איך ישפיעו תוצאות הבחירות על ההשקעות של כולנו?

הבחירות באמריקה היו לא רק על האישיות והסגנון של דונלד טראמפ, אלא בעיקר על הטיפול שלו במגפה • בתחומי הכלכלה והשווקים, הוא דווקא טיפל כראוי

טראמפ בנאומו בליל יום הבחירות / צילום: John Locher, Associated Press
טראמפ בנאומו בליל יום הבחירות / צילום: John Locher, Associated Press

נכון ליום רביעי בבוקר, עדיין לא התקבלה הכרעה ברורה על זהות הנשיא האמריקאי הבא, בזמן שבמדינות המפתח בארה"ב נמשכת ספירת קולות המצביעים. מה שברור הוא שדונלד טראמפ, הנשיא המכהן, נלחם בבחירות האלה את מלחמת חייו.

הבחירות האלה היו לא רק על האישיות והסגנון של טראמפ, אלא בעיקר על הטיפול שלו בקורונה. אם היינו צריכים להמר, בתחילת השנה היינו שמים את רוב הז'יטונים שלנו על טראמפ. היה סוג של קונצנזוס סביב ההנחה שלדמוקרטים יהיה מאוד קשה לנצח אותו עם מועמדים די אפורים, ויותר מזה, עם כלכלה חזקה ושווקים בשמים.

אבל כשמכניסים למשוואה הזו את הטיפול המאוד גמלוני, מהוסס - לפעמים אפילו מזלזל -של טראמפ בקורונה, עם יותר מ-200 אלף אמריקאים מתים, את ההתלקחות הבין-גזעית בשל הריגתו המצולמת של ג'ורג' פלויד על-ידי שוטר, ואת רמת האבטלה שזינקה לרמות חסרות תקדים - כל אלה הפכו את היוצרות, והעמידו את הנשיא המכהן בעמדת האנדרדוג.

לעומת הטיפול המאוד בעייתי שלו בנושא של הקורונה, הטיפול של טראמפ בנושא הכלכלי או בשווקים היה טוב, אולי אפילו טוב מאוד. בניגוד למשברים הגדולים מאוד של 1929 ו-2008, שבהם היה היסוס של מקבלי ההחלטות, שגרם אובדן אמון, משבר מבני, פשיטות רגל של בנקים וצלילה בשווקים, הפעם הייתה פעולה מאוד מהירה וחזקה (עם הזרמות של כ-10% תוצר, מול 3.5% ב-2008), שרוכזה במקומות הנכונים - בשוק החוב, בשוק האשראי, ובאשראי הצרכני. בעוד שב-2008 כספי החילוץ זרמו בעיקר לייצוב הבנקים, הפעם חלק גדול מהכסף הוזרם ישר לכיסי הצרכנים (שמהווים למעלה מ-60% מהתוצר האמריקאי) ויצאו ישר לצריכה.

רבים מהמשקיעים תוהים ביחס לסתירה שבין קטסטרופה בריאותית וגל שני של סגרים כמעט בכל מקום, לבין העלייה בשווקים. בהקשר הזה מעניין לבחון את הסיטואציה של המשבר הכלכלי ואופן היציאה ממנו על פי מודל האותיות. מודל ה-U מייצג ירידה, ואז עלייה איטית, ב-V ישנו תיקון מאוד מאוד חזק, וב-L משבר ארוך ומתמשך. המשבר הנוכחי זכה באות חדשה - האות K, שמייצגת פיצול בהתאוששות הכלכלית לשתי רגליים, כלכלת ההייטק והטכנולוגיה מול שאר הסקטורים.

ניתן לראות זאת באופן ברור במספרים: סקטור הטכנולוגיה מושך את השווקים למעלה בעיקר באמצעות חמש חברות, שעלו בערך 40% מתחילת השנה, ושמהוות 20% מה-S&P 500. אם נסתכל על נתוני S&P 500 בלי חמש החברות האלה, אנחנו במינוס 1%-1.5%.

