המפקח על הבנקים על דחיית החזר ההלוואות: "מקווים שיהיה כבר חיסון וללקוחות תהיה הזדמנות להשתקם"

המפקח על הבנקים יאיר אבידן אומר כי המתווה החדש לדחיית החזרי הלוואות מתמקד בהעלאת הוודאות, ומסתכל מעבר לתקופה שבמהלכה יסתיים המשבר בטווח הזמן המרבי • בראיון לגלובס הוא מספר כי הדחייה לא מסכנת את יציבות הבנקים וחשובה לעתידם של לקוחות

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

כשבעה חודשים לאחר שבנק ישראל והבנקים יצאו לדרך עם מתווה מוסכם לדחיית החזרי הלוואות, בעקבות השלכות המשבר הכלכלי החריף שנוצר עקב התפרצות מגפת הקורונה, ובבנק ישראל ובבנקים מבינים כי מדובר בבעיה שדורשת אופק דחייה ארוך בהרבה מאשר כמה חודשים. על כן פרסם הפיקוח על הבנקים, שבראשות המפקח יאיר אבידן, מתווה חדש, רביעי במספר, להפחתה משמעותית בהחזרי משכנתאות והלוואות אחרות שלקחו משקי הבית, לתקופות של לפחות שנתיים ועד שלוש שנים.

"הנושא המרכזי שמוביל אותנו הוא העלאת רמת הוודאות בעולם של אי ודאות. המתווים שכבר פרסמנו עוד לא הגיעו לפרקם אבל חשבנו שזה יהיה נכון לתת לציבור ודאות וזמן מספק להתארגנות", אומר אבידן בראיון לגלובס. לדבריו הדגש שמוביל בנק ישראל הוא גם הצורך "לתת הקלה תזרימית ללקוחות לתקופה שבתקווה היא מעבר לתקופה שבמהלכה יסתיים המשבר בטווח הזמן המרבי. כלומר, בתקווה שיהיה כבר חיסון וללקוחות תהיה הזדמנות להשתקם טרם חזרת המועד לשוב להחזרים".

עד היום דיברתם במונחים של דחיית החזרים לכמה חודשים ספורים. עכשיו מדובר על תשלום מופחת משמעותית לתקופות ארוכות יותר, של שנים.
"בתחילה חשבנו שזה ייקח כמה חודשים, עם הזמן התברר שזה יהיה לתקופה יותר ארוכה. בסוף בחרנו במשכנתאות בתקופה של 24 חודשים כשבהלוואות צרכניות עד שלוש שנים הארכה, כך שאם נצא מהמשבר בדצמבר 2021 עדיין יהיה זמן להתאושש. זאת משום שהזנב של המשבר בהיבט הכלכלי יהיה איתנו עוד תקופה גם אחרי שהציבור יחוסן. לכן יש לתת למשפחה עוד זמן להשתקם כלכלית לפני שישובו למתכונת התשלומים העיקרית".

המפקח מדגיש עוד עיקרון שמנחה אותו עתה, עם המתווה החדש: "יש חשיבות לחזרה למתווה שחוזרים בו לשלם ויש קשר בין הלקוח לבנק. רצינו להימנע מתקופה של נתק ארוך, כי הקפאה טוטלית יכולה ליצור נתק טוטלי וזה גם מקטין את הארביטראז' של תשלום לנושים אחרים ופגיעה בבנקים שבינתיים לא מקבלים החזרים".

"להגדיל את ההסתברות ליכולת השיקום"

עוד אומר אבידן כי "החלק המרכזי הוא הקלה תזרימית משמעותית לתקופה שתאפשר פוטנציאל לצאת מהמשבר ולחזור למשק בתעסוקה הרבה יותר גבוהה, וגם מדובר בלתת לאותם לקוחות אפשרות להשתקם ולהקטין את הפגיעה בהם מבלי להפוך אותם למפירי הלוואות ולהחזיר אותם למצב בו הם חוזרים לשלם את ההלוואה".

לתפיסתך הפחתת התשלום לתקופה ארוכה תסייע ללקוחות לצלוח את המשבר?
"היה לנו חשוב, ולקחנו זאת לתשומת ליבנו, להגדיל את ההסתברות ליכולת השיקום של הלווה. זה גם מתקשר לצורך בחיזוק המקום של המערכת הבנקאית באקו-סיסטם הכלכלי. לתת לבנקים וללווים לנהל מערכת יחסים לאורך זמן".

