מנירב נגד שטרק: שללה ממני תואר נשיא כבוד של לשכת רואי החשבון

רו"ח עופר מנירב הגיש קובלנה פלילית ותביעה אזרחית נגד נשיאת הלשכה איריס שטרק, בטענה כי "במהלך ברוטלי וסחטני" בהובלתה נשלל ממנו תואר נשיא של כבוד לכל החיים, לאחר שסירב לכאורה לניסיון הסחיטה של שטרק ועושי דברה להסיר תביעות דיבה שהגיש נגדם

רו"ח עופר מנירב / צלם: איל יצהר
רו"ח עופר מנירב / צלם: איל יצהר

היריבות הפוליטית בין נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח עופר מנירב, לבין נשיאת הלשכה המכהנת, רו"ח איריס שטרק, ממשיכה להסלים: רו"ח עופר מנירב הגיש השבוע קובלנה פלילית ותביעה אזרחית נגד נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, בטענה כי "במהלך ברוטלי, סחטני ובלתי חוקי" בהובלתה, בסיוע מחנה הרוב בוועד המרכזי של הלשכה, המובל על-ידה ומציית להוראותיה, נשלל ממנו תואר נשיא של כבוד לכל החיים שהוענק לו, וזאת שנה וחצי לאחר שזה ניתן לו. זאת, נטען, לאחר שהוא סירב לכאורה לניסיון הסחיטה של הנשיאה ועושי דברה, בין היתר, להסיר תביעות אישיות בגין הוצאת דיבה אשר הגיש נגדם, בתמורה להסרת נושא שלילת תואר נשיא הכבוד מסדר יומו של הוועד המרכזי של הלשכה.

"הנשיאה הובילה, באמצעות הרוב שיש לה ולמחנה עמו היא נמנית בוועד המרכזי, לקבלת החלטה בלתי חוקית, ובחוסר סמכות, בדבר שלילת התואר שהוענק למבקש באפריל 2019 כנשיא כבוד לכל החיים", כותב מנירב בתביעה שהגיש לבית המשפט.

התואר העונק למנירב, לראשונה בתולדות לשכת רואי החשבון, בגין מפעל חיים ושירות רב-שנים במישור הציבורי ובתפקידים הרמים ביותר בלשכה. "למרבה הצער, המבקש (מנירב, א' ל"ו) נאלץ לשלם מחיר אישי כבד משעמד על עקרונותיו, ולא היה מוכן להיכנע לדרישות הסחטניות שהופנו כלפיו, שכן לא רק שנגרם לו מפח-נפש שאין כדוגמתו מהעוול הגדול שבוצע לו בדמות שלילת התואר שניתן לו כהוקרה על מפעל חיים, ובזכות ולא בחסד, אלא שהדבר הוביל לפגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין המעולה אותו יצר בעמל כפיו במשך השנים, ואף עלול להוביל לפגיעה כלכלית בו", כותב מנירב בתביעה נגד שטרק.

לטענת מנירב, התובענה הוגשה לבית המשפט מאחר שלוועד המרכזי של הלשכה לא מוקנית מלכתחילה שום סמכות לשלול את תוארו, ואף לא לנשיאה עצמה, כי ההחלטה התקבלה בניגוד עניינים של מרבית חברי הוועד, ממניעים אישיים ופסולים, ובעיקר מאחר שההחלטה גורמת לו לעוול נוראי על לא עוול בכפו, ומשכך היא מנוגדת לכל עיקרון בסיסי של צדק ומוסר.

מנירב מבקש מבית המשפט להוציא צו הצהרתי לפיו ההחלטה לשלול את תוארו כנשיא כבוד לכל החיים של הלשכה - בטלה (VOID) ובלתי חוקית; וכן להוציא צו המחייב את נשיאת הלשכה לפרסם הבהרה באתר הלשכה ובמספר עיתונים ואתרים יומיים מובילים בתפוצה ארצית, אודות ביטול החלטת הוועד המרכזי בעניין שלילת התואר.

היריבות בין מנירב לשטרק נמצאת על פני השטח מזה שנים, אך מאז בחירתה של שטרק לנשיאת הלשכה הסלימו עוד היחסים והולידו שלל הליכים משפטיים וכן טענות הדדיות שמעלים מנירב ושטרק האחד בפני השנייה במסגרת עבודתם בלשכה ובמיילים שנשלחים בתפוצה רחבה לחברי הלשכה.

רו"ח שטרק משמשת כאמור כנשיאת לשכת רואי החשבון, ומתוקף תפקידה זה גם כחברת הוועד המרכזי.

