תקיעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים פוגעת במשק כולו

עשרות רפורמות שקריטיות להתאוששות הכלכלית עלולות להתמסמס בגלל מתיחות פוליטית קטנונית

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

בראיונות לתקשורת מספר שר האוצר ישראל כ"ץ על חוקי הסדרים חשובים אותם הוא ניסח ואשר צפויים לעבור בצמידות לתקציב המדינה. ראיון אחד בתוכנית של קלמן וליברמן ברשת ב' צד את אוזניי מכיוון שבו זרק השר כבדרך אגב: "הכנו חלק מחוקי ההסדרים, אני עכשיו לא יכול לצרף אותם לתקציב 2020 אלא רק אולי כמה חוקים (מתוכם - ב.ה), כי אני רוצה להעביר את התקציב במהירות וליישר קו". המשפט הזה שלא זכה לעניין מיוחד הוא למעשה קרחון ענק שבצבץ מעל פני הים ועשוי לבשר על תאונה הרסנית לכלכלת ישראל.

חוק ההסדרים זכה לביקורות ציבוריות ומשפטיות בעבר על כך שהוא מאלץ באגרסיביות את הכנסת להצביע על סל גדול של נושאים מבלי לאפשר דיון ציבורי עמוק בכל אחד ואחד מהסעיפים. למרות הביקורת, הצד השני של המטבע הוא יתרונותיו של החוק: הוא מאפשר אחת לשנה או שנתיים להעביר רפורמות מקיפות שלא יצליחו לעבור בתזמון אחר בכאוס הפוליטי הישראלי.

צודק שר האוצר בכך שחוק ההסדרים שפורסם לציבור כטיוטה בקיץ האחרון הוא בשורה חשובה למשק. יש בו רפורמות קריטיות שיאפשרו חזרה למסלול של צמיחה עם שוך משבר הקורונה. בין הרפורמות הכלולות בו ואשר זכיתי להיות מעורב בקידום חלק מהן: רפורמה שתקל על יבואנים ותחתוך בביורוקרטיה של מכון התקנים; תחילתה של רפורמה שתאפשר לראשונה גמישות רבה במערכת החינוך; האצת הרפורמות ברישוי עסקים, צעד שיוריד עלויות מיותרות לעסקים רבים ויפחית את יוקר המחיה; מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים ופתיחת השווקים להורדת יוקר המחיה; טיוב הרגולציה בתחום הכבאות ועוד רפורמות רבות וחשובות.

ברור לכל שקרב היום שבו תיאלץ המדינה להפסיק לקחת הלוואות ענק בסכומים דמיוניים רק על מנת להנשים באופן מלאכותי עסקים ולהחזיק מיליון מובטלים בבית. כאשר ייפסק משלוח המנות של "קופסאות" התקציב נמצא את עצמנו בצומת, שמבלי להגזים, עשויה לקבוע את עתידה של מדינת ישראל, ביטחונה ושגשוגה. אם נישאר עם מגזר ציבורי מאובן ומקרטע וביורוקרטיה מופרכת החונקת יוזמה חופשית ועסקים קטנים נוכל למצוא עצמנו גולשים למיתון ארוך שקשה יהיה להתאושש ממנו ולפגיעה קריטית באיכות וברמת החיים בארץ. לעומת זאת, לו נאפשר למשק לצמוח מהר, יוכלו העסקים להתרחב, להעסיק חזרה את המובטלים הרבים, לתרום מצמיחתם דרך המיסים לכיסוי גרעונות הענק ולייצר מנועי צמיחה חדשים עליהם ימשיכו גלגלי המשק להתקדם.

הבעיה היא שאם נכון מה ששורבב לדבריו של השר, וחוק ההסדרים כלל לא יעלה להצבעה בשנה הנוכחית, יכול מאד להיות שהוא כבר לא יעלה בתקופה הקרובה כלל.

תקציב המדינה המעוכב כרגע בשל מחלוקות פוליטיות הוא חשוב, וחוקי ההסדרים חשובים אף יותר. המשק הישראלי הוא כרגע ספינה כבדה המפליגה במים סוערים ובחשכת הלילה. הוודאות כמעט אינה קיימת והראות קצרה מאוד. התמהמהות, ולו קטנה, בסיטואציה הזו עשויה לעלות לנו בהתנגשות בקרחון המיתון הממושך והקשה האורב לנו.

ממשלת ישראל צריכה להתעשת על האזימוט שבו היא מובילה את הספינה בבהילות. חוק ההסדרים שהציגו כץ ומשרד האוצר לציבור הוא דלק יקר ערך של רפורמות במנועי הצמיחה הכלכלית. אם הוא לא יעבור באופן מיידי אולי יהיה מאוחר מדי. 

הכותב הוא מומחה לרגולציה כלכלית, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ גרייבר-הרשקוביץ וממובילי מיזם "שולה המוקשים" להפחתת הביורוקרטיה למגזר העסקי