הדחייה בהכרה בהלוואות בעייתיות ומתן הנשמה ללווים זה מאפשר להימנע מהכרה בחובות מסוימים כאבודים. יש חשש ליציבות הבנקים?
"לגמרי איני חושש ליציבות הבנקים, ממש לא. עד עכשיו חלק גדול מהלקוחות שהגיעו לפרקם שבו לשלם. אני מניח שגם חלק מהלקוחות שדחו את ההחזרים וטרם שבו לשלם כסדרם יעשו כן".

אתה לא חושש שזה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, כשכל עוד מגדירים שיש דחייה בהסכמה לא מודעים כמה מהחובות בבעיה עמוקה?
"לא. יש פה פער גדול בין הפוטנציאל לסיוע חשוב ללקוחות שרוצים להשתקם לבין פגיעה זניחה במדידת הסיכון בבנקים".

"בוחנים מתווה לעסקים קטנים"

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 הבנקים רשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף אדיר של 7.5 מיליארד שקל כשבכל הבנקים היה גידול ניכר בהוצאות הללו ביחס לתקופות מקבילות בעבר. אם זאת, בעוד שבנק ישראל הביע רצון כי הבנקים ימשיכו בקצב ההפרשות הגבוה שהציגו ברבעון הראשון וברבעון השני השנה, הרי שברבעון השלישי קצב ההוצאות המצרפי בגין הפסדי אשראי עמד על "רק" 1.6 מיליארד שקל (עדיין הרבה יותר מרבעון שגרתי טרום משבר הקורונה).

אתה מרוצה מההוצאות בגין הפסדי אשראי של המערכת הבנקאית?
"אני שבע רצון בסך הכול ממה שנעשה בשני הרבעונים הראשונים של השנה וגם ברבעון השלישי. ההיקפים של ההוצאות הללו בהחלט מתכתבים עם שיעורי ההפרשה בתרחישי קיצון שאנו מכירים".

מה המאפיינים הרוחביים של אלה שצריכים עוד החזר, מאילו שכבות בחברה הם בעיקר באים?
"זה כנראה תופס מכולם. המשכנתאות הם מלכתחילה בעלי נכסים ולא מהשכבות הכי חלשות. חלק גדול מהם הם משקי בית שאנשים מהם יצאו לחל"ת או פוטרו".

אבידן לא משתף מהו היקף תיק האשראי שבנק ישראל מעריך שייקלע לקשיים ארוכי טווח בהחזרי ההלוואות ויידרש למתווה החדש והארוך, ואולי אף להסדרי חוב בהמשך הדרך. עם זאת, כיום ישנם 144,390 לקוחות קמעונאיים בעלי הלוואות צרכניות "רגילות" שמסתייעים באפשרות לדחות החזרי הלוואות ללא שזה יהיה הפרה של תנאי ההלוואה, כשהם מהווים 6.1% מתיק האשראי הרלבנטי בבנקים. בתיק המשכנתאות התמונה בעייתית אף יותר, הגם שבבנקים דווקא משדרים רוגע בהקשר זה בגלל הבטוחה הטובה שיש להם (השעבוד על הדירה, שגבוה מיתרת ההלוואה שלכאורה בבעיה). כך, בבנקים 11.2% מתיק המשכנתאות הכולל נמצא כיום בדחייה של החזרים, וזאת אצל 100,694 לקוחות.

שתי קבוצות אלה הן קהל היעד של המתווה החדש של בנק ישראל, שהפעם אינו כולל הסכמות לגבי המשך התקופה שבה ניתן לבקש לדחות החזרי הלוואות גם מצד חברות ובתי עסק. כפי הנראה בבנק ישראל כנראה חושבים שהגבולות גיזרה של הציבור לווים שיקלע לבעיה ארוכה ויצטרכו את המתווה הארוך יהיה 2%-3% מתיק האשראי הרלבנטי - שיעור גבוה מהשיגרה אך לא כזה שאמור לאיים על הבנקים. על כל פנים, לצד קהל משקי הבית יש אוכלוסייה שלישית שנפגעה מאוד ממשבר הקורונה ושרבים ממנה אמורים להתקשות בהחזרי הלוואות: העסקים קטנים והזעירים, שרבים מהם איבדו את הכנסתם לתקופה ארוכה.

