ברקת: "אגף התקציבים טרם הפנימו את הפער התקציבי הפוגעני ולא סביר בין רשות שוק ההון למקבילותיה"

לקראת סוף שנת 2020, כשהגופים העסקיים מפרסמים בימים אלה את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה הנוכחית ובעיצומו של משבר הכלכלי חריג וחריף, שהתבטא עד כה בשני גלים של פגיעה בשוק העבודה ובפעילות הכלכלית בישראל, מפרסמת היום רשות שוק ההון שבראשות הממונה משה ברקת את הדוח השנתי שלה לשנת 2019.

רשות שוק ההון מצהירה כי חסכונות הפנסיה של הציבור שתחת פיקוחה יעברו לראשונה את רף 2 טריליון שקל "בשנה הקרובה". ואולם, הדוח של הרשות לא מנתח את השלכות משבר הקורונה על הגופים שמפוקחים על ידיה, כשברקת מציין רק כי המשק צלח את האתגרים הראשוניים של פעילות שקולה ומושכלת של הציבור ושל המשכיות התפקוד של המערכת.

הגם שברקת מסביר כי הרשות עשתה תחת ניהולו כברת דרך קדימה הרי שלתפיסתו היא טרם הצליחה למצב עצמה כפי שהוא היה רוצה בהיבטי התקציב וכח אדם. בהקשר זה הוא גם יודע לסמן את מי שאשם בכך - אגף תקציבים באוצר, שלא אחת נקלעו עמו לעימותים ומתיחויות. כך, לדבריו לגבי שני האלמנטים של התקציב וכח אדם, בהם "הצלחנו פחות", זה קורה אולי "בגלל התמשכות מערכות הבחירות והתארכות משטר התקציב ההמשכי" ואולי "משום ששותפינו באגף התקציבים טרם הפנימו את הפער התקציבי הפוגעני ולא סביר בין רשות שוק ההון למקבילותיה בפיקוח הפיננסי (רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים, ר"ש)".

עם זאת הוא אומר כי "שנת 2019 סימנה מפנה דרמטי ברשות שוק ההון". במבט לעתיד מספר ברקת כי בכוונתו לקדם ביסוס "מס הכנסה שלילי לפנסיה", כמו גם שינוי חישוב הטבות המס בחיסכון הפנסיוני כך שיהיה בהסתכלות על כל "מעגל החיים" ולא בחישוב שנתי - דבר שיקל וישפר את מצבם של החוסכים שאין להם רצף תעסוקתי. לצד זאת הוא גם רוצה להחיל בחיסכון הפנסיוני רפורמה של "דמי ניהול דיפרנציאליים", כך שדמי הניהול יהיו נמוכים יותר על אפיקי השקעה פאסיביים ואפיקי השקעה סולידיים, "לרבות מהחוסכים מבוגרים הקרובים לפרישה", בעוד שבמסלולים אגרסיביים יותר תהיה רמת שיווי משקל חדשה למחירי ניהול החיסכון. לצד כל זאת ברקת רוצה לקדם החזרה של מסלולי חיסכון עם דמי ניהול משתנים (כמו הפוליסות המשתתפות ברווחים), דבר שלפי דבריו ייעשה במקביל למסלולים בדמי ניהול קבועים שאינם תלויים בתשואה.

ב-2019 צמחו הנכסים הפנסיוניים של הציבור בישראל בכ-17% לכ-1.88 טריליון שקל, כאשר סך ההפקדות שביצע הציבור בשנה שעברה בלבד עמד על 135.9 מיליארד שקל כשמנגד שולמו לציבור כספים בהיקף כולל של כ-66.1 מיליארד שקל (גידול של כ-12.2% בתשלומים והתביעות מ-2018).

