תגובת המדינה לעתירה לפרסום תמלילי ישיבות הקורונה: "עלול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות"

המדינה טוענת כי הזכות לקבל מידע לפי חוק חופש המידע היא זכות יחסית ויש "לאזן אותה מול שיקולים מתחרים ובהם "האפקט המצנן" אשר עלול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של חברי הממשלה ועל טיבו • העתירה לשחרור התמלילים הוגשה על ידי עיתונאי גלובס, וכלי תקשורת נוספים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה / צילום: לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה / צילום: לע"מ

המדינה הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירה לחייב אותה לחשוף את תמלילי ישיבות הממשלה בעניין נגיף הקורונה ואת חומרי הרקע שהובילו להחלטות. לעמדת המדינה, החוק אוסר על פרסום התמלילים ללא אפשרות לחרוג ממנו, וגם אם יש ניתן לחרוג, העניין נתון להחלטת הממשלה ואין כל הצדקה לכך.

התגובה הוגשה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) מטעם הממשלה, משרד רה"מ, היועץ המשפטי והממונה על חופש המידע במסגרת עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים לעניינים מנהלים. העתירה הוגשה על ידי עיתונאי גלובס, חן מענית וטל שניידר, התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת נוספים - עיתון "הארץ" והכתבת המדינית נעה לנדאו (שיזמו את הגשת העתירה), "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

בית המשפט הורה למדינה להעביר לו את חומרי הרקע שהובילו לקבלת ההחלטות, ועל כך השיבה המדינה כי "הושלם הליך ריכוז חומרי הרקע ולאחר שתסתיים בחינתם הפרטנית" תעדכן את בית המשפט.

לעמדת המדינה תמלילי ישיבות הממשלה מסווגות כסודי ביותר, נסגרות בארכיון בין 30 ל-50 שנים בהתאם לתוכן שלהן ולא קיים חריג בחוק המאפשר את פרסום התמלילים לציבור.

על פי טענת העותרים, קיים חריג המאפשר למזכיר המדינה לסווג את התמלילים באופן שונה, באופן שפרסומן יתאפשר. המדינה טוענת בתגובה כי לפי פרשנותה, גם אם למזכיר הממשלה קיימת אפשרות לסווג באופן שונה את תמלילי ישיבות הממשלה הרי שקיימת הוראה נוספת בתקנון הממשלה הקובעת כי תמלילי ישיבות הממשלה לא יפורסמו ולכן אין אפשרות לחרוג מהכלל האוסר את פרסום התמלילים.

עוד טוענת המדינה כי הזכות לקבל מידע לפי חוק חופש המידע היא זכות יחסית ויש "לאזן אותה מול שיקולים מתחרים ובהם "האפקט המצנן" אשר עלול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של חברי הממשלה ועל טיבו". חלק גדול מתגובת המדינה הנפרשת על 26 עמודים מוקדש לטיעון ה"אפקט המצנן" לפיו דיון פתוח יפגע בדרך קבלת ההחלטות עד כדי "נזק ממשי לאינטרס הציבורי".

נטען כי מדיניות זו נועדה "על מנת שלא לפגוע באפשרות של דיון ענייני ופתוח והתבטאות חופשית של השרים ושל שאר המשתתפים, ללא שיקולים ואילוצים הכרוכים בפרסום הדברים" וכי "תכלית הפטור ממתן המידע נועד ליצור מרחב שיח מוגן בו עובדי הרשות מתדיינים להחליף דעות באופן חופשי ויצירתי לעמוד על מכלול היבטיה ומורכבותיה של הסוגיה הנבחנת ולומר את כל אשר על ליבם ללא כחל וסרק".

"אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה"

עוד נטען כי "מוגנותו של השיח הפנימי היא הערובה הטובה ביותר ליכולתם של עובדי הרשות הציבורית לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר. רק כך ניתן יהיה להבטיח את האינטרס הציבורי בדבר קבלת החלטה איכותית יוגשם במלואו".

לצד טענתה כי אין אפשרות בתקנון הממשלה להתיר את פרסום התמלילים, טוענת המדינה כי גם אם התקנון מאפשר למזכיר הממשלה להתיר את הפרסום, הרי שנדרשת לכך החלטת ממשלה - "עיון בתמלילי ישיבות הממשלה יצריך הפעלת שק"ד של הממשלה עצמה (ולא רק של המזכיר) כי החשיפה נוגעת לדברי השרים עצמם". מקרים אלו הם "חריגים ונדירים ביותר" ולעמדת המדינה אין הצדקה להתיר דווקא בגלל שהאיסור נועד להגן על אינטרס חיוני מהמעלה הראשונה.

"בענייננו מתקיימים במלוא עוזם הרציונליים ליישום הכלל ולא לחריגה ממנו" נכתב בתגובה וכי הגשת הבקשה "מטעמים כלליים של שקיפות וחשיבות הנושא" אינם שיקולים המצדיקים סטייה מהכלל.

טיעון נוסף שהעלתה המדינה מתייחס לכך שהטלת חובה לבחון פרטנית כל בקשה לגילוי תמליל תטיל עומס בלתי סביר על ממשלה.

המדינה הפנתה לכך שישנם חומרים שהיא מעמידה לעיון הציבור - סדר היום והחלטות ישיבות הממשלה וכי הפרוטוקולים של הישיבות הכוללים מידע תמציתי של שמות הנוכחים, סיכום ההחלטות, הנחיות ומניין הקולות אם נערכה הצבעה הועברו לידי העותרים.

לטענת "גלובס" ויתר העותרים, מדובר במידע שהוא בעל חשיבות אדירה לציבור והסתרתו פוגעת באמון הציבור. הממשלה מטילה על הציבור גזירות קשות ועל הציבור לדעת מה מוביל את הממשלה להחלטות ועל איזה מידע היא מתבססת בקבלת ההחלטות. לאור זאת, נטען כי אמון הציבור קריטי לשיתוף הפעולה של האזרחים עם ההחלטות הקשות המונחתות עליהם, כששיתוף פעולה אזרחי הוא תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה.

"זכותם של המבקשים להיות חשופים לדיונים ולהחלטות הללו של הממשלה. כאשר המידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה - לבחון את ההחלטות, לבקר אותן ואת דרך קבלת ההחלטות" נכתב בעתירה.