הביקורת בפייסבוק והחיטוט בטלפון: התלונות המוצדקות על השופטים

נציב תלונות השופטים, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אורי שהם, קבע שתלונה שהוגשה נגד קאדי בבית הדין השרעי בנוגע לפרסומים שפרסם או שיתף בדף הפייסבוק שלו מוצדקת. תלונה אחרת נגד שופט בית משפט לענייני משפחה מגלה התנהלות בעייתית של שופט שקיים דיון במעמד צד אחד ופתח ועיין בטלפון נייד של הצד שלא נכח באולם בשל החשד כי הוא מקליט את הדיון.

לפי דוח תלונות השופטים ל-2019 הציבור הגיש במהלך השנה 965 תלונות נגד שופטים או דיינים, ובוררו לגופן 508 תלונות. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 68 (13%) תלונות מוצדקות, ו-48 תלונות (9%) מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.

הדוח מפרט את הסיבות למציאת התלונות כמוצדקות. הסיבה המובילה היא התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין - 38% מהתלונות המוצדקות היו בגין עילה זו. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2018 - אז שיעורן עמד על 29%.

1. הקאדי שמתח ביקורת על הנחיות הקורונה

השופט שהם קבע שפרסומים שפרסם או שיתף הקאדי בעמוד הפייסבוק שלו הם בנושאים פוליטיים-מדיניים ובנושאים השנויים במחלוקת ציבורית האסורים בפרסום לפי כללי האתיקה של הקאדים, ואינם ראויים. בשל חומרתה של התלונה המליץ לשר המשפטים להגיש קובלנה משמעתית נגד הקאדי.

הקאדי פרסם ביקורת על מדיניות הממשלה בנוגע לתפילות המוסלמים בתקופת הקורונה. הוא כתב שלא ראוי להתפלל במסגד תוך שמירת רווחים בין המתפללים והביע את עמדתו כי דת האסלאם אינה מכירה בדרך תפילה זו וכי ניתן לקיים תפילה ברשות היחיד. לצד זאת תקף את המתפללים במסגד תוך שמירת מרחק, "אם מביטים אל החוק המעוות המבקש לשנות את צורת התפילה בציבור, הרי שﭏללה לא נתן לכך שום רשות ואין לכך שום מקור. החצרות אינן מחליפות את דינם של בתי ﭏללה".

הקאדי הסביר בתגובתו כי לא קרא להפרת ההנחיות אלא הביע את עמדתו כי הקריאה להתפלל במסגד תוך ריחוק חברתי מהווה הפרה של ההוראות למניעת התקהלות ומנוגדת למצוות הדת הקובעות חובה להיצמד זה לזה. לשיטתו, בדת האסלאם מצוי פתרון בדמות תפילה בבית. שהם לא קיבל את ההסבר וקבע שהאמירה מגנה את מי שבחר לקיים את התפילה שלא בביתו אלא במסגד, תוך שמירה על כללי הריחוק שבין המתפללים.

"הפרסום אינו עולה בקנה אחד עם מידת האחריות ומידת הזהירות שנדרשה ממנו בשעה שהמדינה נאבקת בכל דרך אפשרית בהתפשטותו של נגיף הקורונה. היה בידיו לציין בצורה מפורשת, דבר שלא עשה, כי בתקופה זו אין מקום להתפלל כלל במסגד ולהעדיף תפילה ברשות היחיד. כזאת לא עשה הקאדי. היה אפוא בפרסום המדובר כדי להכשיל את המאמץ להדביר את מגפת הקורונה המתפשטת בציבור, וחבל שכך".

התבטאויות נוספות של הקאדי שנמצאו בלתי ראויות היו בנוגע להסכם השלום עם איחוד האמירויות. הקאדי כתב כי ההסכם מהווה בגידה באינטרס הפלסטיני וציטט דברי שירה תוך שהוא מותח ביקורת על מדיניותן של מדינות ערב כסעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות. הקאדי כתב כי איחוד האמירויות מהווה "מקלט לכל המושחתים". ושיתף פוסט שהוא עצמו פרסם בעבר בנושא נאמנות, שלו צירף תמונה של כלב המשתרע על קבר בעליו המנוח.

