החזרה לשגרה של חברת החשמל, תע"א, צ'ק פוינט והבנקים: כך מנסים המעסיקים הגדולים לדחוף עובדים להתחסן

בחברת החשמל מבקשים עדיפות בתור לחיסונים בטענה כי מדובר ב"עובדים חיוניים", בצ'ק פוינט ינסו להביא חיסון למקום העבודה וגם בתעשייה האווירית ובבנקים נערכים • עובדים לא מחויבים להסכים להתחסן לקורונה, אולם מומחים משפטיים טוענים כי ביהמ"ש לא בהכרח יעמוד לצדם אם יסרבו

מבצע החיסונים של הצוותים הרפואיים בקפלן. גם בבנקים בוחנים / צילום: מתוך צילומי הוידאו  - גלעד שעבני שופן, המרכז הרפואי קפלן
מבצע החיסונים של הצוותים הרפואיים בקפלן. גם בבנקים בוחנים / צילום: מתוך צילומי הוידאו - גלעד שעבני שופן, המרכז הרפואי קפלן

עם תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את מערכת הבריאות היא רמת ההיענות של הציבור להתחסנות. סוגיית ההיענות לחיסון מעסיקה גם מקומות עבודה.

מי שפועל על-מנת לקדם חיסון עבור העובדים היא חברת החשמל. בחברה מבקשים לקבל עדיפות בתור לחיסונים בטענה כי העובדים מוגדרים חיוניים למשק. מדובר ב-450 עובדים, המועסקים בין היתר בניהול מערכת החשמל הארצית, בהפעלת חדרי פיקוח הולכה ובתיקוני רשת דחופים. בחברה נעשו גישושים בנושא מול משרד האנרגיה, אך עד כה לא הוגשה פנייה רשמית. בנוסף, החברה פתחה בקמפיין פנימי, במטרה להמריץ כל עובד אשר זכאי לקבל חיסון, לפעול בהקדם לקבלתו. יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל צפוי להתחסן השבוע.

בית ההשקעות מיטב דש הצהיר כי יעניק 500 שקל לכל עובד שיתחסן. בתעשייה האווירית, שמעסיקה 15 אלף עובדים, מצהירים כי "החברה תעודד את עובדיה להתחסן לקורונה, ואולי אפילו נעשה מאמץ להשיג חיסונים לעובדים חיוניים". בכל מקרה, "ההחלטה להתחסן היא של העובדים. אי-אפשר להכריח אף אחד להתחסן או לא להגיע לעבודה. יש אצלנו עובדים בייצור או עובדים ביטחוניים שלא יכולים לעבוד מהבית".

בשני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, עדיין לא החליטו בנושא. בלאומי, שמעסיק 9,000 עובדים, אומרים שמוקדם מדי לדון בעניין, ובבנק הפועלים, שמעסיק 8,000 עובדים, "בוחנים את הדברים". בחברת צ’ק פוינט סבורים גם כן שמדובר בשלב מאוד ואומרים: "החברה תבחן אם תהיה אפשרות להנגיש את החיסונים, ולחסן במשרד. ככל הנראה, עובדים לא יחויבו להתחסן".

גם בחברת דלויט בוחנים את נושא ההתחסנות של העובדים. 

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, התחסן היום נגד נגיף הקורונה בבית החולים איכילוב בתל אביב, וקרא לעובדים ולעובדות ולציבור כולו להתחסן כדי לסייע למשק לשוב לפעילות מלאה בהקדם. בר-דוד (63), הנמנה עם אוכלוסיית היעד הזכאית להתחסן, אמר כי "זהו רגע מקומי ועולמי חשוב. על כולנו, בכוחות משותפים, להביא גם את החיסון הכלכלי ולהצעיד את המשק הישראלי קדימה".

חובת חיסון: המבחן המשפטי מול האחריות החברתית

לדברי עו"ד נעמה שבתאי בכר, המתמחה בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, המעסיק אינו מחזיק בסמכות חוקית לחייב את עובדיו להתחסן. "בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוא בעל מעמד גבוה יותר מזה של חוק רגיל, נקבע בצורה מפורשת שלכל אדם יש זכות על גופו, וגם בחוק זכויות החולה נקבע שלא יינתן טיפול רפואי לאף אדם, אלא אם אותו אדם נתן את הסכמתו מדעת לטיפול המוצע. החיסון נחשב אף הוא טיפול".

