איל וולדמן על עזיבת מלאנוקס ואנבידיה: "אני לא רוצה להיות מספר 2"

חצי שנה בלבד אחרי שמלאנוקס נמכרה לאינבידיה בעסקת ענק של מיליארדי דולרים, הודיע היזם והמנכ"ל איל וולדמן על עזיבה מיידית • בראיון בלעדי שיתפרסם במלואו במוסף G בסוף השבוע מספר המייסד הדומיננטי מה עומד מאחורי ההחלטה: "זה לא עניין של אגו, לא קל להיות חלק מחברה גדולה"

אייל וולדמן / צילום: יונתן בלום, גלובס
אייל וולדמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

איל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס והמנכ"ל הדומיננטי שלה במשך 20 שנה, עוזב את אנבידיה כחצי שנה לאחר השלמת עסקת הרכישה. וולדמן הודיע לאחרונה לעובדים על העזיבה, שתתרחש כבר בסוף השבוע הבא. בראיון בלעדי למגזין G שיתפרסם במלואו בסוף השבוע הוא חושף את הסיבות למהלך: "כבר בזמן שסגרנו את העסקה ידעתי שאני עוזב. אתה בונה את החברה במשך 21 שנה, מקבל את כל ההחלטות, ואתה לא רוצה להיות מספר שתיים.

"אני לא חושב שזה עניין של אגו. המרחק בין סמנכ"ל למנכ"ל יותר גדול ממה שחושבים. זה גם לא שינוי קל להיות פתאום חלק מחברה גדולה. אחרי הרבה שנים של עבודה מאוד אינטנסיבית ולחוצה, הגיע הזמן לעשות דברים אחרים. אבל לא עזבתי בגלל הקושי - אם החברה הייתה נשארת עצמאית, הייתי ממשיך. עצוב לי לעזוב את החברים והחברה, ונשארתי יותר משנה כדי לוודא שהמעבר מתבצע כמו שצריך".

חילוקי דעות בדירקטוריון

מלאנוקס, שאותה הקים וולדמן ב-1999 יחד עם שותפים, מפתחת מוצרים המאפשרים תקשורת מהירה בין שרתים. ההודעה על מכירת החברה לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר פורסמה כבר במרץ 2019, אך הושלמה רק שנה לאחר מכן. בחודשים מאי-יולי, הרבעון הראשון של מלאנוקס באנבידיה, היא רשמה הכנסות של 540 מיליון דולר. וולדמן משוכנע כי אם היו מקשיבים לו, בעלי המניות של מלאנוקס היו מרוויחים יותר.

הוא מספר כי התנגד לעסקה בתחילת הדרך, אך לא הצליח לשכנע את חברי הדירקטוריון בצדקתו. "אני חושב שמלאנוקס הייתה שווה היום הרבה יותר כסף, ושהעסקה הזאת לא הייתה הדבר הכי טוב לבעלי המניות. חשבתי ככה גם לפני העסקה. היו חילוקי דעות. באותה תקופה היו סיכונים כמו חשש ממיתון או השפעה של סין, ולכן הבנתי למה מהפרספקטיבה הזאת זו עסקה טובה, והתיישרתי לעמדת הדירקטוריון".

וולדמן גרף מעסקת מלאנוקס-אינבידיה 240 מיליון דולר, וזאת בנוסף לעלות שכר של 40 מיליון דולר בעשור שלפני כן. "אני נהנה מההצלחות, ממה שעשיתי, יש לי הרבה יותר אמצעים ואני לא מתבייש בזה", הוא אומר בראיון ל-G, ומוסיף: "הפחד להיכשל הוא שהניע אותי בחיים, והביא אותי לבדוק כל הזמן 360 מעלות. אני לא חושב שיש מנהיג שלא מפחד, אולי אחרים מדברים על זה פחות. למרות שאני פחות לחוץ מבחינה כלכלית, אני עדיין מפחד להתעורר בוקר אחד ולהיות בבעיות כלכליות".

וולדמן, דמות מפתח בהייטק הישראלי, לא שותף לביקורת על הענף, וסבור כי ההזדמנות להשתלב בו פתוחה בפני כולם. "אומרים שארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אבל גם ישראל היא כזו. אני רואה ילדים שגדלו במשפחות קשות יום, והפכו לעשירים מאוד.

