ניגוד העניינים במכרז נתיבי ישראל: ח"כ קרן ברק פנתה לשרה רגב

במכתב ששלחה לשרת התחבורה, כתבה ח"כ ברק: "אני רואה חשיבות גדולה לתת הזדמנות אמיתית להשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ענק של המדינה. תנאי המכרז של נת"י, כפי שפורסמו בתקשורת, נראים כמי שפוגעים פגיעה אנושה בקבלנים הקטנים ובמאות עובדיהם"

ח”כ קרן ברק / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
ח”כ קרן ברק / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

בעקבות הפרסום ב"גלובס" על ניגודי עניינים במכרז של חברת נתיבי ישראל, פנתה יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים בוועדת הכלכלה, ח"כ קרן ברק, לשרת התחבורה מירי רגב בבקשה שתבחן את הטענות.

במכתב ששלחה בתחילת השבוע לרגב, כתבה ח"כ ברק: "אני רואה חשיבות גדולה לתת הזדמנות אמיתית להשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ענק של המדינה. תנאי המכרז של נת"י, כפי שפורסמו בתקשורת, נראים כמי שפוגעים פגיעה אנושה בקבלנים הקטנים ובמאות עובדיהם ומעבירים באופן שרירותי את הפרנסה של אותם עובדים, אשר עתידים להפוך למובטלים, לטייקון אחד גדול, בזמן שאנו מצויים בעיצומו של משבר הקורונה".

עוד כתבה ברק: "חשוב לי לציין כי מעבר לפגיעה בפרנסתן של משפחות רבות, על-פי התחקירים של 'גלובס' עולה חשש גם ממשי לאי-סדרים. לאור כל האמור, אני פונה אליך בבקשה לקיים בדיקה מעמיקה לכל הטענות המועלות נגד המכרז הנדון".

רגב טרם השיבה למכתבה של ברק, אולם הוא "נמסר ליעדו", כפי שהובא לידיעתנו.

כפי שפורסם ב"גלובס", במוקד הטענות בדבר אי-תקינות המכרז להחלפת כל גופי התאורה בכבישים הבין-עירוניים עומדים היחסים בין החברה הממשלתית לתשתיות תחבורה, נתיבי ישראל (נת"י, מע"צ בעבר), לבין חברת נס טכנולוגיות. התלונות הובאו לידיעת בכירים בנת"י, בין השאר, על-ידי מתמודדים פוטנציאלים במכרז הענק, שבו המתמודדים צריכים להגיש הצעות עד 15 בנובמבר. לפי הטענות, תנאיו של המכרז ואפיוניו עוצבו על-ידי צוות ובו גם יועצים מנס טכנולוגיות. זאת, כאשר המנכ"ל של נס טכנולוגיות והמשנה שלו הם בעלי עניין בחברה שמשווקת מוצר שבלב המכרז.

בלשכת מנכ"ל נת"י, ניסים פרץ, מתקיימים לאחרונה דיונים רגישים ושקטים על הטענות בדבר תקינות המכרז להחלפת גופי התאורה בכל 106 אלף עמודי התאורה בכבישים הבין-עירוניים. גופי התאורה החדשים יהיו בתאורת לד (LED), תאורה חסכונית האמורה לצמצם במחצית את עלות האנרגיה של נת"י, שעומדת היום על 65 מיליון שקל בשנה.

המכרז כולל גם דרישה נוספת וחדשה, שהיא זו שניצבת במרכז הטענות: הצבת מערכת בקרה-שליטה משוכללת בעמודי התאורה. מערכת זו, מעבר לבקרת התאורה, יכולה להוות בסיס להפעלת אמצעי בקרה מגוונים המכסים את כל הכבישים הבין-עירוניים.

מדובר במכרז עם תקציב בסיסי של 350 מיליון שקל, להקמה ותחזוקה לעשר שנים, עם תחזית לגידול המכרז אפילו עד למיליארד שקל. המשרד זוכה לתמיכת משרד התחבורה.

תגובת נת"י: "אנו בטוחים בטוהר המכרז ותרומתו המהפכנית של הפרויקט הראשון מסוגו בעולם, אשר ישיא תרומה משמעותית למיליוני אזרחי ישראל- בשיפור הבטיחות ונוחות הנסיעה, לצד יכולות טכנולוגיות חדשניות וחיסכון קבוע של עשרות מיליוני שקלים בשנה מידי שנה.

"הטענה כי מכרז זה מביא לסגירת השוק ופגיעה בתעסוקת קבלני תאורה היא משוללת כל יסוד והפוכה לחלוטין מהמציאות, שכן היקפי העבודה יעלו באלפי אחוזים, כך שבזכות מכרז זה יתפרנסו מאות משפחות נוספות בישראל, לרבות קבלני התאורה, שהרי אין להם תחליף בעבודות הנוגעות לתחום זה, תחום ספציפי מתוך שורה של תחומים בהם - מערכות טכנולוגיות מתקדמות לניהול רשת הכבישים והתנועה בה, לצד מערכות תקשורת בפס רחב שיאפשרו בסיס לקליטת הרכבים האוטונומיים.

"באשר לטענות החשד לניגוד עניינים, הרי שאין להם בסיס משום שכעת המוצר של החברה המדוברת כלל אינו עומד בדרישות הקשיחות אשר הגדירו במכרז אנשי המקצוע של נתיבי ישראל".

מ-NESS נמסר בתגובה: "תגובת נתיבי ישראל מדברת בעד עצמה".