סקר בלקרוק: השקעות בתחום הקיימות יוכפלו בתוך חמש שנים

הדאגה העיקרית של המשקיעים בנכסי ESG נוגעת לסיכוני אקלים • רובם מאמינים שקיימות הכרחית לתהליכי השקעה ולתוצאותיהם

ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל. "הקורונה האיצה השקעות ESG" / צילום: ענבל מרמרי
ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל. "הקורונה האיצה השקעות ESG" / צילום: ענבל מרמרי

משקיעים המייצגים 25 טריליון דולר בנכסים מנוהלים מעידים: "אנו מתכננים להכפיל את כמות נכסי ה-ESG (סביבה, חברה וממשל) שלנו בתוך חמש שנים". כך עולה מסקר שביצע תאגיד ניהול ההשקעות בלקרוק (BlackRock). הדאגה העיקרית של המשקיעים (88%) היא לגבי סיכונים הקשורים באקלים - חששות בנוגע לאיכות נתוני הקיימות הם המחסום הגדול ביותר בדרך להשקעה בנכסי ESG.

האתגרים הבריאותיים והכלכליים העולמיים שעלו השנה לא האטו את דרישת המשקיעים והרצון שלהם בהשקעות בעלות מאפייני קיימות, זאת לפי הסקר הגלובלי להשקעות ב-ESG של לקוחות בלקרוק. למעשה, המשקיעים מתכננים להכפיל את ההשקעות במוצרים בעלי מאפייני קיימות במהלך חמש השנים הבאות, ו-20% אמרו כי המגפה אף תאיץ את הקצאותיהם להשקעות בנות-קיימא.

"המעבר הטקטוני שזיהינו מוקדם יותר השנה, בהחלט תפס. לחצים פוליטיים ורגולטוריים, פיתוחים טכנולוגיים והעדפות הלקוחות תרמו לכניסת תחום הקיימות לזרם המרכזי של ההשקעות", אומר מארק מקומבי, מנהל הלקוחות הראשי של בלקרוק. "תוצאות הסקר שלנו מראות כי המעבר להשקעות ESG מתרחש בכל רחבי העולם". בעוד שהצמיחה בנכסים בני קיימא באה לידי ביטוי בעיקר באירופה, הבולטות שלה צומחת גם במדינות יבשת אמריקה, באסיה ובפסיפיק.

הסקר מאגד תובנות מ-425 משקיעים ב-27 מדינות, וכולל מנהלים של תוכניות פנסיה תאגידיות וציבוריות, חברות לניהול נכסים פיננסים, קרנות, מוסדות והון גלובלי. רוב המשיבים לסקר מאמינים כי קיימות היא הכרחית לתהליכי ההשקעה ולתוצאותיהם, ו-75% נוקטים כבר כעת או ישקלו לנקוט בעתיד בגישה משולבת, וייקחו בחשבון סיכונים הקשורים ל-ESG בתיקי ההשקעות שלהם. הגישה המשולבת בוחנת את הקריטריונים של ESG בכל האחזקות בתיקים, ואת החלטות ההשקעה העתידיות מנקודת מבט הוליסטית בת קיימא.

עליית הערך החברתי

דוח חסר תקדים של הממשל האמריקאי קבע בספטמבר האחרון כי משבר האקלים מסכן את יציבות המערכת הפיננסית כולה, ועשוי להשפיע דרמטית על מחירי הנדל"ן ועל שוקי ההון. בישראל, המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, קרא החודש לראשי הבנקים לשים דגש על ניהול סיכונים סביבתיים ולהשתתף במאמץ להפניית הון למימון 'ירוק'.

אך סקר בלקרוק מעיד אולי דווקא על כוחה של התהודה הציבורית. הסיבה המרכזית שסיפקו המשיבים (51%) לאימוץ אסטרטגיות קיימות היא ש"זה הדבר הנכון לעשות", בעוד ש-37% בלבד מהמשיבים אמרו כי "הקטנת סיכון ההשקעה" הייתה שיקול מרכזי.

בארה"ב ובמדינות יבשת אמריקה, הקטנת סיכון ההשקעה הוא המניע השני הגבוה ביותר לאימוץ אסטרטגיית קיימות (49%), ואחריו "ביצועים טובים יותר המותאמים לסיכונים" ו"הנחיה מהדירקטוריון או ההנהלה" (שניהם עמדו על 45%). באסיה והפסיפיק, דרישת הלקוחות לאימוץ אסטרטגיית קיימות היא הנמוכה ביותר מקרב שלושת האזורים, 19% בלבד.