"זה נכון באותה מידה לילד ערבי שגר בכפר בצפון: אם הוא יעשה את הדברים הנכונים, גם הוא יצליח בגדול. אני חושב שאין פה שום דבר מגביל, לא מאיזה משפחה באת, לא מאיזו עדה ולא מאיזה מין. יו"ר בנק לאומי, למשל, הוא הוא מהחברה הערבית".

גם העובדה שבהנהלת מלאנוקס לא היו ערבים ורק שלוש נשים (מתוך 13), לא משנה את עמדתו. "אני לא חושב שטעינו", הוא אומר. "אני חושב שאנחנו מחנכים את הבנים והבנות בצורה אחרת. אני מאמין שהחינוך משתנה, ושעוד 10-15 שנה נחיה במדינה יותר שוויונית. גם היום המצב לא כל כך גרוע. אין כזה דבר תקרת זכוכית. אני רואה נשים רבות שהן סמנכ"ליות ומנכ"ליות.

"יש לא מעט ערבים שמנהלים אצלנו פעילות בדרג ביניים. לצערי, אין מישהו בצוות שלי. אני לא רואה בזה כישלון, ולא חושב שיש משהו שהיינו צריכים לעשות אחרת, אלא שעוד כמה שנים הם יצברו ניסיון וכן יגיעו לשם. אצלנו אין חסמים".

"נתניהו צריך ללכת הביתה"

בנובמבר 2019 היה וולדמן בין עשרות אנשי העסקים שחתמו על מכתב הקורא להקים ממשלה שאינה נגועה בשחיתות שלטונית, ויוצא נגד מה שהם הגדירו "ההסתה כלפי גופי ממשל".

ביוני האחרון הוא נשא דברים בהפגנה נגד סיפוח בקעת הירדן. "הסיפוח החד צדדי אינו הדרך לבנות חיים משותפים באזור", אמר וולדמן. "בואו נלמד לחיות ביחד, לדבר, לחתור למגע ושלום בצורה עקבית, וכך נוכל להתקרב ולעשות את המקום הכי טוב לשני העמים". בשבוע שעבר האשים אותו יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, כי הוא "אחד המממנים של האנרכיסטים".

"זה לא רלוונטי ולא משמעותי", מגיב וולדמן לדברים. "אני לא מימנתי את ההפגנות. אני חושב שהן ממומנות על ידי גיוס המונים, ואני תרמתי כמו כולם, במספרים קטנים מאוד. לא מימנתי ואני לא יודע מי הם ‘האנרכיסטים’. אני מעריך את נתניהו וחלק מהדברים שהוא עושה טובים, אבל חושב שהוא צריך ללכת הביתה.

"אני מקבל הרבה בקשות להיכנס לפוליטיקה, אבל בכניסה לפוליטיקה יש מחיר אישי מאוד גבוה, כי אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, כמו לקחת שלושה חודשים לטייל בעולם. צריך לוותר על הרבה חופש. חוץ מזה שההחלטות בפוליטיקה קשות. כשאתה מנכ"ל אתה מת מפחד, אז לנהל מדינה זה עוד יותר קשה וגדול".

וולדמן לא מספק יותר מדי פרטים על השלב הבא בקריירה שלו. בינתיים הוא מתעסק בניהול הונו האישי, יחד עם צוות אנשים, ומונה לפני כמה חודשים לדירקטור בצ’ק פוינט. "אני לא הולך להקים חברה נוספת. די, מספיק, זה היה מאוד קשה", הוא אומר בתחילת הראיון. אחר כך, בסופו, הוא כבר מסייג מעט: "אסור לי להגיד לא. כרגע אני לא חושב שאקים חברה חדשה". 

הראיון המלא יתפרסם במוסף G בסוף השבוע

איל וולדמן

בן 60, בזוגיות ואב לשלושה ילדים. מתגורר בתל אביב ● יש לו תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון, ולאחר לימודיו עבד באלביט ובאינטל ● ב-1993 נמנה על מייסדי חברת גלילאו, וב-1999 היה ממקימי מלאנוקס - שבה שימש כמנכ"ל כשני עשורים ● כיום משמש דירקטור בצ'ק פוינט