משרדי עורכי הדין העוסקים במגזר העסקי הגדילו את ממוצע הרווחים שלהם ב-8% בתקופת הקורונה ואף הגדילו את ממוצע ההכנסות ב-2% בחודשים ינואר-אוקטובר 2020. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. העלייה ניכרת בעיקר בתחום חדלות הפירעון, דיני עבודה וההייטק-ביוטק.
לעומת זאת, במשרדי עוה"ד העוסקים במגזר משקי הבית לא נרשם שינוי בממוצע הרווחים של כלל המשרדים, אך נרשמה ירידה של 4% בממוצע ההכנסות. זאת, בעיקר במשרדים העוסקים בדיני משפחה, בליטיגציה ובליווי אזרחי שוטף. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ לסקטור המשפטי.
דודי זלמנוביץ, חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר
בחלוף שמונה חודשים מתחילת משבר הקורונה ביקש גלובס לבדוק את השפעת המשבר על עבודת משרדי עורכי הדין. זאת, בהמשך לנתונים שפרסם גלובס לפני כשבועיים, שמהם עלה כי בעוד שכמעט מיליון ישראלים מחוסרי עבודה, משבר הקורונה כמעט ולא פגע בעסקים הגדולים ובעובדים החזקים במשק והפגיעה ממוקדת בעובדים החלשים ובעסקים הקטנים.
עו"ד זלמנוביץ בדק לבקשת גלובס נתונים בשלושה מדדים: שינוי בהכנסות וברווחי המשרדים, בחודשים ינואר עד אוקטובר 2020 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד; שינוי הביקוש בהשמת עורכי דין; ושינוי בפירוקי משרדי עורכי דין ומיזוגים.
הנתונים נבדקו על ידי שתי קבוצות מייצגות: קבוצה אחת המונה 120 משרדי עורכי דין בגדלים שונים ובוטיקים המספקים ייצוג לסקטור העסקי; וקבוצה שנייה, המונה 150 משרדים המספקים ייצוג לסקטור משקי הבית. סקטור זה כולל ייעוץ לאנשים פרטיים ובעלי עסקים זעירים המנוהלים על ידי אנשים פרטיים. מהנתונים עולה תוצאה מפתיעה שלפיה ממוצע ההכנסות שדווחו לשנת 2020 דומה ולעיתים אף עולה על הכנסות השנה הקודמת.
קיצוץ בהוצאות
לפי הנתונים, ממוצע ההכנסות של המשרדים במגזר העסקי והבוטיקים רשם עלייה של 2% ב-2020 לעומת 2019, וממוצע הרווחים זינק, באופו מפתיע, ב-8%. העלייה נרשמה בתחומים רבים - חדלות פירעון, דיני עבודה, ליטיגציה, דיני משפחה, הייטק וביוטק, קניין רוחני ומיסוי. העלייה הגדולה ביותר בממוצע הרווחים נרשמה במשרדים העוסקים בחדלות פירעון (17%). לעומת זאת, במשרדים בתחום המיזוגים והרכישות, שוק ההון, מקרקעין וחברות נרשמה ירידה בהכנסות וברווחים, כשהירידה המשמעותית ביותר היא במשרדים בתחום שוק ההון (6%-).
עו"ד זלמנוביץ מסביר שהנתונים המפתיעים הם, בין השאר, כתוצאה מחיסכון בהוצאות המשרדים. במשרדים רבים התחילו לעבוד מרחוק, ועובדים רבים, בעיקר מינהליים, נשלחו לחל"ת. בתחילת המשבר במרץ מיהרו המשרדים הגדולים להודיע על קיצוץ רוחבי בשכר עוה"ד והשותפים ועל הוצאתם לחל"ת של חלק מעובדי המשרד, בעיקר הצוות המינהלי. כך למשל, במשרד הגדול בישראל, הרצוג-פוקס-נאמן הודיעו על קיצוץ רוחבי בשכר עובדי המשרד בשיעור של 15% ועל ביטול חלק מהבונוסים השנתיים.
בנוסף, הוציא המשרד 60 עובדים לחל"ת. משרדים בולטים נוספים שהודיעו על קיצוצים הם גולדפרב-זילגמן, שבלת, נשיץ-ברנדס-אמיר, תשמור-לוי, בלטר-גוט-אלוני, גורניצקי, זיסמן-אהרוני-גייר וליפא-מאיר. חיסכון נוסף למשרדים היה בהוצאות ארנונה בשל הפטור שניתן.
לדברי עו"ד זלמנוביץ, "משרדי עוה"ד גם נפגעים מהמשבר אך גם מרוויחים, והתוצאה הכללית הפעם היא גידול ברווח, לפחות לבינתיים". נציין כי גם במקרים של משרדים שזכו להרוויח כתוצאה מהמשבר, עובדיהם נפגעו. העובדים המינהליים שהוצאו לחל"ת נאלצו לקבל דמי ביטוח לאומי, ושכרם של יתר העובדים קוצץ.
