האם בג"ץ יכפה את הסדר ניגוד העניינים על נתניהו ומה תהיה התוצאה הפוליטית?

בג"ץ דן בשעה זו בעתירות העוסקות בהסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעתירות מבקשים התנועה לאיכות השלטון ועותרים נוספים לכפות את הסדר ניגוד העניינים על נתניהו, בטענה כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים מובנה בהיותו מכהן כראש ממשלה תחת כתבי אישום.

הסדר ניגוד העניינים נועד בעיקרו למנוע מצב שבו נתניהו יעשה שימוש בכוחו השלטוני כדי להשפיע על מערכת אכיפת החוק ועל מינויים בה, נוכח העובדה שהוא גם נאשם בשחיתות.

במהלך הדיון הבהיר עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבגצ"ים בפרקליטות המדינה כי היועמ"ש והפרקליטות "עומדים על כך שהסדר ניגוד העניינים מחייב, ואינו עניין וולנטרי". בא-כוחו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסר סמכות לכאורה לכפות על נתניהו את ההסדר.

העתירות הוגשו לאחר שנתניהו הודיע כי הוא כופר בסמכותו של היועץ להכתיב לו הסדר ניגוד עניינים מחייב, והסכים לקבל רק חלקים מההסדר שמציע היועמ"ש. לטענת נתניהו, אין ליועץ המשפטי סמכות לקבוע אם מתקיים עניין אישי, ואין מניעה שיוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. נתניהו מתנגד גם להימנע ממינוי שופטי עליון חדשים.

מנגד, מנדלבליט הבהיר כי חוות-דעתו בנושא ניגוד העניינים מחייבת כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת, וכי "היא אינה בגדר המלצה בלבד".

לדברי מנדלבליט, "תחולת המגבלות הנגזרות מחוות-דעתו של היועמ"ש ביחס לניגוד עניינים, אינה תלויה ברצונו הטוב של בעל התפקיד, מטעמי נראות או טעמים וולונטריים אחרים, אלא מתחייבת מכוח פרשנותו של הדין על-ידי היועמ"ש".

בתגובה קודמת שהגיש מנדלבליט נאמר כי העתירות הפכו בלתי אקטואליות נוכח העברת חוות-הדעת הסופית בעניין, אלא שמאז נתניהו הגיש את תגובתו לבג"ץ, והתברר כאמור כי הוא מתנגד לחלק מהוראות ההסדר, ובהתאם מנדלבליט שינה את עמדתו.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.