הלמ"ס: הכנסות האוניברסיטאות מפטנטים ומתמלוגים ממשיכות לרדת

ההכנסות ממכירת קניין רוחני של חברות מסחור הידע העובדות לצד האוניברסיטאות ב-2018 הסתכמו ב-800 מיליון שקל, בהשוואה ל-1.2 מיליארד שנה קודם לכן • גם מספר הבקשות לפטנטים של חברות מסחור הידע בארץ ירד

דר ירון דניאלי, יו"ר משותף של ארגון הגג של חברות מסחור המידע (ITTN) / צילום: איל יצהר
דר ירון דניאלי, יו"ר משותף של ארגון הגג של חברות מסחור המידע (ITTN) / צילום: איל יצהר

ההכנסות ממכירת קניין רוחני של חברות מסחור הידע שלצד האוניברסיטאות ירדו גם בשנת 2018, שנה שישית ברציפות. כך עולה מדוח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היום (ב').

לפי הדוח, הכנסות ממכירת קניין רוחני של חברות המסחור שלצד האוניברסיטאות - כולל הכנסות ממכירת פטנטים, תמלוגים, אופציות, דמי רישיון והכנסות מבעלות על סטארט-אפים - הסתכמו ב-800 מיליון שקל ב-2018, בהשוואה ל-1.2 מיליארד שקל ב-2017. נתון זה נמצא בירידה מאז 2012, אז הכנסות של חברות המסחור לצד האוניברסיטאות עמדו על 1.8 מיליארד שקל.

אולם ראוי לקחת נתון זה במידה של זהירות כיוון שבחלק מהמקרים הנתונים על הכנסות מקניין רוחני של חברות המסחור מתעדכנים בדיעבד. למשל בשנה שעברה דיווחה הלמ"ס כי נתוני ההכנסות מקניין רוחני הסתכמו ב-706 מיליון שקל, אך אלו התעדכנו מאז ל-1.2 מיליארד שקל. באותו אופן יכולים הנתונים הנוכחיים להתעדכן כלפי מעלה. בכל מקרה נתונים אלו ממשיכים מגמה רב שנתית ארוכה.

מסחור ידע: כך זה עובד

תפקיד החברות למסחור ידע הוא לשווק ולפתח את הידע המצטבר במוסדות אקדמיים ומחקריים. כמו שלאוניברסיטאות יש חברות למסחור ידע, כך קיימות חברות למסחור ידע לצד בתי החולים ומכוני מחקר ומכללות, אך פעילותן קטנה בהרבה. בישראל קיימות שמונה חברות למסחור ידע הפועלות לצד שמונת האוניברסיטאות כמו גם שש חברות למסחור ידע לבתי החולים ועוד ארבע למכוני מחקר ומכללות אקדמיות.

תהליך מסחור הידע מתנהל כך שבשלב הראשון החברות פונות לסגל האקדמי באוניברסיטה לשם קבלת רעיונות, חידושים והמצאות חדשות. לאחר מכן הן בוחנות את הרעיון או ההמצאה והפוטנציאל המסחרי שלהם. בהמשך התהליך החברות מגישות רישום פטנט בארץ או בחו"ל ומנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ או בחו"ל. המצאות ופיתוחים מפורסמים שיצאו מהאוניברסיטאות כוללים בין השאר את הטכנולוגיה של חברת הנהיגה האוטונומית מובילאיי וגם את תרופת הדגל של טבע קופקסון.

דוח הלמ"ס מתייחס להכנסות מ-2018 אך מכיל גם נתונים ביחס ל-2019. לפי הדוח, חוקרי האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל הגישו לחברות למסחור הידע 820 דיווחים על גילויים לבדיקה - ירידה של 19% לעומת 2018.

החברות למסחור הידע הגישו אשתקד 661 בקשות לרישום פטנטים, לעומת 644 ב-2018. דווקא בכל הנוגע לאישור פטנטים נרשמה עלייה ב-2019, כאשר אשתקד אושרו 666 בקשות לפטנטים על ידי החברות למסחור ידע לעומת 467 בקשות בשנה קודמת - עלייה של 43%.

בנוסף לנושא העדכון לאחור, חברות מסחור הידע עצמן מותחות ביקורת על הדוח של הלמ"ס. בשנה שעברה הוציאו חברות המסחור, באמצעות ארגון הגג שלהן ITTN, דוח אלטרנטיבי שהראה כי פעילותן אפקטיבית יותר משעולה מנתוני הלמ"ס. החברות ציינו את העלייה במספר הסטארט-אפים שהוקמו על בסיס תהליכי מסחור ידע והעלייה במספר הסכמי הרישיונות שנחתמו עם חברות מסחריות.

בראיון לגלובס בשנה שעברה, אמר ירון דניאלי, יו"ר משותף של ITTN, כי "ההכנסות הן פועל יוצא של העברת ידע של לפני עשר שנים, והעברת הידע היום תייצר הכנסות בעוד עשר שנים". לדבריו המדד החשוב הוא מספר הבקשות לפטנטים, אך גם נתון זה ירד קלות ב-2019.