למרות משבר הקורונה: מדד הלמ"ס מאיים על תקציב הרשויות המקומיות

אתמול (ג') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את המדד הכלכלי-חברתי המדרג את הרשויות בישראל לפי אשכולות. לכאורה, מדובר בדירוג המאפשר לבחון מדי שנתיים מהי השכונה העשירה בישראל, ואיזו עיר הפכה חזקה יותר כלכלית או מנגד - זקוקה לתמיכת המדינה בשיעור הולך וגדל. אך לא בכך מסתכמת המשמעות של הדירוג. מדובר בכלי אופרטיבי ממשי עבור מקבלי ההחלטות וכלל משרדי הממשלה, הנסמכים עליו לשם הקצאת משאבים לרשויות השונות.

הדירוג של הלמ"ס אומנם זכה ללא מעט כותרות והזמין את הציבור לברר היכן מדורגת הרשות שלו במדד הסוציו-אקונומי, אך הצליח לעורר את זעמן של הרשויות המקומיות ואף להעלות שאלות קשות במסדרונות משרדי הממשלה.

בזמן שמשבר הקורונה מכה באופן קשה בכלכלה וברשויות המקומיות הנדרשות מחד להתמודד עם ירידה בהכנסות מארנונה ומאידך בעלייה בהוצאות, המדד מתייחס לשנת 2017, וכלל איננו רלוונטי לתקופה הנוכחית. גם המדד הבא שיפורסם - בעוד שנתיים - לא ישקלל את נתוני שנת הקורונה.

אך למרות זאת, כלל משרדי הממשלה ידרשו להשתמש בנתונים החדשים-ישנים כשהם ניגשים למשימות תקצוב שונות. היום פנה יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, לשרי האוצר והפנים, והזהיר מפני "פגיעה אנושה" ב-57 רשויות מקומיות כתוצאה מפרסום המדד, באם לא תבוצע פעולה אקטיבית במשרדי הממשלה ויוחלט שלא להתייחס כלל לעולה מן המדד.

לפי נתוני הלמ"ס, בין שנת 2015 לשנת 2017, "קפצו" 57 רשויות מקומיות כלפי מעלה במדרג האשכולות, ואילו 11 רשויות ירדו לאשכול נמוך יותר. העלייה של 57 רשויות במדד מעידה על עלייה ברמת החיים באותם ישובים, ומובילה לצמצום התמיכה והתקצוב מטעם המדינה.

אך בשנה שבה רשויות מקומיות רבות נאבקות בירידה בהכנסות מארנונה ומנגד בעלייה בהוצאות דוגמת פינוי פסולת ונושאי חינוך, המדד לא משקף את המצב בשטח לאשורו.

לדברי ביבס, "עליית דירוגן של כ-57 רשויות מקומיות, מביאה הלכה למעשה לצמצום התמיכה והתקצוב מטעם המדינה, דווקא בעיצומה של ההתמודדות אל מול משבר הקורונה והמשבר הכלכלי שנלווה לכך. זהו אבסורד, שאינו מתיישב עם השכל הישר".

רשויות עם בעיית אבטלה יאלצו לספוג הפחתה בתקצוב

מפני שמנגנון התקצוב הממשלתי נשען על דירוג הרשויות, ביבס חושש שכ-30 רשויות בהן ישנן בעיות אבטלה קשות, יאלצו לספוג הפחתה בתקציבי התמיכה של המדינה, לאחר שעלו אשכול.

הרשויות הנפגעות במיוחד, הן אלו אלו שעלו לאשכול 5 ומעלה - האשכולות המקבלים את הסיוע הרב ביותר. חלק גדול מהרשויות הללו, נתמכות במענקי איזון, העלולים להשתנות כעת לאור המדד. בין היתר, עלו במדרג הרשויות הערים קריית מלאכי, תמרה, גוש עציון, ירוחם, מג'דל כרום, בית ג'אן, לוד, כפר כמא, חריש, קלנסוואה ועוד.

המדד הסוציו-אקונומי של הרשויות בישראל מחשב נתונים רבים בשקלול של שנתיים, ומתפרסם אחת לשלוש שנים. גם המדד הבא שיפורסם, לא יתייחס לתקופת הקורונה, אלא לשנת 2019. היות שכמדינות רבות בעולם גם ישראל נאלצת להתמודד עם משבר חסר תקדים בהיקפו, קיים קושי בקביעת מדיניות על סמך נתונים המתבוננים על המציאות דרך משקפיים של "עסקים כרגיל".

כך שלמרות שבשלב זה אין תקציב מדינה מאושר, תקציבי המדינה הבאים יסתמכו על המדרג, היות שהחישובים במשרדי הממשלה השונים באשר למענקים וסיוע לרשויות נעשים באופן אוטומטי לפי תחשיב האשכולות של הלמ"ס.

