הוועדה שדרכה השיתוק הממשלתי מתפשט לכנסת

ועדת השרים לחקיקה, שבקושי התכנסה ממאי, היא מוקד פחות מוכר של המשבר השלטוני • הגוף נטול המעמד החוקי הפך עם השנים לפוסק אחרון על הצעות פרטיות • אחרי שחברי הכנסת התמכרו, הם לא מסוגלים לחוקק בלעדיו • המשרוקית של גלובס

רם שפע / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן
רם שפע / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

אינעל העולם, הלכתי לאיבוד.
מה עכשיו?

עד שהצלחתי לעקוב אחרי משבר התקציב, ומשבר המפכ"ל, ומשבר המנכ"ל, מספרים שהכנסת לא יכולה לחוקק חוקים רגילים בגלל שאיזו ועדה בממשלה לא מתכנסת.
ועדת השרים לחקיקה. 

כן. וביום רביעי כתבו אצלכם בגלובס שרק בזכות הוראה מיוחדת של נתניהו, הוועדה הזאת "חזרה לפעול למשך שעה קלה לרגל היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים". הם עשו "ישיבה טלפונית", ורק ככה אושרו כמה הצעות פרטיות בנושא הזה.
אז מה השאלה?

חוקים עושים בכנסת. מה קשור ביבי? יומיים קודם מעלים ברדיו איזה חבר כנסת מכחול לבן, והוא מתבכיין שבגלל שביבי כאילו לא מרשה...
הנה, רשמנו בדיוק: "המציאות הזאת אבסורדית. אנשים לא מצליחים להבין לפעמים שהסיפור של ועדת שרים לחקיקה - שדודי אמסלם, כמובן בהוראת רה"מ, פשוט מונע ממנה להתקיים כדי שאי אפשר יהיה לחוקק חוקים - זה דבר שאף פעם לא היה פה". רם שפע דיבר אצל אריה גולן בכאן ב'.

אז מה הוא אומר, אף פעם לא הייתה ועדה בממשלה שמתעסקת בהצעות חוק?
לא, זה קיים מזמן. בכל ממשלה מאז שנות ה-50 הייתה ועדה מצומצמת של שרים שמגבשת עמדה על הצעות חוק. במקור היא התעסקה בעיקר בהצעות שמשרדי הממשלה כתבו, ודאגה שיהיה תיאום ממשלתי לפני שההצעות מגיעות לכנסת.

אבל הם אף פעם לא התעסקו בהצעות שהח"כים עצמם הגישו?
התעסקו מזמן, אם כי בעשור האחרון זה קורה הרבה יותר. כבר שנים שמזכירות הכנסת דואגת להעביר לממשלה את כל הצעות החוק, כולל של חברי אופוזיציה, לפני שמעלים אותן להצבעה במליאה. זה לא חידוש של הממשלה הזאת.

אבל פעם זאת לא הייתה חובה, ועכשיו כן?
גם היום זאת לא בדיוק חובה. אין שום חוק ושום תקנון שאוסר על מישהו להעלות בכנסת הצעות בניגוד לדעת ועדת השרים לחקיקה, ושום ח"כ לא חייב להצביע לפי מה שהיא קובעת. עקרונית, חברי הכנסת אוטונומיים להעלות הצעות ולהצביע איך שהם רוצים ולממשלה אין מילה בנושא. אבל חוקים מופשטים לחוד ופוליטיקה לחוד, כי לסיעות בממשלה יש דרכים ללחוץ על חברי הכנסת של הקואליציה להתיישר. באפריל זה נכנס אפילו להסכמים הקואליציוניים: "כל חברי הקואליציה יתנגדו לכל הצעת חוק פרטית שלא אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה".

וזה אף פעם לא היה בהסכמים בעבר?
היה כבר בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת, ב-2015. 

נו, אז מה הוא רוצה?
כשוועדת השרים לחקיקה עובדת, היא מאפשרת לפחות לחלק מהצעות החוק הפרטיות לעבור. אבל מאז שהממשלה הנוכחית הוקמה, היא לא עובדת בצורה רגילה. ברוב העשור האחרון, השרים ישבו פעם בשבוע והצביעו על כ-40 הצעות חוק, רובן פרטיות. אבל כשהליכוד וכחול לבן הרכיבו את הקואליציה הם סיכמו על חצי שנה של "ממשלת חירום" שבה לא תהיה חקיקה חוץ מבנושאי קורונה. אחרי הערות של בג"ץ הם ריככו את הניסוח, ואמרו שלחוקי קורונה "תהיה קדימות". אבל המשמעות היא שהוועדה לא התכנסה, וכמעט כל הצעות החוק הפרטיות נתקעות. בכל מקרה, תקופת החירום הסתיימה בשבוע שעבר ועדיין אין ישיבות.

