רונלד כהן מציג: להשקיע חברתי, ולהרוויח כסף

סר רונלד כהן, מאבות הרעיון של השקעות אימפקט ("השקעות חברתיות") בעולם, משוכנע שאפשר לשקם טרנסג'נדרים ממעגל הזנות, להפחית מקרי סוכרת
וגם לעשות תשואה בדרך • אם רק משרדי הממשלה היו טורחים לדבר זה עם זה

רונלד כהן / צילום: איל יצהר
רונלד כהן / צילום: איל יצהר

הפחתת סוכרת, צמצום בדידות של קשישים או הוצאת טרנסג’נדרים ממעגל הזנות הם לא בדיוק נושאים שמתקשרים אצלנו באופן אינטואיטיבי לשוק ההון או לעולם ההשקעות. אבל זה בדיוק מה שעושה כאן בישראל חברת SFI, שקמה כבר לפני שבע שנים, ובראשה עומדים היו"ר סר רונלד כהן - מהאנשים הבולטים בעולם בתחום השקעות אימפקט - והמנכ"ל ירון נוידרפר.

הדרך שבה הם עושים זאת היא על ידי שימוש באמצעי שנקרא אג"ח חברתיות. נכון, כפי שגם הם מודים, אין כאן כרגע מקבילה לכל דבר ועניין לאג"ח שאנחנו מכירים משוק ההון, שנסחרת על בסיס יומי, ואמורה לגלם בכל רגע נתון יחס רציונלי של סיכון וסיכוי, אבל כן יש כאן מכשיר שכבר עובד, מהווה אמצעי לגיוס כסף, וגם מחזיר תשואות למי שרתם את כספו למען מטרה טובה.

הדרך הכי טובה להמחיש את הנושא היא באמצעות דוגמה. קחו, למשל, את האג"ח הראשונה שהנפיקה החברה עוד ב-2015 שמטרתה היא צמצום נשירה מלימודי התואר במדעי המחשב. המשקיעים הם, בין היתר, קרן אדמונד דה רוטשילד ובנק לאומי. מי שמשלם במקרה של הצלחה הן האוניברסיטאות שכמובן נהנות מכך שנשירת התלמידים אצלן פוחתת. והתוצאות? לדברי נוידרפר, התוכנית הצליחה להפחית את הנשירה ב-41%, והמשקיעים צפויים לקבל את כספם בתוספת תשואה שנתית של 4% (האג"ח עדיין לא הגיעה לפדיון).

אג"ח נוספת שכבר הונפקה מיועדת להפחתת סוכרת מסוג 2, ובה יוחזר הכסף במקרה של הצלחה על ידי קופות החולים וביטוח לאומי, שהפחתה כזאת מורידה בצורה משמעותית את ההוצאות שלהן על טיפולים ועל קצבאות. ויש גם אג"ח שעוסקת בהגברת לימודי חמש יחידות מתמטיקה ברהט, שבה הגורם המעוניין הוא משרד החינוך, והמשקיעים הם בין השאר בנק המזרחי, קרן רש"י ואיל וולדמן, מייסד מלאנוקס.

הרעיון הכללי הוא שהתשלום מהאג"ח מגיע בסוף התקופה שהוגדרה, והוא מבוסס על תעריף מדורג של הצלחה - ככל שההצלחה גדולה יותר, התשואה על האג"ח גבוהה יותר. אם לא הושגה כל הצלחה, המשקיעים יאבדו לחלוטין את השקעתם.

בימים אלה משיקה SFI אג"ח רלוונטית במיוחד לימי הקורונה. מדובר באג"ח לצמצום בדידות קשישים בתל אביב. "נמדוד לא רק את רמת הבדידות בכניסה לפרויקט ובמהלכו, אלא גם חצי שנה לאחר תומו. כי המטרה היא לתת להם כלים להיות פחות בודדים גם בהמשך", אומר נוידרפר.

בינתיים נכנסו לפרויקט 200 קשישים שהוגדרו בודדים על ידי שירותי הרווחה של עיריית תל אביב, במה שמוגדר כפיילוט. מי שישלם עבור ההצלחה הוא עיריית תל אביב וקרן תל אביב, ואת שמות המשקיעים עוד אי אפשר לחשוף כי הגיוס טרם הושלם.