ביבס מזהיר כי העלאת הדירוג תציב את הרשויות בפני מציאות לא פשוטה, וקורא שלא להתחשב בנתוני הלמ"ס בעת הזו, עד אשר יתבהרו השפעות הקורונה על הרשויות.

ההשלכות: ירידה במימון צהרונים וסייעות לגנים

כיצד יכול הנושא להשפיע גם על האזרחים? לדברי ביבס, "שיעור הסבסוד הממשלתי לצהרונים נקבע על בסיס האשכול אליו משתייך יישוב המגורים של האזרחים וקטן ככל שהמדובר ברשות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר, שיעור ההשתתפות של משרד החינוך במימון סייעות בגנים משתנה גם הוא, וכך גם השתתפות ההורים במימון מסגרות קיץ, הזנת ילדים, הסעות לתלמידים וכו'".

גם ברשויות חזקות יותר, דוגמת הוד השרון שעלתה מאשכול 8 ל-9, צפויה פגיעה. עיקר הפגיעה היא ביכולת לגשת לקולות קוראים בתוכניות ממשלתיות שונות, לקבל ליווי מקצועי או תקציבים שונים, שכעת ימנעו מהרשויות הללו.

ביבס איננו לבד; גם במשרד הפנים מודאגים מההשלכות האפשרויות של הטמעת דירוג הרשויות בעבודת משרדי הממשלה. למעשה, במשרד הפנים ניסו לבלום את מועד הפרסום של המדד כדי לא לעורר טלטלה נוספת ברשויות המקומיות.

במשרד הפנים אמרו לגלובס כי "משרדנו פנה עוד בטרם פרסום המדד לסטטיסטיקן הלאומי, בבקשה שיבחן את מועד פרסומו, וזאת לאור העובדה ששנת 2020 מאופיינת בטלטלה כלכלית קשה שחוו אזרחי ישראל, דבר שיש לו השלכות רחבות היקף גם על מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות. המדד פורסם רק אתמול, אנחנו לומדים את המשמעויות ונבחן כיצד לפעול לאורו".

מדד הרשויות של הלמ"ס הינו הכלי המקצועי היחיד המשמש את הממשלה כאשר היא מבקשת לתקצב באופן דיפרנציאלי את הרשויות, ולדעת איזו רשות זקוקה לסיוע גדול יותר. מטבע הדברים, כשרשות חלשה יותר מבחינה כלכלית ואחוזי האבטלה בה גבוהים יותר - היא זכאית לסיוע גדול יותר. לכן, למדד חשיבות גדולה בניהול התקציבי השוטף.

אפשרות נוספת, מלבד לפסוח על עדכון המדד בעת הזו, היא להותירו ככלי מקצועי, אך לרכז מאמצי סיוע לרשויות השונות ללא התחשבות בנתוני המדד העדכניים ל-2017, וללא משקל עודף למצבן הסוציו-אקונומי של הרשויות השונות. ואולם, גם התעלמות מהמדד בטווח הקצר, לא מבטיחה שכל הרשויות תתאוששנה לאחר המשבר באופן זהה, ויחזרו באחת למצב כקדם.

מרבית הרשויות, בדומה למשרדי הממשלה, עדיין לא יודעות איך ישפיעו עליהם השינויים בדירוג. הנוסחאות הן מאוד מורכבות, וחישוב הערכות קונקרטיות עשוי לקחת זמן. ואולם, במועצה האזורית פרדסיה ביצעו היום סימולציה של הפגיעה המסתמנת.

מדובר ברשות מקומית באזור השרון, המונה 7,000 תושבים, שעלתה מאשכול 8 ל-9. מדובר אומנם באשכולות במדרג הסוציו-אקונומי הגבוה בין כה, אך ההכנסות היחידות של הרשות הן ארנונה למגורים, והיא נתמכת בתקציבי איזון.

לפי זאב זבר, גזבר המועצה, "במקום לקבל סיוע של 5.5 מיליון שקל בשנה מהמדינה, נקבל 800 אלף שקל. מאחר שאנחנו רשות קטנה, זה שקול ל-30% מהכנסות הארנונה שלנו. ברור שמצב כזה יכול להביא אותנו להתדרדרות תקציבית ללא שליטה. אם באשכול 9 היו רק 8 רשויות חזקות, באשכול יש 28 רשויות, עלינו אשכול, למרות שלא היה שינוי לטובה במצב היחסי שלנו. אנחנו פונים למקבלי ההחלטות ומבקשים מהם להתעשת. הם צריכים להתייחס לבעיה באופן מיידי".