"משבר האקלים הוא קטסטרופה כלכלית בין היתר"

"הכלכלה לא יכולה לשרוד היום בעולם הישן של דלקים מזהמים", אמרה עו"ד אורלי אהרוני, יועצת רגולציה וקיימות, בכנס "עושים שוק" של "גלובס" • רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות: "המהלך של מעבר מהמלך הישן למלך החדש לא יכול להיעשות בלי רגולציה"

הפאנל לא לעולם חוסן - על החשיבות בהתנעת כלכלה ירוקה שנערך היום במסגרת כנס "עושים שוק" של "גלובס" העוסק בקידום מודעות למשבר האקלים ובעידוד השקעות ביוזמות ירוקות, החל בנימה אופטימית. "אנחנו רואים היום שאחרי הרבה שנים של התעלמות הציבור מאזהרות המדענים שמשבר האקלים הוא מעבר לפינה, יש תפנית ויש שינוי". פתחה המנחה שני אשכנזי, כתבת משבר האקלים ב"גלובס".

"אנחנו רואים יותר מנהיגים נרתמים לקיום הסכם פריז, יותר חברות שאנרגיה נקייה היא ליבת העיסוק שלהן וגם חברות שפעם עניין אותן רק כסף, מתחילות לפרסם דוחות אחריות תאגידית". אך מיד לאחר הדברים האופטימיים, פנתה לרונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי, קסם קרנות ETF מבית אקסלנס, ושאלה: "אתם עדיין משקיעים גם בדלקים מאובנים ואנרגיות מזהמות - זה הולך ביחד? בעיקר לאור זה שהמומחים אומרים שיש לנו רק כעשור לשנות את דרכינו לפני שיהיה מאוחר מדי?".

 "זה תהליך שהחל כבר לפני שנים ארוכות, בהתחלה מאחורי הקלעים, והיום ניתן לראות זאת בשוויים של החברות - כמו למשל בכך שטסלה שווה היום יותר מהשווי המצרפי של כל המתחרות שלה מן העולם הישן יחד", השיב קפלוטו. "אפשר לראות זאת במדדים שמשיקה הבורסה ובמכשירים שמשיקות חברות כמונו, הממוקדים באנרגיה ירוקה. הלקוחות, יועצים ההשקעות, דורשים מאיתנו את המוצרים האלה. ואם לפני חמש או עשר שנים רק גופים מעטים ידעו איך לממן את החברות הללו, היום הידע לגבי איך מממנים פרויקטים כאלה הולך ומחלחל לכל רוחבו של השוק. זה קורה כי הלקוחות רוצים מוצרים כאלה וכי כולם מבינים שלשם השוק הולך.

"האם זה אומר שאנחנו מפסיקים להשקיע בדלקים מאובנים מיד? לא, זה תהליך. אנחנו במהלכו. אנחנו לא יודעים לעשות את זה בדקה. אנחנו צריכים להיות חלק ממהלך שיגיע גם מהרגולטור, וגם מהצרכנים, כשדווקא הצרכנים הם המנוע החזק ביותר".

"הכלכלה לא יכולה לשרוד היום בעולם הישן של דלקים מזהמים"

אשכנזי שאלה האם הרגולציה בתחום בישראל עשויה להדביק את הקצב של מה שהתרחש בארה"ב ובאירופה. "ישראל יכולה להוביל את תחום האנרגיה המתחדשת מבחינת הטכנולוגיה והידע", ענה קפולטו. "חברות ישראליות הן מובילות בשווקי העולם שבהם התחומים האלה חזקים, אבל מבחינת הרגולציה, בישראל יש נטיה לאמץ תהליכים כאלה קצת באיחור".

אם אני לקוחה שלך ואני אומרת לך היום - אל תשים את הכסף בתעשיות מזהמות, מה אתה יכול להציע לי?

"היום, לעומת לפני שנתיים או שלוש, יש לי מוצרים המאפשרים לעשות זאת, חד משמעית כן".

אבל הנפט הוא עדיין המלך.

"המלך הישן".

אנחנו בגמילה ממנו.

בשלב זה שאלה אשכנזי גם את עו"ד אורלי אהרוני, יועצת רגולציה וקיימות, עוסקת ברגולציה פיננסית להתמודדות עם משבר האקלים - האם אפשר לרקוד על שתי החתונות? -להשקיע באנרגיה ירוקה ומזהמת בו זמנית? לדברי אהרוני, "מאוד חשוב שהדברים יקרו בצורה של תהליך. אי אפשר לחסל את העולם הישן ברגע. הוא מעסיק המון אנשים וכלכלות תלויות בו. אבל כדי שהתהליך אכן יתרחש, אנחנו צריכים מעשים ולא מילים.

