תלונה למפקח הבנקים: לאומי דרש מעו"ד לבחור בינו לבין לקוחה אחרת

בנק לאומי דרש מעו"ד יעקב ריבנוביץ, עו"ד ותיק בתחום הבנקאות המייצג את הבנק באופן קבוע לחדול מלייצג לקוחה אחרת שלו, משפחה מנצרת, בתיק שבו טיפל חמש שנים ומצוי בשלב הערעור. הבנק הבהיר שאם ריבנוביץ לא יעשה כן, הוא ינתק את הקשר המסחרי עימו. כך טוענים עורכי הדין בעז בן-צור ואסף ברם, באי כוחם של המשפחה מנצרת, בפנייה חריפה למפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בבקשה שיבחן את התנהלות בנק לאומי בהנהלת חנן פרידמן.

בנק לאומי מצידו שולל את הטענות. הבנק אישר כי פנה לריבנוביץ מאחר שהוא "נקלע למצב של ניגוד עניינים שבו הוא מייצג את המתלוננים כתובעים בהליך משפטי ובמקביל מייצג את הבנק כנתבע בתיק משפטי אחר, שבו צפויות אותן סוגיות משפטיות הפוכות". לטענת הבנק, "ריבנוביץ נדרש לקבל החלטה באיזה מהתיקים יעדיף לייצג כדי להימנע מניגוד העניינים והוא עשה זאת על-פי שיקול-דעתו הבלעדי וללא כל התערבות מטעם הבנק".

ריבנוביץ הוא שותף בכיר במשרד סלומון-ליפשיץ ומנהל את מחלקת הבנקאות במשרד. בין לקוחות המשרד הוותיקים הייתה משפחה מרובת עסקים מנצרת.

"נציגי בנק לאומי פנו לעו"ד ריבנוביץ בבהילות ודחקו בו להפסיק את הייצוג לאלתר, תוך איום שככל שלא יעשה כן יפסיק בנק לאומי לשכור את שירותי המשרד של ריבנוביץ וכתוצאה מכך יפגע בפרנסתו. בהילות זו הובילה להודעה מיידית מצד עו"ד ריבנוביץ וצוות משרדו למשפחה מנצרת כי עליהם להפסיק את הייצוג", נטען בפנייה למפקח.

השלכות רוחב על כל הבנקים

התיק שבו ייצג ריבנוביץ את המשפחה, ובגינו נדרש לבחור בין בנק לאומי למשפחה מנצרת, הוא בעל השלכת רוחב על כל הבנקים. בשנת 2015 הגיש עו"ד ריבנוביץ תביעה בשם המשפחה על סך 33 מיליון שקל נגד בנק דיסקונט. בתביעה נטען כי במשך ארבע שנים ביצע אבי המשפחה, שלפני כחודש נפטר, פעילות מסחר ספקולטיבי במט"ח באמצעות חדר העסקאות של הבנק, זאת, לאחר שמכר את חלקו בחברה שאותה ניהל עשרות שנים תמורת סכום של 70 מיליון שקל. בתקופה זו, ביצע המנוח עשרות עסקאות באופן יומיומי והפסיד עשרות מיליוני שקלים.

בתביעה נטען שהמנוח לא היה כשיר לכך נפשית, וכי הבנק התרשל בכך ש"עצם את עיניו" אל מול פעילות של מסחר אינטנסיבית וחריגה, לא זיהה סימנים שלכאורה היה בהם כדי להעיד על אי-כשירותו של המנוח ולא התריע בפני רעייתו, שותפתו בחשבון, על הפעילות בחשבון וההפסדים שהצטברו.

השאלה שנדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה היא אם על בנק חלה החובה להתריע בפני בני משפחתו של משקיע שמנהל פעילות אובססיבית וחריגה בחדר ההשקעות של הבנק, תוך ביצוע עסקאות בסיכון גבוה בהיקפים עצומים וגרימת הפסדים בעשרות מילוני שקלים? והאם על הבנק לראות בפעילות חריגה ומזיקה כגון זו כהתנהגות המעידה על אי-כשירותו הנפשית של המשקיע?

