לחברה הישראלית יש אינטרס גדול בשילוב החברה הערבית בתעסוקה

הכוון תעסוקתי-לימודי הוא המפתח להוצאת האוכלוסייה הערבית ממשבר התעסוקה בו היא נתונה

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

סוגיית התעסוקה של הציבור הערבי בישראל והפערים המשמעותיים מול האוכלוסייה הכללית אשר העמיקו במהלך משבר הקורונה, היא סוגיה מרכזית המשפיעה על החוסן החברתי והכלכלי במדינת ישראל.

בנוסף לפגיעה בתוצר ובצמיחה במשק, לשיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים בקרב העובדים הערבים יש השלכות על רוב היבטי החיים בחברה הערבית: החל מפערים בהכנסה של משקי הבית בהשוואה ליהודים, עבור בשיעור עוני גבוה וכלה בחוסר מעש בקרב הצעירים ואחוזי פשיעה גבוהים.

הסיבות המרכזיות לפערי התעסוקה בין שתי האוכלוסיות הן: פערים בהשכלה בין האוכלוסייה היהודית והערבית, פערים בכישורים ובמיומנויות הדרושים לשילוב בשוק התעסוקה וכן פערים תרבותיים וחסמים רגשיים הפוגעים בתחושת המסוגלות של האוכלוסייה הערבית להשתלב בחברות עם רוב יהודי. זאת לצד מחסור באזורי תעשייה ומסחר מפותחים בישובים הערביים.

פערים אלה מצטרפים לשינויים המואצים בשוק העבודה, על רקע תהליך האוטומציה, בו מכונות מחליפות ידיים עובדות, ומקצועות רבים נעלמים. העובדים הבלתי מיומנים וחסרי ההשכלה לא מצליחים להתאים את עצמם לשינויים אלה, והם הראשונים להיפגע.

הדבר מתבטא בנתוני התעסוקה מהשנים האחרונות: עוד טרם משבר הקורונה, חלה ירידה בשיעורי התעסוקה של הגברים הערבים בגילאי העבודה העיקריים 25-64 (מ-77.5% ב-2017 ל-70.7% בחודשים הראשונים של שנת 2020, שקדמו למשבר). עיקר הירידה בתעסוקה בתקופה זו חלה בקרב צעירים בני 25-34, ללא השכלה או מקצוע; זאת בזמן ששיעור התעסוקה של הגברים היהודים הלא חרדים היה יציב לאורך תקופה זו ועמד על כ-88%.

מגמת ההתאוששות בתעסוקה אשר נצפתה בקרב האוכלוסייה היהודית בחודשים שלאחר הסגר הראשון פסחה על הציבור הערבי, כאשר הנפגעים העיקריים מכך הם הצעירים חסרי השכלה אקדמית או הכשרה תעסוקתית על-תיכונית. חלק גדול מהם נמנה עם קבוצת "המתייאשים" שאיבדו את מקום עבודתם, אך אינם עוסקים בחיפוש עבודה. זאת משום שמלכתחילה הם השתכרו שכר נמוך שההבדל בינו לבין דמי האבטלה זניח. הואיל והממשלה פרסה בפני אזרחיה המובטלים "רשת ביטחון" עד יוני 2021, צעירים אלה נטולי מוטיבציה לחפש עבודה. אי לכך, החלטת הממשלה אינה מספקת להם ביטחון - בדיוק להפך: היא מצמצמת את סיכוייהם להשתלב בשוק התעסוקה גם בטווח הרחוק.

אין ספק כי חלק מהבעיה נעוץ גם בהיעדר הכוון תעסוקתי-לימודי של הצעירים הערביים אשר באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ממערכת חינוך חלשה, ללא מסגרות חינוך בלתי פורמלי, עם הורים חסרי השכלה העסוקים במלחמת הישרדות יומיומית וניתוק חברתי וכלכלי מהמשק הישראלי. חלק ניכר מהם אינו מודע לאפשרויות העומדות בפניהם באקדמיה ובשוק העבודה, ואין מי שיכוון אותם בבחירת עתידם המקצועי והתעסוקתי.

בעוד שהיהודים מתנסים בתהליכי מיון ואבחון שונים לפני ובמהלך שירותם הצבאי, בוגרי התיכונים הערביים חסרי ניסיון בראיונות ובמבחני קבלה מכל סוג, דבר המקשה עליהם להתקבל למשרות וללימודים.

מהו הפתרון למצב? הכוון תעסוקתי-לימודי הוא המפתח להוצאת האוכלוסייה הערבית ממשבר התעסוקה, והוא מופיע בהמלצות וועדת התעסוקה לשנת 2030. הכוון זה בנוי על שני מרכיבים מרכזיים: אבחון אובייקטיבי של נטיות וכישורים טבעיים, ותהליך ליווי והכוונה של פסיכולוגים תעסוקתיים הבקיאים בשוק העבודה המודרני. הכוון זה יש להנגיש לכל בית ספר בחינוך הערבי, למצטרפים חדשים לשוק העבודה ולמובטלים.

השקעה באבחון כזה תחזיר את עצמה על-ידי העלאת שיעור ואיכות התעסוקה בחברה הערבית ותמנע בזבוז משאבים עקב בחירות לא נכונות של צעירים בתחילת דרכם. ההכוון התעסוקתי-לימודי שהציבור הערבי משווע לו, יהיה המנוף לסדנאות ולקורסים להכשרות מקצועיות ויאפשר להפנות את המתאימים להשכלה גבוהה ולהשכלה טכנולוגית.

חלקה של הממשלה בתגמול המעסיקים שיקלטו את כוח-האדם ישלים את הטיפול ויאפשר לאוכלוסייה הערבית להיחלץ מהמשבר הקשה בו היא נתונה היום ולשגשג.

ד"ר מריאן תחאוכו היא מנהלת התוכנית למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, המרכז הבינתחומי הרצליה 

ד"ר עדו חורש הוא מנכ"ל מכון הדס-גליל להכוון תעסוקתי-לימודי והכנת מועמדים לשוק התעסוקה

צרו איתנו קשר *5988