"כדי שהתהליך יקרה באופן הנכון ויביא אותנו למקום הנכון, שבו הכלכלה רק מרוויחה מהשינוי, ויש מה להרוויח ממנו, אנחנו צריכים לבנות תוכנית מסודרת. אנחנו חייבים להגיע למצב שבו בית השקעות כמו קסם אומר - הנה הנקודה בה אני נמצא היום, כאן הייתי לפני שנה ופה אהיה בעוד חמש שנים. התוכנית הזו צריכה להיות מבוססת על נתונים, והכל בה צריך להיות שקוף, כדי שמשקיעים יוכלו לבחור אם הם רוצים להיות שם או במקום אחר.

"הכלכלה לא יכולה לשרוד היום בעולם הישן של דלקים מזהמים. זה פשוט יקרוס. משבר האקלים הוא קטסטרופה כלכלית בין היתר. והנה, היום אין שום מסלול פנסיה שאין בו דלקים מזוהמים וזה בלתי נתפס, כי אלה מסלולים לטווח הארוך, ששמו המון כסף בנכסים שעלול לא להיות להם שום ערך בטווח שאליו המוצרים הללו מכוונים".

חברות היום לא מגלמות סיכוני אקלים בדוחות, אך בבריטניה וארה"ב רוצים לחייב זאת. אם זה היה קורה בארץ, איך זה היה משפיע עליכם?

"המהלך של מעבר מהמלך הישן למלך החדש לא יכול להיעשות בלי רגולציה", אמר קפלוטו. "הקורונה היא קטליזטור, והיום אני מאמין שהתהליך יקרה יותר מהר".

מה שינתה הקורונה?

קפלוטו: "התפיסה הציבורית של איך נראה משבר. משהו גדול מהאדים הרגיל, שנוחת עליו משום מקום. ההדגמה הזו מכניסה את הפרטים, את החברות, למוטיבציה אחרת, להביא פתרונות הרבה יותר מהר".

"ממשבר האקלים אסור לנו להיות מופתעים"

אומרים שפרק זמן הרלוונטיות של הגז, שאמור להיות מוצר מעבר לאנרגיות החדשות, התקצר בגלל הקורונה והשפעותיה. בכל זאת המדינה הציבה יעד לפיו הוא יהווה 70% מסקטור האנרגיה שלנו עד 2030.

"לדעתי 70% גז טבעי ו-30% אנרגיה מתחדשת זה לא יעד שאפתני מספיק, גם אם יש לנו דרך עד אליו", השיבה אהרוני. "בנוסף, הייתי רוצה לראות את הפירוט - איך מתכננים להגיע לשם? אבל בכל זאת הטכנולוגיות משתפרות כל הזמן ויש אפשרות להגיע ליותר מזה. הטכנולוגיה עושה את ההבדל. אני חושבת שזה יהיה חבל שנשקיע בגז באחוזים כל כך גבוהים כשהוא לא יהיה רלוונטי עוד 10 שנים. תוך שנתיים שלוש צריך לראות ולהחליט. אין כרגע צורך בתחנות גזיות חדשות.

"הלקח שמוכרחים להפנים ממשבר הקורונה היא שלא היינו מוכנים לזה. ממשבר האקלים אסור לנו להיות מופתעים. אנחנו חייבים לדעת ולתכנן, כולל מי שמנהל כסף עבור אנשים. התוכניות צריכות להיכתב היופ, אם לא נכתבו כבר שלשום.

"סיכון אקלים זה משהו שרגולטור צריך להיות מעורב בו. אפשר לברך את בנק ישראל, על כך שמיוני יש נייר עמדה. מדברים על מס פחמן כאופציה. גם רשות ני"ע הוציאה קול קורא, והיא יכולה לחייב גילוי של סיכוני האקלים בתשקיף, גם על פי הרגולציה היום. אם הממונה על שוק ההון יחליט שקרנות הפנסיה לא יכולות לממן דלקים פוסיליים, זה מה שיקרה.

"התקופה הזו יכולה להיות הזדמנות לעולם לתעל את הכסף למקומות טובים, שהם גם כלכליים. גרמניה כבר הרוויחה 6.5 מיליארד יורו מאיגרות חוב ירוקות. זה עומד שם, ממש צריך לקחת את זה מהרצפה, לתעל את הכלכלה למקום טוב שעושה הבדל".

צרו איתנו קשר *5988