שהם קובע כי כל בר דעת מבין את ההקשר של הדברים וכי "השימוש במונח "בגידה" כלפי מי שעושה שלום עם מדינת ישראל, מפי גורם המכהן במוסד ממוסדותיה של מדינת ישראל, ואשר רואה עצמו כדמות אליה נושא הציבור את עיניו, אינו ראוי בלשון המעטה, ואף מקומם".

"הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא עניין פוליטי-מדיני מובהק, ולא היה כל מקום כי הקאדי יפרסם פרסום כלשהו בדף הפייסבוק שלו בהתייחס לעניין זה, ולא היה גם מקום להבעת דעה באשר למדיניותן של מדינות ערב או מנהיגיהן בעבר או בהווה".

לאחר הגשת התלונה הסיר הקאדי את הפרסומים, חסם את המתלונן והסיר את הדף לחלוטין.

2. שופט המשפחה שפתח טלפון נייד של צד לדיון 

תלונה אחרת שנמצאה מוצדקת היא נגד שופט בית משפט לענייני משפחה, שקיים דיון בין בני זוג בעניין משמורת משותפת ובחר לקיים פגישה ביחידות עם האישה ובאת כוחה. בעת שהבעל, עו"ד במקצועו, יצא מהאולם עיין השופט בטלפון הנייד שלו ומצא כי הופעלה בטלפן הקלטה.

התלונה מגלה התנהלות חריגה ובעייתית בין שופט לצד המתדיין באולמו. קובע כי השופט פעל "בדרך לא ראויה. אין בידי הנציב לקבל את דברי השופט, כי בשל ההקלטה האסורה שביצע המתלונן, בגינה אף הוגשה נגדו תלונה למשטרה, יש לדחות את התלונה על הסף. אף אם יימצא בחקירת המשטרה כי המתלונן אכן עבר עבירה, אין הדבר גורע מחובתו של שופט, ובמיוחד שופט משפחה הדן בסכסוך כה רגיש - להימנע מלרדת לזירה ולהפוך את עצמו לצד להליך, עת נטל לידיו ציוד השייך למתלונן ואף בדק אותו במו ידיו ומצא שהוא במצב הקלטה".

השופט הסביר במענה לתלונה כי ביקש לשוחח עם האישה ביחידות בנוגע לקבוצת הכדורגל שבה ישחק הקטין וכי המתלונן הסכים לכך. עם צאתו מהאולם הורה בית המשפט לצאת עם הטלפונים, אלא שבמהלך השיחה הבחינה האישה בטלפון המונח על השולחן, השופט הורה לה להעביר לו ונדהם לגלות שהטלפון מופעל בהקלטה. השופט הזעיק את הביטחון והגיש תלונה במשטרה על הקלטת הדיון.

שהם קבע כי יש "טעם לפגם בעצם קיומה של שיחה ביחידות עם האישה באולם בית המשפט. כלל יסוד בשיטתנו הוא, שחל איסור על שופט להיפגש בנפרד עם צד למשפט", וכי פגישה כזו מנוגדת לכללי ההליך ההוגן גם אם הבעל נתן את הסכמתו לכך ולמרות שהמהלך נועד להביא את הצדדים להסכמה.

"מרגע שהבחינה באת כוח האישה כי בשקית נמצא מכשיר טלפון נייד השייך, ככל הנראה, למתלונן, היה על השופט לזמן מיד את המאבטחים, ולא ליטול לידיו את מכשיר הטלפון, כפי שעשה. בוודאי שהיה עליו להימנע מלבקש מבאת כוח האישה כי תמסור לו את המכשיר, כל זאת, שעה שהמתלונן לא נמצא באולם".