תחום אחד שלקוחות מכל העולם מסכימים עליו הוא שבעת בחינת סיכוני השקעות, יש להסתכל קודם כל על סיכונים הקשורים לאקלים. בהסתכלות קדימה, בעוד שהאקלים צפוי להישאר הדאגה המרכזית, 58% מהמשיבים לסקר אמרו כי הם צופים שהדאגות בנושאים חברתיים דוגמת גיוון וקבלת האחר, וכן תנאי העסקה הוגנים, יעלו באופן המשמעותי ביותר ב-3-5 השנים הקרובות.

עלייה של 288%

בלקרוק היא תאגיד ניהול הנכסים הפיננסיים הגדול בעולם, המנהל נכסים בשווי של כ-8 טריליון דולר. לפני כשנה הודיע המנכ"ל לארי פינק כי שינויי האקלים הפכו לגורם המגדיר תוכניות ארוכות-טווח עבור חברות, וכי הסיכון עד עתה לא משתקף בשווקים - אך הגיע הזמן לשנות זאת. על כן, החליטו בבלקרוק לצאת מהשקעות המבוססות פחם בתיקים הישירים אותם הם מנהלים, ובתיקים לצאת מהשקעות בחברות ש-25% מהרווחים שלהן הם מפחם תרמי, ולהציב תחת 'סיכום הצבעה' ב-2021 חברות שלא יציגו התקדמות משמעותית בתחום האקלים.

הצהרתו של פינק הגיעה לאחר ביקורת נוקבת ומחאה אקטיבית של פעילי סביבה נגד החברה, שהאשימו אותה באחריות לאסונות סביבתיים, מפני שהיא מפנה נתח גדול מהסכום שהיא מנהלת לקרנות המשקיעות בחברות הדלקים המאובנים. כעת מעידים בבלקרוק כי נרשמה עלייה של 288% במספר המדווחים בנושא בפרוטפוליו החברות של הקרן.

לדברי ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, "כשמסתכלים על עולם ההשקעות, אנו רואים שההבנה ששיקולי ESG מהווים חלק חשוב בהתנהלות שלנו הולכת ומחלחלת. הקורונה היוותה קריאת השכמה נוספת לעולם, ואנו צופים שההאצה שהיא יצרה להשקעות מתואמות ESG וכן לשינוייים אינטגרליים שחברות יעשו, תמשיך איתנו גם לאחר שהווירוס ייעלם".

לוין אף מציינת כי המנגנונים שהכניסה הקרן בשנה שעברה יכולים למנוע 'מניפולציות' של חברות, וימנעו מצב של דיווח לא מהימן בנוגע לעשייה אקלימית. לדבריה, "האופן שבו אנו מממשים את הזכות להצביע כנציגי המשקיעים הוא  מרכיב חיוני באחריות שלנו ומניעת green wash. אנו מנהלים דיאלוג עם חברות, על מנת להבין האם הן מבצעות גילוי נאות וניהול סיכונים הולם הנוגע לקיימות. יש לנו אחריות לחייב אותן במידה והן אינן עושות זאת, באמצעות הצבעה כבאי-כוח.

"השנה זיהינו 244 חברות שלא מתקדמות באופן מספק מבחינתנו בשילוב סיכוני האקלים במודלים העסקיים שלהן או בגילויי המידע שלהן, והדבר ישפיע על אופן ההצבעה שלנו ב-2021". 

ד"ר שירי צמח שמיר, כלכלנית סביבה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אומרת כי השקעות אחראיות בהחלט מאיצות את ההפנמה של הנזקים הסביבתיים והחשיבות של אלמנטים בקיימות שיש לקחת בחשבון.

לדבריה, "מצער לראות שרק משבר אחר (הקורונה) גורם למשקיעים להתייחס למשבר האקלים. המשבר נמצא איתנו כבר שנים, וההשפעה שלו היא משמעותית יותר וארוכת-טווח יותר מהקורונה. בכלל, נושאים חברתיים כמו אי-שוויון, קבלת האחר, תנאי העסקה, כולם חלק מה-SDG, כמו גם שינוי האקלים. לכן, יש להתייחס לכל הדברים כמיקשה אחת, שכן ההשפעה של משבר האקלים היא מקומית, לאומית ועולמית. השקעות חברתיות מצריכות ראייה הוליסטית ומכילה חייבות לדחוף לשינוי בהקדם".