אז אין ועדת שרים לחקיקה? 
ועדה יש. יש בה 13 שרים, אחרי שיעקב ליצמן התפטר בספטמבר. זאת בעיה, כי לפי ההסכמים הקואליציוניים המספר חייב להיות זוגי - חצי לגוש הליכוד וחצי לגוש כחול לבן. גם ההובלה זוגית: לצד היו"ר מכחול לבן, שר המשפטים אבי ניסנקורן, יש ממלא מקום מהליכוד, שר הדיגיטל אמסלם, והם חייבים להסכים על כל דבר. בקיצור, הכול יותר מסובך מפעם. הקואליציה מחויבת להכשיל כל חוק שאין עליו הסכמה בין הגושים.

אז למה רם שפע אומר שהוועדה לא עובדת, ולמה כתבתם בגלובס שהיא "מושבתת"? 
האמת היא שהוועדה לא לגמרי מושבתת. מאז מאי היא קיבלה 85 החלטות, אבל רובן נועדו לקדם חוקים של הממשלה, בעיקר חוקי קורונה. במקרים חריגים התעסקו גם בהצעות פרטיות. עד כה היו 18 "ישיבות", רובן מן הסתם בטלפון, שבהן הצביעו על 36 הצעות כאלה. רובן היו קשורות לקורונה, אבל היו מעטות שלא. ביולי, למשל, הוועדה נתנה אור ירוק להצעה של מיקי לוי לתת עדיפות לתוצרת הארץ במכרזים ביטחוניים.

אבל זאת טיפה בים. חברי הכנסת ממשיכים להגיש הצעות חוק. למעשה, בשבעת החודשים האחרונים, הם הגישו כמעט 2,500 הצעות. יותר מ-100 מהן אפילו עלו להצבעה בקריאה טרומית, אבל בהיעדר הסכמה של הממשלה, רק כ-20 עברו לשלב הבא.

מה עשו בוועדת השרים כשכבר הסכימו לדון בהצעות?
הרקורד הוא כדלקמן: מתוך 12 הצעות של חברי אופוזיציה, הוועדה תמכה רק בחמש, שלוש מהן השבוע. מתוך 19 הצעות של ח"כים מ"גוש הליכוד" בממשלה, היא התנגדה רק לאחת - ההצעה של ניר ברקת לאפשר לחברי כנסת לוותר על שכרם. לגבי "גוש כחול לבן" - ניסנקורן ואמסלם הסכימו להצביע רק על חמש הצעות פרטיות. כולן קיבלו תמיכה.

ועצם העובדה שהכול נסגר בטלפון, בלי דיון מעמיק, זה גם חדש.
לא חדש בכלל. גם כשוועדת השרים לחקיקה הייתה מתכנסת לישיבה שבועית, בקושי היה זמן לדון בהצעות. רוב העשור האחרון, השרים הקדישו בממוצע בערך שלוש דקות להצעה. העיתונאית דפנה ליאל חשפה לפני כמה שנים תיעוד נדיר מבפנים, שבו הצעת חוק לעידוד תרומת אברים נדחתה בתום דיון בן 21 שניות. בכל מקרה, מה שתוקע את החקיקה היא ההתנגדות האוטומטית של הקואליציה, לא העובדה שאין ישיבות. ממילא לא שם נקבעים הדברים. יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן הודה בזמנו שרוב ההחלטות נסגרות מראש. ערב לפני הישיבה, הוא סיפר, מקיימים ישיבה טלפונית עם נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים, משרד ראש הממשלה, וגם הוא. "זה קובע הרבה מאוד מה הולך לעבור ומה לא הולך לעבור". 

"לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים: ממשלת ישראל חזרה לפעול לזמן קצר" - גלובס, 25.11.2020

 כל החלטות ועדת השרים לחקיקה, יוני-אוקטובר 2020 - טבלת המשרוקית

שקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה - המכון הישראלי לדמוקרטיה

"הכנסת היוצאת השאירה אותנו עם שאלה אחת: מי מחוקק את חוקי המדינה?" - המשמר החברתי

"ועדת שרים לחקיקה - האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל" - שקוף

צרו איתנו קשר *5988