אג"ח נוספת שעדיין נמצאת בשלב חתימת החוזים עוסקת בהוצאת טרנסג’נדרים ממעגל הזנות. "בעקבות כניסתו לתוקף של חוק ההפללה (המפליל לקוחות זנות) לפני כחצי שנה המדינה הבינה שאותן בנות נשארות בלי עבודה וצריך לדאוג להן לשיקום תעסוקתי", מסביר את הרקע נוידרפר. "פנו אלינו ממשרד המשפטים ומשרד הרווחה, וזה חשוב כי זו אוכלוסייה שאין לה מענה והיא גם לא יודעת לבקש אותו. זו האוכלוסייה הכי קשה (מבין ‘שורדות הזנות’) עם אחוזי ניסיונות התאבדות גבוהים".

סר כהן, איך אנחנו יחסית לעולם בתחום הזה של השקעות אימפקט?
"במונחי חדשנות, אנחנו בין המובילים בעולם ביצירת הפתרונות, אבל עשינו את זה ללא עזרה ממשלתית כלשהי. אנחנו לא צריכים הרבה עזרה מהממשלה, רק שהיא תפתח את הדלת. אם זה יקרה, אני חושב שישראל יכולה להיות אימפקט ניישן כמו שהיא סטארט אפ ניישן, בזכות השילוב בין חדשנות לבין המושג היהודי ‘תיקון עולם’".

ואתם מקבלים מהממשלה את מעט העזרה הזאת שעליה אתה מדבר?
"חלק מהקשיים שהיו לי ולירון כאן בישראל הם שצריך להשיג תיאום בין משרדי ממשלה שונים. קחי לדוגמה את האג"ח שלנו להפחתת מקרי סוכרת - היינו צריכים לדבר עם משרדי האוצר, הבריאות, הרווחה, וביטוח לאומי. כל המחלקות האלה מנועות בכלל מלדבר אחת עם השנייה. אז עשינו קצת התקדמות, אבל האטו אותנו. ואני לא יודע איך נפרוץ את המחסום הזה. אולי בסוף זה יצטרך להגיע מראש הממשלה".

"קוסטקו תורמת יותר מאפל"

תחום השקעות האימפקט - השקעות שנועדו להשיא תשואה "חברתית" או "סביבתית" בנוסף לתשואה ההונית - צובר בשנים האחרונות תאוצה, כחלק מפריחת כלכלת האימפקט. לכאורה, סר כהן, שייסד גופי השקעות אימפקט בולטים בעולם, ומי שהוא כאמור אחד מאבות הרעיון, אמור להיות מרוצה מכך. אלא שהמונח חדר בהצלחה כה גדולה עד שבמובן מסוים היא הפכה גדולה מדי.

"היום זה הפך לחלק מהשיווק", אומר כהן על עולם כלכלת האימפקט, "קרנות ההשקעה הגדולות בעולם מתהדרות בכך שהן מביאות אימפקט לתיק ההשקעות שלהן לא כי הן ראו את האור - אולי גם זה קצת - אבל בעיקר כי המשקיעים דוחפים לזה ודורשים את זה. אז נוצר מצב שכל חברה וגוף השקעות מתהדרים בזה שהם מביאים יופי של אימפקט חיובי, בלי לדבר על האימפקט השלילי. כלומר הנזקים, שהחברה שלהם גורמת".

כאן נכנס לתמונה מושג נוסף שתופס תאוצה לאחרונה - "השקעות אחראיות". כהן סבור שיש דרך לכמת באופן כספי את התועלת והנזק שמביאה לעולם כל חברה עסקית. הוא עומד כיום בראש גוף שנקרא Global Steering Group for Impact Investment, שיחד עם בית הספר למינהל עסקים של הרווארד יצר בעזרת כלים של ביג דאטה ובינה מלאכותית מגננון שאמור לעשות בדיוק את זה.

"בדקנו 1,800 חברות בעולם בדרך שלא יכולנו מעולם לעשות קודם לכן. מה שהתברר הוא ש-250 מהחברות מייצרות יותר נזק סביבתי או חברתי מאשר הרווחים שהן רושמות. 600 חברות מייצרות נזק השווה ל-25% או יותר מהרווח שלהן. וביחד כל 1,800 החברות שנבדקו מייצרות נזק ב-3 טריליון דולר כל שנה".

