או כחברה שתיסגר בהדרגה? בכל מקרה טוענים אלה, אין צורך לבצע מחיקה מלאה כל עוד קיימת אי ודאות כיצד תפעל החברה.

לדברי גורמים המעורים בנושא, "בזק צריכה להחליט אם ממזגים אותה עם בזק מיידית בלי תוספת ערך, או שנותנים לה לחיות באלפא. זה האירוע. אם הם לא מתייחסים לאירוע הזה, אז הם רק מסתירים בעיה חשבונאית גדולה". לדברי הגורם, "הבעיה היא שבחשבונאות אין לך את הפריביליגיה לדחות את קבלת ההחלטה... אין לך את הפריביליגיה להגיד 'יש חרב מעל החברה' ולהתעלם מזה. התעלמות מזה משמעותה שמשחקים חשבונאית וזו עברה לכל דבר ועניין".

גיל שרון / צילום: יונתן בלום, גלובס
 גיל שרון / צילום: יונתן בלום, גלובס

לקבוצות בבזק יש אינטרסים שונים 

בהיבט התפעולי צריך להתייחס לאינטרסים של שתי הקבוצות בבזק - בזק נייח ואלפא. קרוב לוודאי שבזק נייח תרצה למכור אינטרנט מלא, אחרי שנים שהיא נאבקה על כך מול משרד התקשורת. זה החלום של בזק - למכור אינטרנט ללא פיצולים וללא ספק וכו'. וזהו גם האינטרס של בעלי המניות, שמבינים את החשיבות של הדבר במיוחד במסגרת פרויקט הסיבים האופטיים, שבו אין תכלית במכירת אינטרנט מפוצל והוא מעמיד בספק את כל כדאיות הפרויקט במידה ולא יינתן לה.

בצד השני עומדת אלפא והשאלה מה עושים עם החברות הבנות. סביר להניח שאלפא תידרש להתכנס יותר ויותר במסגרת העמקת הסינרגיה. זהו האתגר של ההנהלה המשותפת של החברות, כאשר לכל אחת מהן יש אינטרסים שונים, לעיתים מנוגדים.

בזק בינלאומי מרכזת את רוב הביקורת בנוגע למנויים כפולים אבל זאת בעיה נפוצה ולא רק בשוק התקשורת. בזק בינלאומי התחילה לטפל בפרשה בחודשים האחרונים ולהתקשר ביוזמתה ללקוחות ולעדכן אותם על כך שהם לא צורכים שירות ממנה. אבל, קשה להתרשם מאיכות הטיפול שלה בפרשה.

בבקשה לגילוי מסמכים שהגיש עו"ד מוטי גולדשטיין לקראת תביעה נגזרת נגד בזק ובזק בינלאומי הוא מביא את סיפורו של עובד החברה לשעבר, עידו שטיינמץ, שהגיש נגד בזק בינלאומי תביעה ייצוגית. בבקשה מתוארת שיטה בבזק בינלאומי, לפיה נמנעו בונוסים מעובדים שמכרו אינטרנט ללקוחות, ששילמו ולא קיבלו שירות. האירוע מטיל צל גדול על המניעים של בזק בינלאומי להסתיר את חומרת הפרשה ולטפל בה רק כאשר כלו כל הקיצין ומשרד התקשורת דרש את גילוי הנתונים כדי לעמוד על חומר הבעיה.

ההשלכות יגיעו לכל החברות הבנות 

יש מי שסבור בקבוצה, כי מתן אפשרות לבזק למכור אינטרנט ללא דיחוי משמעותו שבזק הופכת להיות "חברת צינורות" - כלומר חברת תשתית בלבד. ברגע שבזק מוכרת ISP, היא מעניקה ללקוח את האפשרות לצרוך את כל השירותים שלו בצורה אפליקטיבית, ואז מתחדדת השאלה גם לגבי עתידה של yes, בעולם שבו הצרכנים רוכשים שירותים ישירות מהספקים, ללא תיווך של חברות התקשורת. מאידך, אם אפשר לסחוט מהלימון שקרוי בזק בינלאומי עוד קצת טיפות ולעשות מזה לימונדה, יש שיגידו שאולי כדאי לחכות.

קשה לראות את בעלי השליטה בבזק הולכים למהלך של מחיקה מלאה של בזק בינלאומי בספרים. יש כאלה שאומרים שעדיף לעשות זאת בפעם אחת, כי אם מוחקים 300 מיליון שקל בגלל המנויים הכפולים - מה הטעם בלעשות מחיקה נוספת בעוד שנה. בבזק נושא המחיקות רגיש ולכן נראה שהעדפה של הדירקטוריון תהיה להימנע ממחיקה מלאה ולבחון את עתידה של בזק בינלאומי לאחר שהרפורמה תיכנס לתוקף. צריך לזכור שספקיות אינטרנט הן יצור מלאכותי שנעלם מן העולם ולכן צריך לקיים את הדיון על עתידה של החברה ללא דיחוי.

מהחברות לא נמסרה תגובה לדברים.

בזק לא לבד: המנויים הכפולים קיימים גם בספקיות אחרות

בעיית המנויים הכפולים בבזק בינלאומי אינה נחלתה הבלעדית. מוטב היה שמשרד התקשורת יפרסם את הטבלה המלאה של המנויים הכפולים אצל כל ספקיות האינטרנט, כדי שהציבור יוכל לקבל אינדיקציה לגבי הגינותן של הספקיות. גם התביעות הייצוגיות שמתחילות להיות מוגשות לאחרונה אינן נגד בזק בינלאומי בלבד, אלא גם נגד ספקיות אינטרנט אחרות. בבזק בינלאומי פשוט נקטו מדיניות של "או שהכלב ימות או שהפריץ ימות" ולכן התעכבו עם הטיפול באירוע.

אין צדיקים אצל הספקיות המתחרות.  גם הן לא היו מתנדבות לסגור ברז של מיליוני שקלים ללא הוצאות, אלמלא ההתערבות של משרד התקשורת.  הוט, למשל, העבירה נתונים "לא איכותיים" למשרד על מספר המנויים הכפולים שלה. לכן כל המספרים שפורסמו עד עכשיו של 170 אלף חשבונות כפולים, אינו רלוונטי בכלל.

בהודעות האחרונות שלו דיבר שר התקשורת, יועז הנדל, על הצורך בשקיפות במסגרת הרפורמות שהוא עושה. גם פרסום המספרים של המנויים הכפולים הם חלק מהשקיפות.