מגמות אלה עקביות עם שנים עברו והן צפויות להימשך בשנים הבאות, כשהן באות לידי ביטוי בהמשך גידול בחלקו מהתמ"ג של החיסכון הפנסיוני שמנוהל על ידי הגופים המוסדיים (כולל קרנות הפנסיה הוותיקות אך ללא הפנסיה התקציבית). כך, ב-2014 החיסכון הפנסיוני בגופים המוסדיים היה בהיקף של 7.6% מהתמ"ג ואילו כיום מדובר כבר על 9.6% - מגמה זו, הגם שהייתה מינימלית ב-2019, ממחישה את העובדה שעיקר הנטל לביטחון סוציאלי לאחר הפרישה לגמלאות מוטל בישראל על כתפי החוסכים, שעושים זאת דרך השוק הפרטי.

ברשות מסבירים כי מאז החלת מודל קרנות הפנסיה הנבחרות כברירת מחדל ועד סוף 2019 הצטרפו לקרנות אלה כ-490 אלף חוסכים. דבר זה הוביל לירידה בדמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, "גם לפורשים בקרנות שאינן הקרנות הנבחרות". ברשות מדברים על מגמת הוזלה של החיסכון הפנסיוני בכל האפיקים.

מגמה נוספת שנמשכה ביתר שאת ב-2019 היא זו של גידול בהלוואות כנגד החיסכון הפנסיוני. נתוני הרשות מגלים בהקשר זה כי ב-2019 עמד היקף ההלוואות הכולל כנגד קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות וביטוחי החיים של הציבור בכ-18.7 מיליארד שקל - גידול של 25% ביחס ל-2018. עיקר ההלוואות הן כנגד החיסכון בקרנות הפנסיה החדשות כאשר סביר שהמשבר של 2020 הביא להמשך גידול בהלוואות שהציבור לוקח כנגד החיסכונות לטווח ארוך.

עוד עולה מהדוח השנתי של רשות שוק ההון כי ההיקף הכספי של הפרמיות בביטוחי הבריאות ממשיך לגדול משנה לשנה הן באופן אבסולוטי והן ביחס לתוצר (וכבר נוגע ב-1% מהתמ"ג) כאשר בשנה החולפת לראשונה חל קיטון בהיקף הפרמיות בביטוחי התאונות האישיות, שהרשות הגדירה כ"פרוץ ובעל ליקויים רבים" וזאת בשל התערבות הפיקוח באופי הביטוח האמור ובדרך המכירה שלו. אגב ביטוחי הבריאות - בשנה שעברה הייתה ירידה בשיעור העמלות הסוכנים מהפרמיה המשולמת בתחום, כשהיא עדיין מעל 19%.

מהדוח השנתי ל-2019 של רשות שוק ההון עולה כי צי הרכבים בישראל צמח גם בשנה שעברה, שעמד על 3.6 מיליון לעומת קצת פחות מ-3.5 מיליון רכבים בסוף 2018, כאשר בסוף 2019 היו מבוטחים 83% מהרכבים בישראל וזאת לעומת כ-82% בסוף 2018. כמו כן, ב-2019 "עמד סבסוד ביטוח האופנועים ב"פול" על 380 מיליון שקל, לעומת 351 מיליון שקל בשנת . 2018, עלייה של כ-8%".

לצד זאת מדווחת רשות שוק ההון על ירידה בפניות הציבור לרשות בענייני ביטוח, פנסיה וגמל בשנה שעברה ושב-2019 שולמו לסוכני הביטוח עמלות בהיקף כולל של כ-9.4 מיליארד שקל. מדובר בגידול לא מהותי של כ-1% ביחס למה ששולם להם ב-2018, כאשר במסגרת זו חל קיטון של כ-4% בעמלות בביטוח חיים. גם בשנה שעברה הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא התרומם לרמות חדשות, כשמאז תחילת הייעוץ הפנסיוני בבנקים ועד סוף 2019 ניתן ייעוץ שכזה לקצת יותר מ-450 אלף לקוחות עם נכסים בהיקף כולל של כ-202.6 מיליארד שקל. רוב הנכסים המיועצים בבנקים הם בקרנות השתלמות. עוד ניתן לראות כי ממשיכה מגמת הגידול של כמות המשתמשים במסלקה הפנסיונית וכי בשנת 2019 כמות המשתמשים הגיעה למעל 900 אלף משתמשים.