"יש מאיץ חלקיקים בשוויץ, ויש את הקורונה, שהיא מאיץ התהליכים שלנו"

את הדברים אמרה אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר ישראל, בכנס הסטארט-אפ המבטיח ל-2020 של גלובס • ב-2020 נרשמה עלייה בהשקעות ההון סיכון בישראל • המומחים טוענים שההייטק לא נמצא בבועה, אבל מודים: "אנחנו נעים בתעשייה בין פרנויה להתנשאות"

שנת 2020 הייתה שנה עם מגפה עולמית ששיתקה את הכלכלה, סכסוך אדיר בין ארה"ב לסין, משבר פוליטי. ובכל זאת, כשמסתכלים על המניות הגדולות בנאסד"ק, רואים תמונה אחרת לגמרי. אפל עלתה ב-69%, מיקרוסופט 35%, נאסד"ק 40%. אותה תמונה מקבלים גם כשמסתכלים על התעשייה הישראלית: יש היום מספר שיא של יוניקורנים ישראלים. נוצר גם מועדון של חברות ששוות מעל 2 מיליארד דולר. כל הנושאים האלה עלו בפאנל "האם האופטימיות לגבי תעשיית ההייטק מוגזמת?", שהנחה כתב גלובס, אופיר דור.

האם תעשיית ההייטק יכולה להתנתק מכל מה שקורה מסביבה - המיתון, האבטלה, הבעיות הכלכליות?
אביבית מנה קליל: "מצד אחד, אני עובדת בוול סטריט, מצד שני, רוב הזמן אני מול המסכים. אתה כל הזמן רואה את השינויים, ובתחושה של לעצור או לעשות. אני שחקנית מאוד ותיקה בשוק ההון, אני אולד סקול. אתה בוחר השקעות לפי מכירות, רווחים ותזרים.

"כשנכנסנו למשבר, המניות לא היו זולות בכלל. היו מימוש ויציאה, אבל גם חזרה שוב לנקודת המוצא. ביולי לא הבנו את עוצמת המהפכה. אם יש מאיץ חלקיקים בשווייץ, הקורונה היא מאיץ תהליכים בכדור הארץ. ביולי עוד לא הפנמתי את התאוצה של הדיגיטציה, אי-קומרס ועבודה מהבית. לקח זמן עד שהתהליכים האלה הופנמו.

"פעם אמר לי מישהו שאי אפשר לעשות פסיכומטרי לילד בן 4. זו התחושה: הגיעו חברות לשוק שכבר מוכרות, אבל מעט. יש להן טכנולוגיות פורצות דרך. להפעיל את כל המדדים הישנים של מכפילי רווח ותזרים, כל מיני דברים שהיו עוזרים בימים רגילים, אי אפשר להפעיל על חברות צעירות פורצות דרך שמסמנות מהפכה מטורפת, שקשה מאוד לאמוד אותה".

נהיה אופנתי להשוות את התקופה הנוכחית לבועת הדוט.קום של שנת 2000. יש דמיון?
"אני חושבת שיש הבדל מהותי. הייתי אז אנליסטית צעירה וניתחתי חברות לפי eyeballs, תצפיות באתרים. למשל, ספרתי כמה פעמים ביום נכנסו לאתרים של חברת קומטאץ'. היו חברות שרובן ריקות מתוכן. היו חברות עם אפס מכירות. היום חברות מוכרות בהרבה כסף, מייצרות תזרים או תזרים פוטנציאלי. המעבר ל-SaaS מגדיל את השקיפות והנראות של החברה. זה לא היה בשנת 2000. היום מדברים על מהפכה נוספת, חריגה מהמהפכה של האינטרנט. משתמשים בתוכנה וחומרה שפותחות לנו יכולות של ניתוח שלא היו פעם".

"יש אפקט העדר, אבל מנסים להימנע ממנו"

יודפת הראל בוכריס, את מתעסקת בעיקר בשוק הפרטי, יש לך נתונים מעניינים על השקעות הון סיכון.
"שנים התלוננו שהשוק הציבורי יבש, לא זז, אין הנפקות, וסוף סוף זה קורה. זה נותן לנו כמשקיעי הון סיכון תקווה שיש עוד מסלול רלוונטי לאקזיט. כרגע, שוק ההון סיכון הראשוני של השקעות פרה סיד, סיד וסבב A, לא מושפע מהשוק הציבורי.

"כשמסתכלים על 11 החודשים הראשונים של השנה רואים עלייה מאוד גדולה של השקעות הון סיכון בישראל. סקר של סטארט-אפ ניישן הראה שבזמן הזה הוזרמו 9.5 מיליארד דולר לשוק הישראלי, לעומת 7.5 מיליארד בשנה שעברה. בארה"ב לא הייתה אותה עלייה.

"כשבוחנים בועה, מסתכלים גלובלית. ב-11 החודשים הראשונים של 2020 רואים בארה"ב עלייה של 5%, ובאירופה של 1%. המזרח הרחוק ודרום אמריקה יש ירידה של 15%-25%. עוד לא הגענו לנקודת איזון שבה אפשר לומר 'חברים אנחנו בבועה, בואו נעצור הכול'.

"במרץ, קרנות ההון סיכון רצו לחברות הפורטפוליו ואמרו 'תתחילו לאגור כסף'. לכן רואים עלייה בגיוסים, גם בשווי וגם בסכומי ההשקעה. בשוק הסייבר יש עלייה יותר גדולה מאחרים, בין היתר כי היו תקיפות סייבר רבות יותר. בשוק הזה, העלייה תשפיע גם על השווי וגם על הסכומים, כי החברות רבות על עובדים.