בשווקים שמשקל הטכנולוגיה במדדיהם קטן יותר, אירופה או ישראל למשל, אפשר לראות פיגור של המדדים מול שאר השווקים. התקווה הגדולה של השווקים היא, שברגע שיגיע החיסון, ה-K הזה הולך להתיישר, ואז נראה את הרגל התחתונה, את שאר הסקטורים, את שאר הכלכלה שנשארה מאחור, עולה לאט לאט ומצטרפת לטכנולוגיה, ואז נראה איזשהו סוג של רוטציה בסקטורים. זאת אומרת, אנחנו נראה חלק מהכסף יוצא מטכנולוגיה ועובר לאפיקים נוספים.

שני המועמדים מדברים על הרחבה פיסקאלית משמעותית מאוד. הרפובליקנים מדברים הרבה על אחריות פיסקאלית, אבל בשורה התחתונה הם עשו בדיוק ההיפך. בשנתיים האחרונות, טראמפ והמפלגה הרפובליקנית הפנו עורף לכל העקרונות של שמרנות פיסקאלית ועקרונות כלכליים.

טראמפ דיבר בהתחלה על 1.2 טריליון דולר, ולאט לאט התקדם לכייון של 1.8 טריליון דולר. הדמוקרטים כבר מדברים על 2.5 טריליון דולר, בואכה 3 טריליון דולר. תוכנית כזו תהיה מלווה בהדפסות של כסף ובעלייה משמעותית בגירעון, ויכולה להביא בהמשך להיחלשות הדולר ולאינפלציה.

אם נגזור את זה לעולם ההשקעות, אינפלציה תוריד בצורה חריפה את הכדאיות שבהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות. כיום, הריביות ל-10 שנים הן 0.7%, ול-30 שנה הן 1.5%-1.25% באג"ח הממשלתיות. אלו ריביות מאוד נמוכות. מספיקה אינפלציה של בערך 3%-3.5%, שהיא לגמרי ריאלית בכמות ההדפסות הזאת, כדי להפוך את ההשקעה באג"ח לאטרקטיבית פחות.

המשמעות היא שעבור המשקיעים הגדולים - כמו למשל קרנות הפנסיה, שהן משקיעות ענק בשווקים, שחייבות להשיא תשואה ריאלית סבירה כדי להיות מסוגלות לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות שלהן, וכמו משקיעי PRESERVATION CAPITAL, שהמטרה שלהם היא לשמר את ההון - ההשקעה באג"ח הממשלתיות וגם באג"ח הקונצרניות אטרקטיבית פחות, כי ריאלית הם עלולים להפסיד.

בהיעדר אלטרנטיבה, הריבית הנמוכה ואולי האינפלציה תדחוף את המשקיעים לנכסי סיכון, מניות ואג"ח קונצרניות מתחת לדירוגי השקעה. המשמעות היא שקניית מניות במכפילים גבוהים יותר עדיין עושה שכל. גם אם נקבל תיקון אחרי הבחירות - אם בשל חוסר הכרעה ברורה (תרחיש הבלהות של השווקים הוא דחיית ההחלטה על זהות הנשיא המכהן, בעקבות הכרזה על זיופים, וממילא דחיית תוכנית תמריצים נוספת) ואם כשתוכנית העלאת המסים הדמוקרטית תצא לפועל - נכסי הסיכון והמניות ימשיכו כנראה להניב ביצועי יתר מעל המכשירים האחרים בטווח הארוך.

למעשה, ב-80-100 השנים האחרונות מניות הן האפיק שנתן את התשואה הגבוהה ביותר, מכל אפיקי ההשקעה. זאת בשעה שהריבית חסרת הסיכון נעה בין 5% ל-15%. בסביבת ריביות אפסית, כשחלק עצום משוק האג"ח העולמי נמצא כיום בתשואות שליליות, הסברה שבהסתכלות ארוכת-טווח, מעבר לתנודתיות, נראה את שוקי המניות ממשיכים לעלות, נראית הגיונית ומבוססת. 

הכותב הוא מנהל השקעות בינלאומיות בחברת איי.בי.איי ניהול תיקים. לחברה ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות החזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בטור זה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988