ריבנוביץ, עו"ד מוערך בעל וותק של 40 שנים, ניהל את התיק במשך חמש שנים, כשבאותן שנים משרדו מייצג את בנק לאומי. במאי 2020 השופטת ריבי למלשטריך-לטר דחתה את התביעה וקבעה שהבנק לא הפר את חובתו. זאת, מאחר שהמשפחה לא עדכנה את הבנק בדבר חוסר כשירותו לכאורה של המנוח. השופטת קבעה כי בשיחות עם הבנק המשקיע נשמע בקיא, מבין, מתמצא ונותן הוראות חד-משמעיות.

על-פי הפנייה למפקח על הבנקים, לאחר מתן פסק הדין, המליץ עו"ד ריבנוביץ למשפחה לערער לבית המשפט העליון כי סבר שסיכויי הערעור טובים. המשפחה קיבלה את המלצתו ושילמה לו סכום כסף לטובת הייצוג בערעור.

פיצווי חריג בשל הפסקת הייצוג

ביוני האחרון פורסמה ב"גלובס" כתבה בעניין פסק הדין שהינו בעל השלכת רוחב כלכלית לטובת הבנקים בישראל. על-פי הפנייה למפקח, סמוך אחרי פרסום הכתבה פנתה נציגת בנק לאומי פנתה לעו"ד לריבנוביץ בדרישה להפסיק את ייצוג המשפחה בערעור.

על-פי הפנייה למפקח, שלושה שבועות לפני המועד להגשת הערעור, הודיע ריבנוביץ בבהילות למשפחה כי הוא נאלץ להפסיק את הייצוג. הוא התנצל והסביר כי הוא נאלץ לפעול כך בשל פניית בנק לאומי. מלבד השבת המקדמה ששולמה לייצוג בערעור, שולם למשפחה, בצעד חריג, פיצוי בגובה 110,000 שקל.

"התשלום מלמד על חומרת הדברים ועל הפסול שבדבר (כמו גם ההודאה בדבר), שהרי אילו היה מדובר בהפסקת ייצוג בנסיבות אחרות, לא היה משולם פיצוי, כל שכן בהיקף כאמור" נטען בפנייה למפקח.

בנק לאומי אישר כי פנה לעו"ד ריבנוביץ להפסיק את הייצוג של המשפחה. לטענת הבנק, עם פרסום פסק הדין נודע לו לראשונה כי עו"ד ריבנוביץ מייצג בהליך את המשפחה, "בו בזמן שהוא מייצג גם את הבנק בתביעה שהוגשה כנגד הבנק בעניינים דומים. על רקע זה פנה הבנק לעו"ד ריבנוביץ והציג בפניו את הבעיה הכרוכה בכך שבמקביל לייצוג הבנק בהליך משפטי ספציפי, מנהל עו"ד ריבנוביץ גם תיק הופכי שבו יכולים להיות מועלות טענות משפטיות סותרות".

בנק לאומי ועו"ד ריבנוביץ סירבו למסור ל"גלובס" מידע אודות ה"תיק ההופכי" עם הטענות הסותרות כפי שנטען.

פגיעה אישית ומקצועית

המשפחה נדהמה מהודעת משרד עורכי הדין, שייצג אותה בכל ענייניה עשרות שנים, והתנגדה לכך. "מרשינו (המשפחה, ח' מ') מיאנו לקבל את רוע הגזירה האמורה וגם הזדעקו נוכח ההתערבות הבוטה של בנק לאומי בהליכים לא לו, כמו גם מההתערבות שנועדה לפגום (ולגדוע) יחסי עו"ד-לקוח", נכתב בפנייה למפקח על הבנקים.

המשפחה נפגשה עם עו"ד ריבנוביץ מספר פעמים. בפנייה למפקח על הבנקים נכתב כי "אל המערכה נקרא גם שופט בדימוס על-מנת לשכנע את המשפחה להסכים להפסקת הייצוג". ל"גלובס נודע כי מדובר בשופט בדימוס תאופיק כתילי, מי שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת עד לשנת 2015 והיום מנהל מרכז בוררות וגישור בנצרת. לדברי השופט בדימוס ולדברי עו"ד ריבנוביץ, השופט לא נקרא על-מנת לשכנעם להסכים להפסקת הייצוג.