כהן רוצה לשקלל במדדים שלו גם נושאים כמו המחיר החברתי של העדר גיוון בקרב העובדים, אפליית שכר על רקע מגדרי, אי שיוויניות בקידום קבוצות מיעוט ועוד. "צריך ללחוץ על הרגולטורים לחייב חברות לחשוף את נתוני האימפקט שלהם", הוא אומר. "כרגע זה נעשה רק על בסיס וולונטרי, וללא סט כללים אחיד".

הכימות המספרי של הנתונים הללו נשמע מאוד אמורפי. אתה יכול לתת דוגמה למדידה כזאת?
"בואי נשווה את אימפקט התעסוקה של אפל לזה של קוסטקו (רשת החנויות הסיטונאיות הגדולה בארה"ב). אפל גורמת על פי החישוב הזה נזק חברתי של 2.7 מיליארד דולר בשנה, בשל העדר גיוון במצבת העובדים שלה. לעומת זאת קוסטקו, המעסיקה כפול עובדים מאפל, גורמת נזק נמוך בהרבה, של 900 מיליון דולר, כי מצבת עובדיה הרבה יותר מגוונת. אם נוכל להשוות ולמדוד נזק לעומת תועלת בתחום הסביבה והחברה, וזה ייכנס לשיקולי ההשקעה, פתאום תראי שהלחץ המופעל על אפל להגביר את גיוון עובדיה יגדל מאוד".

השבוע התקיים הכנס הווירטואלי "כלכלת אימפקט - ההזדמנות הישראלית", בנוכחות כאלף איש מכל העולם, שדן בשינוי גישה לעולם של כלכלת אימפקט, קידום כלכלת אימפקט בישראל, וחדשנות ופעולה גלובלית בהתמודדות עם משבר הקורונה. את הכנס ערך ארגון GSG של כהן, יחד עם "הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט".

איפה ישראל נמצאת בעולם הזה? כאן גם נכנסים שיקולים כאלה להשקעה?
"יש כאן קבוצות כמו פסגות, הראל ביטוח ואחרים שהתחילו בכך. זו כמובן רק ההתחלה".

"ניסיתי למצוא דרך לתקן"

כהן מספר כי בימים אלה, על רקע הקורונה, הרעיון של השקעות אימפקט דווקא צובר תאוצה. "לממשלות לא יהיה כסף לטפל בבעיות האלה, והדרך היחידה לצאת מהמשבר בצורה מהירה היא להביא חברות ומשקיעים שיטפלו, לצד הממשלות, בנושאים חברתיים".

ואיך אתה רואה את מה שקורה בישראל בהקשר של ההתמודדות הכלכלית עם הקורונה?
"הממשלה תצטרך להשקיע כסף בשימור חברות. חברות גדולות מפטרות עכשיו אנשים, והן לא יגייסו אותם מחדש מפני שהן לומדות לעבוד עם כוח עבודה רזה יותר, כך שיצירת מקומות העבודה תצטרך להגיע מעסקים קטנים ובינוניים, מעסקי צמיחה. אני חושב שהממשלה צריכה לעשות מאמץ גדול בהחזקת עסקים בחיים, אחרת תיווצר בעיית אבטלה קשה, שייקח שנים לפתור אותה".

איך אתה מסביר את המהפך האישי שאתה עברת מכלכלה מוטת רווח לכל דבר, למשל באמצעות קרן אייפקס שאותה הקמת, לתחום האימפקט? המצפון הציק לך?
"תמיד הייתי מונע על ידי הרצון לעשות טוב. הסיבה שנכנסתי להון סיכון בגיל 26 הייתה שחשבתי שאוכל לייצר מקומות עבודה באנגליה, ובו זמנית גם לעשות כסף. אבל אז הבנתי שלמרות שתעשיית ההון סיכון אכן מאפשרת לאנשים שלא היה להם כלום להפוך לעשירים מאוד, זה לא פתר את הבעיה החברתית: שעשירים הופכים עשירים יותר, ועניים לעניים יותר.
"ניסיתי למצוא איך אפשר לתקן את זה והבנתי שהסיבה נובעת בחלקה מכך שאנחנו לא מספקים הון השקעה לאלה שרוצים לשפר את חייהם של אחרים, אלא נותנים להם תרומות. ואז הם נשארים קטנים ובלי כסף, שזהו מצבם של כל ארגוני הצדקה".

צרו איתנו קשר *5988