מנירב, רואה חשבון משנת 1980 ובעליו של משרד רואי חשבון עצמאי משנת 1985, שימש כנשיא לשכת רואי החשבון במשך שתי קדנציות, תקופה של למעלה משש שנים (בין השנים 2000-2006), וייצג את לשכת רואי החשבון בישראל בכנסת במשך כ-15 שנים (בין בשנים 2000-2015). בנוסף הוא כיהן כחבר בהנהלה העולמית של רואי החשבון במשך 4 שנים (בין השנים 2004-2007), חבר בוועד המרכזי של הלשכה מזה 25 שנים ועד היום וכן היה חבר במועצת רואי החשבון במשך כ-18 שנים (2000-2018).

במשך השנים מנירב וישטרק התמודדו במחנות מנוגדים בבחירות שהתקיימו למוסדותיה השונים של הלשכה, וכעת הם נמנים עם מחנות פוליטיים שונים בלשכה. מטבע הדברים קיימת ביניהם יריבות פוליטית כאמור, אך לטענת מנירב, שטרק "חצתה את הקווים הפוליטיים וכאחוזת אמוק פועלת על-מנת לרמוס את שמו הטוב".

אותה יריבות פוליטית הולידה הליכים משפטיים אזרחיים שנקט מנירב נגד שטרק ולהפך. נכון להיום תלויים ועומדים בין הצדדים שני הליכים אזרחיים: תביעה של מנירב נגד שטרק בגין הוצאת דיבתו במספר מקרים שונים ותביעה שכנגד של שטרק נגד מנירב במסגרת אותה תביעה אזרחית. בנוסף, תלוי ועומד בין הצדדים הליך אזרחי נוסף שהגיש מנירב נגד שטרק בכובעה כנשיאת הלשכה וכן נגד נשיאות בית הדין של לשכת רואי החשבון בישראל ונגד הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון בישראל; ועוד שני הליכים מתנהלים ביניהם בבית הדין של לשכת רואי החשבון בישראל.

לטענת מנירב, הגשת התביעות שלו נגד שטרק היוותה זרז להחלטתה לנקום בו, להוציא את דיבתו רעה, להשפיל את הקובל ולרמוס את שמו הטוב. כל זה, טוען מנירב, קרה במהלך האירועים שאירעו סביב התואר שקיבל.

לפני כשנה וחצי לערך, בחודש אפריל 2019, לאור פעילותו הענפה של מנירב ותרומתו ללשכת רואי החשבון, הוענק לו תואר נשיא כבוד לכל החיים של לשכת רואי החשבון - תואר שמוענק בפעם הראשונה מאז הקמת הלשכה לפני למעלה מ-80 שנים. התואר הוענק למנירב על-ידי שטרק בטקס חגיגי, במסגרת האסיפה הכללית של הלשכה, שם גם שיבחה את פועלו, אך כאמור נשלל ממנו על-ידה זמן קצר לאחר מכן.

בשל אמירות שאמרה שטרק במסגרת שלילת התואר, במקביל לתביעה האזרחית בגין השלילה, הגיש מנירב גם קובלנה פלילית ("כתב אישום" פלילי שמוגש על-ידי אדם באופן פרטי ולא על-ידי המדינה) נגד רו"ח שטרק בטענה להכפשתו והוצאת דיבה, באופן העולה לכדי ביצוע עבירה, בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

לטענת מנירב, שטרק עושה "כל שלאל ידה על-מנת לפגוע בשמו הטוב, לרמוס את שמו הטוב ולהפיץ את דבר הידיעה אודות שלילת תוארו בפורומים שונים ונרחבים תוך הטחת דברי-בלע בקובל, בניגוד גמור לדברים שאמרה עליו רק לפני כשנה וחצי".

לטענת מנירב, בעת האחרונה התירה שטרק את הרסן לחלוטין, מתוך מחשבה שגויה לפיה כנשיאת הלשכה וכחברה בוועד המרכזי רשאית היא לעשות ככל העולה על רוחה, ולפיכך אין דין ואין דיין, ובחרה להוציא את דיבתו של הקובל בפני חברי הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון בישראל ובפני כלל ציבור רואי החשבון בישראל ורבים נוספים.

"ההחלטה לשלול מהקובל (מנירב, א' ל"ו) את תואר נשיא כבוד לכל החיים, על דברי-הבלע שבה, לא רק שהופצה בקרב חברי הוועד המרכזי, אלא שהופצה ככל הנראה בידיעת הנאשמת (שטרק, א' ל"ו) או בהוראה ישירה או עקיפה שלה, לכאורה, בעיתונות הציבורית ובמרשתת, דבר שהוביל לכך שציבור נרחב נחשף לשלילת תוארו של הקובל, דבר שמסב לו נזקים כבירים ופוגעים בשמו הטוב ובמוניטין המעולה ממנו נהנה הקובל משך שנים רבות, לאור תרומתו ופעילותו הענפה בלשכת רואי החשבון", כותב מנירב בקובלנה הפלילית.

