מסים | דעה

רגולציית המיסוי הקשוחה מבריחה משקיעים מהפריפריה

בקרה ממשלתית וציבורית, שמרתיעה רשויות מקומיות ממתן הקלות למשקיעים פוטנציאליים ולמוסדות המקדמים פיתוח אזורי, מעצימה את הפערים ואי השוויון בישראל

עומס הרגולציה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
עומס הרגולציה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לטובתה של הפריפריה, ממשלת ישראל צריכה לעודד רשויות מקומיות להפחית מסים המוטלים על מוסדות אקדמיים, ועל השקעות במסחר ובתעשייה. על פי דוח של המכון לחקר הגליל של האקדמית גליל מערבי שפורסם לאחרונה, הוצגו נתונים לפיהם ההוצאה של סך הרשויות המקומיות בישראל הגיעה ב-2017 לכ-80 מיליארד שקל, לעומת סך הוצאות האזרחיות של הממשלה שהסתכמו בכ-300 מיליארד שקלים.

מכאן, שכרבע מן ההוצאה הציבורית בישראל נעשית באמצעות הרשויות המקומיות; היקף הוצאה גבוה כל כך מחייב דיון ציבורי בנוגע למנדט הפעילות של הרשויות ובנוגע ליעדים לטווח קצר, בינוני וארוך. כדי להגדיר יעדים צריך להתחיל בשאלות: מהן תחומי הפעילות כיום ומהן מקורות ההכנסה של הרשויות.

על פי ממצאי הדוח, הכנסות הרשויות במרכז הארץ מגיעות בעיקר ממסים מקומיים בעוד שעיקר ההכנסות של רשויות באזור הפריפריה מגיע מהקצאה של משרד הפנים. בנוסף, הנתונים מעידים כי שיעור ההשתתפות של משרד הפנים בפריפריה גבוה משמעותית ברשויות הערביות ביחס ליהודיות. לפער זה קיימים מספר הסברים והראשון שבהם הוא שברשויות הערביות קיים שיעור נמוך מאוד של שטחי מסחר ותעשייה, שמהווים מקור הכנסה מרכזי של רשות מוניציפאלית, וזאת לצד שיעור גבייה נמוך מאוד מארנונה למגורים, בייחוד במועצות המקומיות.

שיעור גבייה נמוך מן התושבים משויך למצב סוציואקונומי נמוך, ומאידך למשילות חלשה ולחוסר מקצועיות של הפקידות הממונה. בצד ההוצאות, פעילות הרשויות המקומיות מתרכזת בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות, פיתוח תשתיות וכבישים מקומיים.

אין כל ספק שפיתוח יישובים על ידי משיכת משקיעים להקמת שטחי מסחר ותעשייה בתחומן יכולים לקדם את מצבן של הרשויות המקומיות בפריפריה. אין גם ספק שפיתוח מוסדות אקדמיים ותמיכה בהם, הקמת תיאטראות, מוזיאונים, בתי הארחה ובתי מלון יהפכו את הפריפריה לאזור עשיר יותר, יגדילו את הכנסתן של הרשויות ממקורות עצמיים ויפחיתו את אי השוויון ברמה הכלל ארצית, והחשוב מכל יאפשרו מצב שבו הרשויות עצמן מתנהלות בתקציב מאוזן, במטרה להתנתק באופן הדרגתי מעטיני התקצוב של השלטון המרכזי.

נראה שכיום הרשויות המקומיות בפריפריה נמצאות בתוך מעגל עוני שאינו מאפשר להן לפעול למשיכת המוסדות שהוזכרו קודם; מעגל העוני מחייב אותן למצות עד תום את יכולות הגבייה משטחי אקדמיה, מסחר ותעשייה ובכך להרתיע יזמים במקום לעודדם להתמקם בתחומן של אותן רשויות.

כדי לדאוג לפיתוח הפריפריה, הממשלה חייבת לשנות גישה, להגדיר בעצמה תוכנית ארוכת טווח שתעודד רשויות לתמוך במוסדות אקדמיים, להקים תיאטראות, מוזיאונים ומוסדות תרבות, ולעודד מתן הקלות ליזמים המשקיעים בהקמת שטחי מסחר ותעשייה חדשים, בקרה ממשלתית וציבורית שתחייב רשויות לגבות מס מקסימלי ממשקיעים פוטנציאליים תמשיך לעכב אפשרויות לפיתוח הפריפריה ותגרום להמשך הגדלת הפערים ואי השוויון בישראל. 

הכותב הוא נשיא האקדמית גליל מערבי, וחבר המכון לחקר הגליל-האקדמית גליל מערבי

צרו איתנו קשר *5988