זינוק בחדלות פירעון
כמו בכל משבר, עולם חדלות הפירעון והנשייה זוכה לביקוש. ב-2020 נרשמה עלייה של 41% במספר הבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. בשל כך נרשמה עלייה ברווחי המשרדים המטפלים בתחום חדלות פירעון ונשייה, הן במגזר העסקי (17%) והן במגזר משקי הבית (15%).
לדברי עו"ד זלמנוביץ, בשונה ממשברי עבר, העלייה בתחום חדלות הפירעון פחותה מהצפוי. זאת, בשל דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות עסקיות, כמו גם הנחיות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לפעול ברכות יתר כלפי החייבים.
האטה בנדל"ן
במגזר המשרדים העוסקים במשקי הבית, נרשמה ירידה בממוצע הכנסות של 4%. זאת, על אף העלייה בהכנסות (וברווחים) שנרשמה במשרדים העוסקים בתחום דיני עבודה, הגבייה וחדלות הפירעון. עם זאת, בממוצע הרווחים של משרדים במגזר משקי הבית אין כל שינוי בחודשי המגפה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בשל החיסכון בהוצאות. ההסבר לכך הוא שבעת משבר נדחות הוצאות רבות של משקי בית, בהן ייעוץ משפטי.
לפי הנתונים, במגזר משקי הבית ממוצע ההכנסות של משרדים בתחום הליטיגציה ובתחום הליווי האזרחי השוטף ירד ב-12% ו-11%, בהתאמה. זאת, מאחר שלמשקי הבית היו עניינים דחופים יותר להשקיע בהם את כספם בתקופה מאתגרת זו. לעומת זאת במגזר העסקי, למרות הסגירה החלקית של בתי המשפט, משרדים בתחום הליטיגציה רשמו עלייה ממוצעת של 10% בהכנסות. ושל 14% ברווחים. הסיבה: סוגיות הנובעות מהמשבר, כגון סיכול חוזים ועסקאות, הציפו מחלוקות וסכסוכים.
תחום דיני המשפחה במשרדי הבוטיק (חלק מהמגזר העסקי), המטפלים במשפחות בעלות הון, זכה לעלייה של 8% בממוצע בהכנסות. זאת, בין אם כתוצאה מכך שהסגרים דחפו עוד זוגות "להפריד כוחות", ובין אם בשל כך שבעלי משפחות הבינו "שלא לעולם חוסן" ופנו לערוך צוואות. לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין במגזר משקי הבית, בהם תהליך של גירושים והפרדת בתים הוא כמעט בלתי אפשרי בעת משבר כלכלי, ובהתאם נצפתה ירידה בהכנסות (13%).
עוד עולה מהנתונים כי בתחילת המשבר הורגשה האטה בתחום הנדל"ן העסקי. אולם בהמשך, בשל שחרור כספים משוק ההון והורדת מס רכישה, הייעוץ המשפטי בתחום חזר לפעילות. לפי הנתונים, במגזר העסקי הייתה ירידה ממוצעת של 3% בהכנסות במשרדים העוסקים במקרקעין. המצב במשרדי משקי הבית היה פחות טוב בשל החשש לרכוש דירה, ולכן במשרדי המקרקעין ניכרת ירידה ממוצעת של 8% בהכנסות. לדברי עו"ד זלמנוביץ, ניתן לראות בימים אלו, תנועה של משפרי דיור כמו גם יהודים המתגוררים בחו"ל שחזרו לרכוש דירות והפעם גם כחלק מתהליכי עלייה שגדלו בתקופת הקורונה.
בין התחומים שבהם נמצאה ירידה בהכנסות במשרדים המייעצים למגזר העסקי ניתן למצוא משרדים בתחום דיני החברות שהכנסותיהם ירדו ב-5% בממוצע. זאת, בשל שיתוק חלקי בפעילות החברות, נטייה לחיסכון של יועצים משפטיים ועבודה מרחוק. במשרדים העוסקים שוק ההון נרשמה ירידה בהכנסות של כ-8% בממוצע. לדברי עו"ד זלמנוביץ, "בתחילת המשבר הללו נכנסו להקפאה שהוקלה לאחרונה, בין השאר נוכח העובדה ששוק ההון האמריקאי לא נפגע במשבר".
מנגד, במשרדים בתחום ההייטק והביוטק, רואים עלייה ממוצעת בהכנסות של 8%. זאת, מכיוון שפעילות ההייטק לא רק שלא נעצרה, אלא קיבלה דחיפה בכל העולם המחשובי והרפואי המלווה את משבר הבריאות העולמי.