בין הדברים שאמרה שטרק, ואשר מהווים לשון הרע כלפיו לטענתו, מציין מנירב את הציטוטים הבאים של שטרק מישיבות שונות של מוסדות הלשכה: "אני חייבת להודות שמכתב זה עושה לי דה ז'ה-וו מהישיבה שבה הצעתי להעניק לעופר את התואר. סברתי אז שעופר ראוי לתואר הזה על עשייתו הרבה עבור הלשכה... אך הוא חזר לערוץ התביעות שמחבל בעשייה החשובה שלנו...אני מסכימה עם חברי הוועד שפנו להעלאת הנושא הזה, שדרך התנהגות זו איננה מכבדת חבר ועד מרכזי ונשיא לשעבר, לא כל שכן מי שנושא תואר מחייב של נשיא הכבוד, ואני בדעה שמי שנוהג בדרך הזו לא יכול לשאת בתואר הרם הזה"; "...יש פה תואר שעופר לא ראוי לו היום. זה מה שיש פה"; "אתה יודע, רק הדברים שלך גורמים להבין עוד עד כמה אתה לא ראוי, בעיוות הנתונים, לא ראוי לתואר הזה שאני חשבתי להעניק לך, לאחר שאתה לאורך שנים רצית את התואר הזה ולאחר סיפורים מרגשים שסיפרת... מה עשיתי כדי לשמח וכדי לגרום לך את הכבוד ששנים שאפת וביקשת אותו מנשיאים אחרים..."

עוד אמרה שטרק באחת הישיבות, בהתייחס לכך שמנירב הפיץ רשימת טלפונים של נושאי משרד ברשות המסים לכלל חברי הלשכה: "בחרת להציע לחברי הלשכה טלפונים ניידים של אנשי רשות המיסים. כל ההתנהגות הקלוקלת הזאת - לשלוח מיילים לחברי לשכה לא בערוץ של הלשכה ועוד שורת דברים שאתה נוקט ועושה אותם ומצטייר כביכול במעשים הרואיים לטובת הלשכה. אז לא, אלא לא המעשים ההרואיים. זה חוסר היכולת שלך לכבד את הוועד המרכזי ואת ההחלטות שלו, ואל תציג אותם בצורה מעוותת".

שטרק הוסיפה עוד: "תתבע על כל מעשי הפשע שאתה טוען שעשיתי, אין לי שום בעיה, אבל את הכבוד אתה איבדת. איבדת את הכבוד שקיבלת אותו, שקיבלת ממני את התואר הזה בתום-לב, במאמץ רב לשכנע את החברים לעשות את זה. אתה איבדת ובמעשים הרעים האלה, המעשים האלה שגוזלים ממני מנוחת נפש, נכון".

לטענת מנירב, דברים אלה ונוספים שאמרה שטרק מהווים לשון הרע, ברמת העבירה הפלילית. 

הלשכה: "ניסיון פסול" 

מלשכת רואי חשבון נמסר בתגובה: "ביום רביעי אחר-הצהריים (18.11.20) התקבל כתב התביעה של רו"ח עופר מנירב נגד רו"ח איריס שטרק, נשיאת הלשכה, ונגד הוועד המרכזי של הלשכה, הוא נלמד. ההחלטה בנושא שלילת תואר נשיא הכבוד של רו"ח מנירב, בגינה הוגשה התביעה, התקבלה בסמכות מלאה וכדין על-ידי הוועד המרכזי של הלשכה, על רקע עשרות תביעות שהוגשו על-ידי רו"ח מנירב לאורך השנים והסבו ללשכה נזקים ניכרים.

"יצוין כי חלק ניכר מהתביעות האמורות נמחקו במחי יד על-ידי רו"ח מנירב לפני כשנה וחצי, אך לאחרונה ולאחר הענקת התואר האמור, חזר רו"ח מנירב לנתיב התביעות, כאשר לא התקבלו על דעתו החלטות דמוקרטיות של הוועד המרכזי. לפיכך, ההחלטה על שלילת התואר מבטאת את ההשקפה של רוב חברי הוועד המרכזי, שלא ניתן לשאת בתואר כבוד רם זה ובה-בעת לפגוע בלשכה ובמוסדותיה, ולכן אין כל בסיס לטענות מנירב שההחלטה התקבלה ממניעים אישיים.

"בהתייחס לקובלנה הפלילית שהיא תביעת לשון הרע, יש לציין כי הקובלנה משוללת כל יסוד ומהווה ניסיון פסול להגביל שלא כדין את חופש הביטוי של דירקטורים על שולחן הדירקטוריון (הוועד המרכזי), תוך הטלת מורא של פתיחת הליכי-סרק מסוג זה".