"גם כשמסתכלים על שווקי פינטק רואים עלייה של השווי, מתוך דחיפה של הדיגיטציות. כל טכנולוגיות התשלומים זכו לעדנה. שתי תעשיות חדשות שפרצו לחיינו יותר מכל שנה אחרת הן ניהול שרשרת האבטחה ועולם הרפואה הדיגיטלית. רואים שם עלייה מאוד גדולה בהשקעות, בשווי ובדרישה, יש תחרות בין משקיעים על החברות הטובות בתעשייה".

העלייה הגדולה בשווי היא ריאלית?
"בתעשיות שהזכרתי, העלייה מתבקשת. אם היא ריאלית, נדע כשיצליחו להגיע לשוק הציבורי, ומשקיעי ההון סיכון ירוויחו כסף ותשואה, וכשתהיה דרישה של הלקוחות לאמץ את אותן טכנולוגיות. זה עניין של ביקוש והיצע".

יש תעשיות שהתנפחו יותר מדי?
"שאלה מאוד טריקית. כשאתה מתחיל בשלב הסיד עם 25 מיליון דולר זה מאוד גבוה, זה אומר שתצטרך להראות הוכחת היתכנות. אני לא רואה איך אותן חברות יצליחו לבצע את הקפיצה שאנו כמשקיעים מצפים מהן".

יש תיאוריה שמשקיעי הון סיכון מוכנים לשלם כדי לא לפספס את הדבר הבא.
"יש תחרות מאוד גדולה. אנחנו נעים בתעשייה בין פרנויה להתנשאות. כשמסתכלים על חברה אנחנו כן מסתכלים מימין ומשמאל, ואומרים 'גם אנחנו'. יש אפקט העדר, אבל מנסים להימנע ממנו. אם נפספס? תמיד מפספסים".

"זו תהיה שנה של קונסולידציה"

זיו גפני, איך אתה רואה את השפעת הקורונה על ההייטק בארץ?
"נולדתי אופטימיסט. יש סגמנטים שנפגעו משמעותית, אבל בסגמנטים מסוימים יש עקומה של אדפטציה דיגיטלית, שקיבלה בעיטה מאוד משמעותית בשנה האחרונה. סטארט-אפים משחקים חזק בתחום הזה. לקוחות רוצים שירותים דיגיטליים. דיגיטציה מייצרת מודלים עסקיים מאוד רווחיים. שורת הרווח הרבה יותר קורנת.

"אני חושב שבמיוחד לתעשיית ההייטק הישראלית - למיקום יש פחות משמעות. סטארט-אפים ישראלים יכולים למכור הרבה יותר ללקוחות באמצעים וירטואליים, ולא לנסוע לשווקי היעד. זה משחק בתנאי מגרש שווים. זה ישפיע מאוד על שורות הרווח והגדילה של הסטארט-אפים.

 אחד ממנועי האופטימיות זה שחברות גדולות ומסורתיות יקנו יותר טכנולוגיה. איך זה קורה בג'יי פי מורגן?
"יש לנו פריבילגיה בשל גודלנו, והיכולת הפיננסית להתעסק בכל מגוון הטכנולוגיות הרלוונטיות. אנחנו מסתכלים על יותר מ-360 חברות מדי שנה, ומשתפים פעולה עם יותר מ-70 חברות בתחומים שונים - בעיקר בטכנולוגיות פיננסיות שמתקשרות לליבה העסקית שלנו. אבל אנחנו גם מסתכלים בצורה משמעותית על הטכנולוגיות המאפשרות. אנחנו מפעל טכנולוגיה אדיר".

מה יקרה ב-2021?
מנה קליל: "בוול סטריט יש אמרה שאתה מגייס כשאתה יכול, לא כשאתה צריך. ככה זה עובד, בגלל זה רואים שפע הנפקות, כולל בת"א. אנחנו רואים מגמה בהחלט סוחפת של חברות ישראליות שמגייסות בוול סטריט. ראינו גם גיוסים גדולים באג"ח להמרה.

"יש עוד אמרה, שאולי אני המצאתי: החיים לא ליניאריים. חברות צומחות, אבל לא תמיד הכול מסתדר. לכן, הגיוני שחברות שיכולות, בונות כרית מזומנים. אם נחווה עוד מימוש, יהיה לחברות כסף להתרחב בצורת מיזוגים ורכישות. מנהלים מתכננים לא רק צמיחה פנימית, אלא גם חיצונית".

הראל בוכריס: "לא נראה more of the same. גם אצלנו בתעשייה מגייסים כשאפשר, ולא כשצריך. זו תהיה שנה של קונסולידציה. יהיו יותר רכישות, כי החברות המאוד גדולות ירצו לייצר לעצמן יתרון תחרותי טכנולוגי. זו תהיה תעשייה של sink or swim. נראה המון טכנולוגיות לענן, וגיוסים משמעותיים בשוק ההון בוורטיקלים שציינתי. זו תהיה שנה מאוד מעניינת עם השפעות מאקרו לא פשוטות".

גפני: "אני חושב שהיזמות הישראלית, עם העקשנות האדפטיבית והעבודה הקשה, מביאה תוצאות בכל פעם מחדש. אני רואה חברות ישראליות - הן יודעות לשנות מודלים עסקיים. אני מאוד מאמין שזה ימשיך לתת מנוע ויכולת לתעשייה הישראלית". 

צרו איתנו קשר *5988