עלייה בדיני עבודה
משרדים במגזר העסקי בתחום דיני העבודה הפרטי והקיבוצי זכו לגידול של 14% בהכנסות בממוצע. עו"ד זלמנוביץ מסביר כי הסיבה לכך היא שמעסיקים מושפעים מהרגולציה והתקנות בימי משבר, הן בשל סכסוכים קיבוציים והרצון לפתוח הסכמים במשק ועד הצורך לרענן כללים בסביבת העבודה. גם במגזר משרדי משקי הבית, הנותנים ייעוץ בעיקר לעובדים, זכו לעליה של 4% בהכנסות. זאת, בשל הצורך בייעוץ בעניין פיטורין וזכויות עובדים במשבר.
במשרדים המתמחים במיסוי נרשמה עלייה ממוצעת בהכנסות בשני המגזרים, העסקי ומשקי הבית (3%-4%). זאת, בשל העיסוק במענקים שהתקבלו מהמדינה ובשל הדרישה לייצוג מול הרשויות. משרדי הקניין הרוחני זכו לעלייה משמעותית של 9% בממוצע ההכנסות. זאת, לאור הדרישה בתקופת משבר בריאותי לעולם ההייטק, הפארמה והמכשור הרפואי.
נוסף על כך, החל מחודש מאי תחום הנזיקין והביטוח והתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי מתחיל להציג ביקושים.
תחום נוסף שזוכה לעלייה הוא תחום תביעות לשון הרע. מהנתונים עולה כי יש עלייה של כ-40% בתביעות אלו. זאת, נוכח חילוקי הדעות הפוליטיים והמעורבות של הרשתות החברתיות.
זינוק בפניות להשמת עורכי דין ובבוררויות וגישורים בין שותפים
לפי הנתונים של חברת GLawBAL, בתקופת משבר הקורונה נרשמה עלייה של 22% בפניות של עורכי דין מועמדים להשמה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, כתוצאה מפיטורים בחלק מהמשרדים ובהורדת שכר במשרדים אחרים. אחוז גבוה מהפונים הם עורכי דין ותיקים, שהיו בין הראשונים להיות מפוטרים או חוו קיצוץ משמעותי בשכרם.
לדברי עו"ד זלמנוביץ, "בעוד שבתחילת המשבר ועד סיומו של אפריל, היה כמעט קיפאון מוחלט בביקושים של המעסיקים, מחודש מאי נרשמו ביקושים לכוח אדם בתחומים שונים שהואטו מעט בסגר השני ובחגים, אך שבו ביתר שאת בשבועות האחרונים".
עיקר הביקוש מתמקד בעורכי דין בעלי הוותק של 2-5 שנים. זאת, מאחר שעו"ד בוותק זה מגיע עם ניסיון שעימו יוכל להשתלב במהירות בעבודה, ומנגד הוא אינו מצפה לשכר גבוה ולמסלול שותפות. בנוסף לכך, בימי משבר המשרדים מוצאים הזדמנות לערוך ארגון מחדש של כוח האדם, דבר המוביל לפיטורים מצד אחד ולגיוסים מצד שני.
מנתוני הביקוש למשרדי עורכי דין עולה כי בקרב משרדי משקי הבית היו פיטורים רבים יותר מאשר גיוסים, כפועל יוצא של הפגיעה בעבודת משרדי משקי הבית. במשרדי המגזר העסקי נמצאה עלייה (כ-38%) בביקוש לעובדים בתחום חדלות הפירעון; בתחומי המקרקעין, התכנון ובנייה והתשתיות (כ-29%), בתחום הליטיגציה (כ-23%), בתחום דיני העבודה (כ-16%), בתחום המס (כ-10%) ובתחום הנזיקין (8%). עליה קלה נרשמה בתחום דיני החברות, ההייטק, קניין רוחני, מיזוגים ורכישות ושוק ההון.
גם בתחום היחסים בין השותפים במשרדי עוה"ד ובתחומי העיסוק של המשרדים נצפה שינוי בתקופת הקורונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי יחידת המיזוגים
ב-GLawBAL, העיסוק בגישורים ובוררויות בין שותפים עלה בעשרות אחוזים בשבועות האחרונים, וכך גם הביקוש של משרדים למיזוגים.
לדברי עו"ד זלמנוביץ, "עת משבר היא התקופה הפורה ביותר של מיזוגים מזה, אך גם של פירוקים. משרדים רואים בתקופת משבר חלון הזדמנויות להשלים תחומים סינרגטיים לתחומי פעילות המשרד ותחומים שעקומת הביקוש להם גבוהה". כך נמצאו ביקושים גבוהים מאוד למשרדים בתחומי חדלות הפירעון ודיני עבודה (עלייה של מעל 100%), השלמת תחומי ליטיגציה מסחרית (עלייה של כ-40%), השלמת סגמנט התשתיות ומימון פרויקטים (עליה של 28%).
כתבות
ני"ע
