החשיפה של החיסכון הפנסיוני לחו"ל נסקה השנה בחדות לכ-41%

חלק אדיר מהחשיפה לחו"ל נעשה באמצעות השקעה במניות זרות, שם החלק של "מניות חו"ל" מסך תיק המניות הוא בשיעור גבוה אף יותר משיעור החשיפה הכוללת

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

התנודות האדירות בשוקי ההון, ובעיקר הזינוק שרשמו שוקי המניות בארה"ב, חיזקו מגמות ארוכות-שנים והביאו לקפיצה אדירה בחשיפה של החיסכון הפנסיוני בישראל לחו"ל מתחילת השנה. על פי נתוני הפנסיה-נט, הגמל-נט והביטוח-נט, החשיפה הכוללת לחו"ל של אפיקי הפנסיה החדשה, הגמל וההשתלמות ופוליסות החיסכון שמנוהלות בשוקי ההון על-ידי חברות הביטוח, עומדת כיום על כ-40.6% מהתיק, וזאת לעומת שיעור חשיפה של 34% "בלבד" בסוף 2019.

כך עולה מבדיקת גלובס לתמהיל תיק ההשקעות הפנסיוני "החדש" של הציבור בישראל, לסוף אוקטובר 2020. החשיפה הכוללת לחו"ל במונחי דלתא (הדלתא בוחנת את החשיפה האפקטיבית, שכוללת את ההחזקה בנכס הבסיס וכן באופציות ובחוזים עתידיים) של החיסכון הפנסיוני "החדש" מסתכמת ב-550 מיליארד שקל. נציין כי חלק מהותי מהחשיפה מגודר.

חלק אדיר מהחשיפה לחו"ל נעשה באמצעות השקעה במניות זרות, שם החלק של "מניות חו"ל" מסך תיק המניות הוא בשיעור גבוה אף יותר משיעור החשיפה הכוללת. מדובר במגמה ארוכת-שנים שנובעת מכך שהצרכים של המוסדיים גדולים ממה ששוק ההון המקומי יכול לספק. סוגיה זו, אגב, נמצאת בלבו של עימות רגולטורי מול רשות ני"ע שרוצה לקדם את המסחר בבורסה המקומית כאן ועכשיו, ורואה בכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור כלי מרכזי להשגת המטרה.

החשיפה האמורה גדלה השנה לא רק בגלל הוצאה יזומה של יותר כספים של חוסכים ישראלים לחו"ל, אלא גם בגלל העליות החדות בשוקי ארה"ב, שניפחו את שווי הנכסים של הציבור הישראלי, יותר מכפי שנעשה בבורסה המקומית עד כה השנה. בסוף 2015 החשיפה כאמור עמדה על 33.1% מהתיק הכולל, כך שבתוך חמש שנים החשיפה של החיסכון הפנסיוני לחו"ל נסקה בכ-23%, כששנת הקורונה מהווה שנה יוצאת דופן בהקשר זה.

גם החשיפה הכוללת למניות של תיק החיסכון לטווח ארוך "החדש" של הציבור בישראל גדלה השנה, אם כי בשיעור מתון בהרבה. במונחי דלתא חשיפה זו עמדה בסוף אוקטובר  על 37.7%, לעומת שיעור חשיפה למניות בהיקף של 37.2% בסוף 2019, ולעומת 32.9% בסוף 2015. בסיכומו של דבר, החשיפה הכוללת למניות של תיק החיסכון הפנסיוני "החדש" עומדת כיום על כ-510 מיליארד שקל.

בסוף אוקטובר 2020 הסתכם היקף תיק החיסכון לטווח ארוך שבניהול קרנות הפנסיה החדשות, כל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות ובפוליסות החיסכון שבניהול חברות הביטוח (כלומר, בביטוחי המנהלים שאינם רק למול אג"ח מיועדות), בכ-1.35 טריליון שקל. מדובר בכרית הביטחון הסוציאלית מהחשובות ביותר שיש לציבור בישראל, כשהיא רלוונטית בעיקר לאלו שהצטרפו לעולם החיסכון הפנסיוני מאז שנות ה-90 ושאינם זכאים לקרנות פנסיה ותיקות ולפנסיה תקציבית.

בהקשר זה נציין כי היקף הנכסים הלא סחירים בחיסכון הפנסיוני "החדש" טיפס גם הוא מתחילת השנה, כשכיום הוא עומד על כ-30.5% מהתיק בנכסים לא סחירים, וזאת לעומת 26.5% לפני כחמש שנים. מציאות זו היא גם תוצאה של הריביות הנמוכות ששוררות בשוקי ההון והמרווחים הנמוכים בשווקים הסולידיים, דבר שדוחף את המוסדיים לחיזוק אפיקי השקעה אלטרנטיביים.