השיפור של הרשויות המקומיות בדירוג הסוציו-אקונומי: שיפור לרעה

השבוע פורסמו נתוני הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בארץ לפיהן 57 רשויות שיפרו את מצבן ועלו בדירוג • אלא שהנתונים מתייחסים ל-2017 ולא לוקחים בחשבון את משבר הקורונה • התוצאה: התמיכה הממשלתית ביישובים רבים תרד, למרות הצורך שלהם בה היום יותר מתמיד

שר הפנים, אריה דרעי / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
שר הפנים, אריה דרעי / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

השבוע התפרסמו נתוני הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בארץ. מי לשבט ומי לחסד. זה שעלה וזה שירד. 57 רשויות מקומיות "שיפרו מצבן".

סיבה לגאווה? אולי. אך גם סיבה לדאגה.

השיפור בדירוג הסוציו-אקונומי מבטא שיפור במצב הכלכלי-חברתי הממוצע של התושבים. כלומר, התושב הממוצע, המדומיין, מרוויח היום יותר משהרוויח בעבר ומתגורר, אולי, בדירה יותר מרווחת. אלא שהשיפור הזה מטעה. שכן, מצבה של הרשות המוניציפלית, זו שתפקידה לספק את צורכי התושבים ולדאוג לרווחתם, לא רק שלא שופר, אלא שעכשיו אף יורע, בעקבות פרסום המדד.

כדאי גם להוסיף כי הנתונים נבחנו בשנת 2017, לפני כארבע שנים. מאז, כידוע, חלו שינויים של ממש במצב הכלכלי חברתי - ובעיקר בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה, שפגעה במאות אלפי משפחות וערערה את מצבן. המצב הקשה הזה נמשך גם כיום ועלול להימשך, על פי התחזיות, גם עמוק אל תוך השנה הבאה.

ההוצאות גדלו - ההכנסות ירדו

אם כן, בואו נתחיל, ברשותכם, במצבם של התושבים. גם כאן, המדד עלול להטעות. שכן, אם, למשל, הגיעה ליישוב קבוצת תושבים אמידים, עשוי המדד הסוציו-אקונומי להשתפר, אף שמצבם של התושבים המתגוררים בו לא השתנה. וזה אכן מה שקרה כאן, במועצה האזורית מרחבים - וגם במועצות אזוריות אחרות.

בשנים האחרונות הגיעו זוגות צעירים להתגורר בהרחבות בקיבוצים ובמושבים, בחיפוש אחר איכות חיים טובה יותר. צעד מבורך, בלי ספק, שיש לו השפעות רצויות על החיים כאן, אבל הוא לא משפיע על רמת החיים של התושבים הוותיקים.

ובכל הקשור לרשות המקומית, למועצה, הגידול במספר התושבים מצריך הקצאת תקציבים גדולה יותר לשירותים לתושב ובד בבד עם זה - הכנסות המועצה יפחתו. שכן, ההקצבות שמעבירה הממשלה לרשות המקומית יקטנו מעתה, בעקבות השיפור בדירוג הסוציו-אקונומי.

כך, למשל, מענק האיזון יקוצץ מעתה מ-12 מיליון שקל ל-6 מיליון שקל. באותה עת, ההכנסות מארנונה גדלו באופן שולי בעקבות הגידול הדמוגרפי ואילו ההוצאות לטובת שירותים לתושב - גדלו בהרבה.

את המצב האבסורדי שיוצר הדירוג הכלכלי-חברתי ניתן להגדיר כשיפור בתנאי האשפוז אבל הרעה במצב החולה.

"השיפור" בדירוג הסוציו-אקונומי גוזר עכשיו את דינן של מועצות אזוריות ורשויות מקומיות רבות, לחזור לשנות ה-50 וה-60, כאשר היינו סמוכים אל שולחן הממשלה כדי לספק את השירותים לתושבים. מי שייהנו מהשינוי הזה הן הרשויות החלשות, אלה שתושביהן עניים יותר. אבל גם הן, מוטב שלא ימהרו לשמוח. המענקים הממשלתיים יגדלו אומנם, אך אלה הדגים שיעלו כעת על השולחן באדיבות הממשלה - אך לא החכות.

לפני כשנתיים פניתי ליו"ר ועדת הפנים דאז, חה"כ יואב קיש, כדי לדון על המצב ולהציע פתרונות. הוועדה התכנסה והוסכם כי יש לנסח מדד חוסן רשותי - זה עוד לא בוצע.

הכותב הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים בנגב המערבי, שעלתה בדירוג הלמ"ס מ-5 ל-6 לפני כשנתיים.