כך הגיעו הסטורי'ז עד ללינקדאין ולטוויטר

פיצ'ר הסטורי'ז, שהגיע במקור מסנאפצ'ט והיה מיועד לילדים ולנוער, חצה את הקווים והגיע עד ללינקדאין ולטוויטר • האם הסטנדרטיזציה של הרשתות החברתיות תחזק את השמרנות או דווקא תעודד את החברות לבדל את עצמן בתחומים אחרים?

"פליטס" בטוויטר. פורמט וידאו שנעלם אחרי 24 שעות / צילום: Shutterstock
"פליטס" בטוויטר. פורמט וידאו שנעלם אחרי 24 שעות / צילום: Shutterstock

טוויטר הוסיפה השבוע לרשת החברתית שלה את פיצ'ר הסטורי'ז, צעד שעל ניסוי שלו בברזיל היא הודיעה מוקדם יותר השנה. הסטורי'ז של טוויטר קיבלו את השם "פליט'ס", וכמו הסטוריז של פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין - מציג פורמט וידיאו או תמונה אנכי, שנעלם לאחר 24 שעות ומוצג בחלק העליון של האפליקציה בסמארטפון. נכון לעכשיו הפיצ'ר החדש עלה במתכונת "רזה". האפשרויות להוסיף סטיקרים או לשדר חי, יוספו בשלב מאוחר יותר.

הוספת הסטורי'ז גם לטוויטר היא המשך של מגמת הסטנדרטיזציה ברשתות החברתיות, זאת לאחר שגם לינקדאין, הרשת החברתית העסקית הגדולה בעולם, הוסיפה את הפיצ'ר. פורמט הסטורי'ז הגיע במקור מסנאפצ'ט, שוכפל באינסטגרם (מה שגרם לירידת קרנה של סנטפאצ'ט באופן מיידי), ומצא את עצמו לאחר מכן גם בפייסבוק. זה היה מהלך מעניין לראות כיצד פיצ'ר מבוסס תמונות, שנועד במקור לבדר בני נוער וילדים עם תמונות שנעלמות לאחר 24 שעות, מצא לבסוף את מקומו ברשת חברתית מקצועית שאופיה מנוגד לכאורה לכל מה שהסטורי'ז מייצגים - ארעיות וקלילות.

לינקדאין הוסיפה את הפיצ'ר לאחר שינויים הדרגתיים שביצעה בשבועות האחרונים. בכל כמה ימים שינתה הרשת החברתית העסקית הגדולה בעולם מרכיב אחר בממשק (באנגלית - Interface) שלה, או הוסיפה פיצ'ר חדש. בתחילה היו אלה שינויים קטנים בעיצוב של הכפתורים השונים בממשק, ובשינויים קטנים ולא תמיד מאוד מורגשים באופן שבו הפיצ'רים מאורגנים באתר ובאפליקציה לסמארטפון - בצורה שלהם, בצבעים שלהם, ובמרחק שלהם זה מזה. היא אף שינתה את הצורה והגוון של הלוגו שלה שמופיע על מסך הטלפון הנייד.

זה היה מהלך חריג לא רק בשל צפיפות השדרוגים, אלא גם בשל העובדה שלינקדאין, שנרכשה ב-2016 על ידי מיקרוסופט, לא יצאה במהלך יחצני חגיגי לרגל השינוי, שהפך את המראה שלה תוך שבועות ספורים לתואם פייסבוק. הדמיון לפייסבוק הלך וגבר ככל שלינקדאין עיצבה מחדש את הממשק שלה, ועיקר השינויים התמקד בפיד של השירות, יותר מאשר בעמודי הפרופיל של המשתמשים. הפיד, יש להזכיר, הוא חידוש של פייסבוק, ואחד הפיצ'רים שאחראים במידה הרבה ביותר להצלחתה.

לינקדאין הוסיפה התראות אדומות בולטות על הודעות שלא נקראו, שינתה את ממשק פרסום הפוסטים, ועיצבה מחדש את מערכת ההודעות הפנימיות באופן כה דומה לזה של פייסבוק שלא ניתן היה להתעלם מתחושת הצדק ההיסטורי, לאחר שפייסבוק עצמה העתיקה כל פיצ'ר מנצח של המתחרות שלה (אם היא לא קנתה אותם מלכתחילה).

המיינסטרים יוסיף לנצח?

יישור הקו העיצובי הזה מדגיש את מגמת הסטנדרטיזציה של עולם הרשתות החברתיות, שבהן פיצ'רים מוצלחים מאומצים על ידי החברות השונות כך שקשה יותר ויותר להבחין ביניהן. האם זה תורם לתחרות?

מצד אחד, יותר סטנדרטיזציה מטשטשת את ההבדלים בין השירותים השונים, ועלולה לחזק מגמה של שמרנות ברשתות והיעדר תעוזה לפתח ולהציע למשתמשים חוויות שונות ומגוונות. החשש הוא שככל שהמיינסטרים יוסיף לנצח, כך תהיה לחברות הגדולות פחות מוטיבציה לשפר את השירות.

מצד שני, הסטנדרטיזציה מקבעת את הצורה, או את הפורמט, או את המדיום, או איך שלא נקרא להם, ומשאירה מקום לרשתות להתחרות על הניואנסים ועל איכות השירות. מכיוון ההסתכלות הזה, סטנדרטיזציה היא דווקא סימן לבגרות, ושלב טבעי באבולוציה של טכנולוגיות ואמצעי מדיה.

פחות חסמים במעבר בין הרשתות

הסטנדרטיזציה עשויה להיטיב עם התחרות גם מכיוון אחר. ברגע שהרשתות לא ייבדלו בינן לבין עצמן על ידי פיצ'רים מהותיים, הניידות בין הרשתות עשויה להיות קלה הרבה יותר. סטנדרטיזציה היא גורם מפחית חסמים משום שבזכותה, למשל, משתמש עסקי ירגיש יותר נוח להעביר את מרכז כובד פעילותו ללינקדאין אם הוא יקבל את הרושם שהכלים הבסיסיים שהרשת מציעה לו וחוויית השימוש דומים יותר לאלו שמציעות הרשתות האחרות.

כך, במקום שהבידול בין הרשתות יהיה סביב פיצ'רים, החברות ישקיעו בגורמי בידול אחרים. גורמי בידול שכאלה יכולים להיות עלויות (במקרה שמרכז הכובד של המודל העסקי יעבור יותר לכיוון של מנויים בתשלום ופחות מפרסום - מודל שמיושם כבר היום בלינקדאין). בידול בסוגי התכנים, בקהל, ובפיצ'רים מיוחדים לצרכים ספציפיים.

הסטנדרטיזציה עשויה לעודד את התחרות גם מכיוונים לא צפויים. ברגע שהפורמט של רשת חברתית יתקבע, עשויות עוד ועוד חברות לקפוץ על העגלה. מאחר שכדי להפעיל רשת חברתית חסם הכניסה המשמעותי ביותר הוא לא רעיון, אלא היכולת לנהל אופרציה גלובלית בהיקף גדול (מה שמכונה סקיילינג), החשודות המיידיות הן חברות שכבר פועלות מול קהלים עצומים, במודל תשלומים, ומסוגלות לשאת בעול הטכנולוגי. מישהו אמר נטפליקס? 

צרו איתנו קשר *5988