המשפחה נאלצה להסכים להפסקת הייצוג, סכום הפיצוי הועבר אליה, והיא שכרה את שירותיהם של עורכי הדין בן-צור וברם שהגישו עבורם את הערעור לבית המשפט העליון.

לדברי מקורב למשפחה, המשפחה נפגעה קשות מהפסקת הייצוג, גם ברמה האישית, משום הקשר הקרוב בינה לבין עו"ד ריבנוביץ שייצג את המשפחה שנים רבות וגם ברמה המקצועית, בשל הפגיעה בטיפול בערעור. לתחושת המשפחה, הבנק השתמש בכוחו הרב, וגרם להם לחפש עורך דין שיטפל בערעור 20 ימים לפני המועד האחרון להגשת הערעור, בתיק מורכב שהתנהל שנים, כלל אלפי עמודי פרוטוקול וארבעה עורכי דין שעמלו עליו.

הצעד שבו נקט הבנק השפיע על הליך הערעור. עו"ד המנהל הליך מתחילתו יש יתרון בהכרת התיק, הבנק בוודאי ידע זאת שבחר להתערב. המצב חמור עוד יותר שהבנק הוא בעל עניין בערעור נוכח השלכת הרוחב על כל הבנקים. 

 אסף ברם / צילום: תמר מצפי

עו"ד ריבנוביץ: "הטענות כי הבנק איים עליי שקריות"

עו"ד יעקב ריבנוביץ מסר בתגובה : "אי הדיוק החמור בעובדות שזור לכל אורך פנייתך וחבל שכך. עוד נציין, שהייצוג שניתן ע"י משרדנו בנושא פנייתך אלינו נוגע למערכת היחסים שבין עורך דין ללקוחו, וביחס למערכת יחסים זו חל חסיון מלא ומוחלט.

"ולגופם של דברים: 1. הפסקת הייצוג ע"י משרדנו נעשתה לנוכח ובשל סיבות שונות ובהסכמתם המלאה של הלקוחות הנזכרים בפנייתך. 2. השופט בדימוס תאופיק כתיילי מעולם לא 'נשלח' מטעם משרדנו ללקוחות המדוברים, אלא ההיפך הגמור מכך. 3. כל הטענות המובאות בפנייתך בדבר איומים כאלה ואחרים או הטענה לפיה פעלנו כביכול באופן בלתי ראוי להפסקת הייצוג, הינן כולן הכפשות לשמן וטענות שקריות שלא היו ולא נבראו. 4. איננו נוהגים למסור פרטים לגבי תיקים המטופלים על-ידינו עבור לקוחות המשרד. 5. חשוב גם לציין את המובן מאליו: עצם הפנייה למפקח על הבנקים אינה מעידה על אמיתות האמור בה. כפי שגם ברור לכל, הפנייה ל'גלובס' עם אזכור הפנייה למפקח על הבנקים, נועדה להיות אינסטרומנטלית בהפעלת לחץ על המפקח, או מונעת מחשש הפונים, שמא פנייתם לא תצלח, אז לפחות יינתן לכך פרסום".

מבנק לאומי נמסר: "מדובר בטענות מופרכות ופופוליסטיות שעו"ד בעז בן-צור בחר להעלות ללא כל ביסוס. עו"ד רבינוביץ נקלע למצב של ניגוד עניינים בו הוא מייצג את המתלוננים כתובעים בהליך משפטי ובמקביל מייצג את הבנק כנתבע בתיק משפטי אחר, שבו צפויות אותן סוגיות משפטיות, ועו"ד רבינוביץ יידרש להציג עמדות משפטיות הפוכות. לאור ניגוד עניינים זה עו"ד רבינוביץ היה צריך לקבל החלטה באיזה מהתיקים יעדיף לייצג כדי להימנע מניגוד העניינים. הוא עשה זאת על-פי שיקול-דעתו הבלעדי וללא כל התערבות מטעם הבנק".

השופט בדימוס תאופיק כתילי מסר בתגובה : "לא נקראתי על-ידי מאן דהו, על-מנת לשכנע את המשפחה להסכים להפסקת הייצוג. התקיים בפני הליך גישור, ומטבע הדברים, הליכי הגישור חסויים".

מהפיקוח על הבנקים נמסר: "הפנייה התקבלה והיא נבחנת. בכל מקרה אנו לא דנים  בפומבי בפניות פרטיות".