"הכעס באפריקה יגיע כשנראה שבאירופה החיסונים אכן יעילים"

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מצפה ומחכה להגעת החיסון של "אסטרהזנקה" לאפריקה, אף שהוא יודע שזה אינו החיסון היעיל ביותר בנמצא. "זו החלטה של הממשלה לחתום או לא לחתום על עסקת חיסונים במחיר שהחברות ביקשו", הוא אומר בשיחה עם גלובס.

 ראבי דדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה / צילום: תמונה פרטית

"עם אסטרהזנקה וחברות נוספות שהחיסונים שלהן עדיין לא הניבו תוצאות, חתמנו על עסקאות העברת טכנולוגיה, כלומר שאנחנו נלמד את תהליך יצור החיסונים, וניצר אותם במפעלים שלנו, וכך החברות המקומיות הן שיספקו את החיסון עבור המדינה, במחיר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו", הוא אומר.

"החיסונים של 'פייזר' ו'מודרנה' הם יותר חדשניים, יותר מבטיחים, ולמדינות מתפתחות כנראה לא יהיו חיסונים כאלה", אומר רדי בצער, "גם אם הם יגיעו לשוק, הציבור לא יוכל להרשות אותם לעצמו אלא אם המדינה תממן אותם, וזה לא באפשרותן של רוב המדינות האפריקאיות. ממילא לחלק מהמדינות אין את האפשרות הלוגיסטית ליצר שרשרת אספקה לשינוע של חיסון הדורש הקפאה".

"בדרום אפריקה זה אפשרי", הוא מוסיף, "אך במדינות מעט צפוניות לנו זה קשה מאוד. אנחנו מאוד מצפים לייצור של החיסונים הקונבנציונליים יותר, אלה שמבוססים על וירוס מומת או מוחלש, או על הנדסה גנטית של חלבון. לוקח זמן רב יותר לפתח אותם, אך הם זולים ואפשר לשנע אותם בקלות".

יש גם סיבות פוליטיות שבגללן לא קיבלתם הקצאה מהחיסונים?
"זה פחות עניין של פוליטיקה בין מדינות ויותר של לחץ ציבורי של תושבי מדינות על חברות תרופות שפועלות באותן המדינות, או שעושות בהן עסקים בהיקף רחב. מצד שני, ישנן גם מדינות באפריקה שיש בהן כעת אלימות או מלחמה של ממש, וזה מקשה על החברות לעשות שם עסקים או להאמין שהחיסונים באמת יוכלו להגיע ליעדם".

כשהציבור באפריקה רואה שמדינות אחרות רוכשים את החיסונים האלה ואצלכם לא, יש כעס?
"כרגע אין כעס אלא חרדה מהמחלה, ואי־וודאות לגבי החיסון. עד כה הקורונה לא התפשטה בהרחבה אצלנו, כנראה משום שכעת קיץ אצלנו ואנחנו יכולים לנהל את רוב הפעילות שלנו בחוץ. אני מעריך שלקראת הסתיו שלנו והאביב של חצי הכדור הצפוני, אם נראה שהחיסון אכן מאוד יעיל ובמדינות אירופה ובארה"ב פתאום משתלטים על המחלה בעוד אצלנו היא מתחילה לתפוס אחיזה, אז עלול להגיע הכעס, אם לא יגיע חיסון יעיל וזול יותר לפני כן".

ארגון הבריאות העולמי ביקש לחלק את החיסונים באופן שוויוני בעולם.
"היה ברור גם לארגון שאי אפשר לייצר מיד חיסונים למחלה חדשה עבור כל אוכלוסיית העולם, אבל המחשבה הייתה שלפחות לאנשים הכי חשופים או הכי בסיכון, יהיה פול של חיסונים שניתן יהיה לחלקו. אני חושב שהם לא היו פעילים מספיק, הלחץ של המדינות המתפתחות הוא לא מספיק חזק".

התקשורת האפריקאית הביעה חשדנות לגבי ניסויים קליניים בחיסונים, מתוך מחשבה שאולי רף האתיקה של החברות הגדולות הוא נמוך יותר כשזה מגיע לניסויים באפריקה
"הסתובבו שמועות כאלה, אבל אני לא התרשמתי שזה המצב. אני מכיר את ועדות האתיקה המקומיות שהיו מעורבות גם בניסויים שקשורים באיידס, שבנק הדם שלנו היה שותף להם, ואלה ועדות אתיקה מאוד מיומנות ומחמירות, שלא היו מאפשרות לחברות לעשות ניסויים לא אתיים".

באופן כללי אפריקה נושאת את רוב נטל המחלות הזיהומיות בעולם. האם כסף יכול לפתור את הבעיה?
"אם היית שואלת אותי לפני חמש שנים, הייתי אומר לך שאנחנו בדרך לשיפור משמעותי בטיפול במלריה, איידס, שחפת. גם מחלות שלא ניתן לחסן נגדן, מתפשטות פחות מהר כשמטפלים בציבור והעומס הוויראלי של המחלה נמוך יותר.

"תוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי שהתחיל ג'ורג' בוש הבן והמשיך ברק אובמה, הביאה להתקדמות רבה. אלא שטראמפ הפחית משמעותית ובחלק מן המקרים הפסיק לגמרי את המימון לתוכניות רבות. עוד לא רואים את ההשפעות של השינוי הזה במלואן בנתונים מספריים, כי מחקרים אפידמיולוגיים הם ארוכי טווח, אבל אני רואה את זה בעיניים שלי".