מה עם פיתרון מקל ארוך טווח לבתי עסק ועסקים קטנים?
"בנושא של עסקים קטנים אנו בתוך התהליך ובחינת מתווה כדי לתת להם מענה. עוד לא השלמנו את הנושא הזה ואני מקווה שבעתיד הדי קרוב נידרש לזה. גם בעסקים קטנים רואים שהרוב חוזרים לשלם החזרים כסדרם".

מהו היקף התיק אשראי של עסקים קטנים ובינוניים שעדיין בדחיית החזרים?
"בסך הכול בעסקים קטנים וזעירים כ-12.2 מיליארד שקל תיק אשראי עדיין בדחיית החזרים כשבשיא היו דחיות בתיק אשראי של כ-31.5 מיליארד שקל, זה בערך כ-3.9% מהתיק אשראי הקטנים ובעסקים זעירים כ-7% מהתיק".

המתווה החדש: רק במשכנתאות ובהלוואות צרכניות

כחודש לפני תום תקופת ה"גרייס" שבמסגרתה מותר לדחות החזרי הלוואות מהבנקים מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של תנאי ההלוואה, בנק ישראל מאריך, שוב, את חלון הזמנים לדחיית ההחזרים בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021, כשבמהלך תקופה הזו ייתאפשר לציבור משקי הבית לקבל הקלות ארוכות טווח של כמה שנים של החזרי הלוואות מופחתים.

הפיקוח על הבנקים הודיע "על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות צרכניות, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית". המתווה המקורי נקבע בתחילת מאי השנה והוארך מאז פעמיים, כשעד היום המועד האחרון לבקשת דחייה עמד על סוף 2020, כשעל פי הערכות הרוב המכריע של ההלוואות שההחזרים בהן נדחו, ישובו למצבן הרגיל - כלומר שהלקוחות יידרשו לשלם את ההחזרים מחדש - יהיה במהלך הרבעון הראשון של 2021.

המתווה החדש מיועד ל"אוכלוסיית יעד" של "לקוחות שיכולים לפנות לבנק שלהם בבקשה להפחית את ההחזר החודשי. מי שיורשו לבקש מהבנק את הסיוע האמור הם בעלי משכנתאות והלוואות צרכניות "שנמצאות בסטטוס של דחיית תשלומים", וש"הכנסת משק הבית שלהם (נטו) אינה עולה על 20,000 שקל נכון לסוף פברואר 2020 (טרום משבר הקורונה, וזאת במטרה לסייע רק לאלה שנקלעו לקשיים בשל משבר הקורונה ולא מסיבה אחרת, ר"ש)" ושחוו "פגיעה בהכנסת משק הבית בשיעור של 40% ומעלה".

במסגרת ההקלות במשכנתאות תתאפשר הפחתה בהחזרי המשכנתא לתקופה של לפחות שנתיים (24 חודשים) בשיעור של 25%, 50% ואף 75% מההחזר החודשי (כשהלקוח יבחר את שיעור ההפחתה של ההחזר החודשי). לצד זאת לקוחות המשכנתאות של הבנקים יורשו לבחור באופציה של דחיית תשלומי הקרן (ולא תשלומי הריבית), וזאת באופן שיקטין בפועל את ההחזר החודשי ב-40% עד 75%.

בהלוואות הצרכניות הרגילות מדובר על "פריסה מחדש של כל יתרת החוב באופן שמפחית לפחות ב-50% את סכום ההחזר החודשי". תקופת ההלוואה הכוללת תוארך בעד שלוש שנים נוספות, כנגזרת של מידת ההפחתה של ההחזר החודשי.

בבנק ישראל שבים ומדגישים כי "דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש". כלומר, מדובר במהלך שיש לו עלויות, לא זניחות, שמגבירות את נטל ההלוואה על כתפי הלווה, ושלכן כדאי לשקול מראש, ולעומק, האם הדחייה של ההחזרים מועילה מספיק כדי להצדיק את התשלום הנוסף שיהיה. 

צרו איתנו קשר *5988