עו"ד נעמה שבתאי בכר / צילום: אביבית שבתאי
 עו"ד נעמה שבתאי בכר / צילום: אביבית שבתאי

אלא שכאן מדובר בסוגיה שלא נתקלנו בה בעבר, משום שלא מדובר בסתם שפעת, אלא במחלה שעלולה להשבית מקומות עבודה ולהביא לנזק כלכלי כבד. לדברי עו"ד אשר חלד, מומחה לדיני עבודה וזכויות סוציאליות, המייצג את המעסיקים הגדולים במשק, קיימת "חובת הגינות כלפי חברים לעבודה והמעסיק".

כלומר, אין פה חובה משפטית, אלא חובה חברתית.
"האם אני יכול לחוקק חוק מחייב? לא. זה לא אומר שאין שפע של פתרונות משפטיים, שבתי המשפט יתמכו בהם. אלה בהחלט חובות משפטיות, חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולקיים את המשמעת. בעוד חודשים ספורים יהיו במקומות העבודה שלושה סוגי אוכלוסיות: אחת של אנשים שפטורים מחובת חיסון כי הם חלו במחלה, השנייה כוללת אנשים שקיבלו חיסון, והשלישית מורכבת מנשים בהריון, נשים שמנסות להיכנס להריון ונשים מיניקות, שלא יכולות להתחסן. אצלי, במשרד של 30 איש, מדובר בכמעט 50% מכוח-האדם.

אשר חלד / צילום: רמי זרנגר
 אשר חלד / צילום: רמי זרנגר

"בנוסף, יש אנשים עם מוגבלות שלא יכולים להתחסן. ויש לנו מר חוכמולוג שלא רוצה חיסון. למה? ככה. הוא א-סימפטומטי, הוא מגיע למשרד ומדביק בקורונה. כל מי שנדבק, יש לו עילת תביעה נגדו".

תביעה על מה?
"על רשלנות. עומד לרשותך מהלך פשוט מאוד שלא עולה לך כסף ולא עולה לך בשום דבר, ואם אתה נמנע ממנו אתה מסכן את חיי האנשים שעובדים איתך. זו רשלנות רבתי".
עו"ד חלד סבור כי חובת המעסיק היא לשמור על סביבת עבודה בטוחה עבור העובד. "אני לא רואה הבדל בין הזכות (של המעסיק ושל העובדים בינם לבין עצמם) שאף אחד לא יסכן את חייו ואת שלמות גופו של עובד אחר כתוצאה מהטרדה מינית או עישון, לבין מקרה הקורונה. זה בעיניי טריוויאלי וברור כשמש".

לדברי חלד, חובת ההתחסנות יכולה להיכלל במסגרת קוד אתי. אני מעריך שמעסיק שייתבע על סעיף בקוד האתי שיקבע דרישה להתחסן, יזכה במשפט".

חיסון או פיטורים: שטח אפור שמאפשר למעסיק לתמרן

לדברי עו"ד נחום פינברג, עובד יכול להיות מפוטר במידה שיסרב להתחסן. "מעביד אחראי לסדר לעובד מקום עבודה בטוח, ולכן עובד שלא רוצה להתחסן מסכן את העובדים האחרים, במיוחד אם המבנה הפיזי לא מאפשר בידוד בין העובדים, ולכן זה יכול להגיע לידי פיטורים".

נחום פינברג / צילום: אופיר אייב
 נחום פינברג / צילום: אופיר אייב

לעומת זאת, שבתאי בכר מחזיקה בעמדה נחרצת שאין לכפות על העובד להתחסן, ושגם אם ישונה החוק כך שתהיה חובת כפייה, הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ. לדבריה, ייתכן ששינוי החוק לא יהיה בחיוב להתחסן, אלא בהשלכות של הסירוב להתחסן, כלומר שמעסיק יוכל לחייב עובד לעבוד מהבית או אפילו לסיים את עבודתו. "שינוי כזה משאיר את זכות הבחירה, לעומת חוק מדינתי שיגיד שכל עובד חייב להתחסן, שאני סבורה שלא יעבור".

"אתה לא רוצה חיסון כי זה בניגוד לאמונתך? תתפטר", אומר חלד. "על זה שאדם יגרום להדבקה במקום העבודה מעסיק יכול לפטר, בוודאי אם ישנה התרשלות בשמירה על ההוראות".

סוגיה נוספת היא עמדת העובדים האחרים במשרד. האם הם יוכלו לסרב להגיע אליו במידה שהם יודעים שמסתובב ביניהם עובד שסירב להתחסן? "עובדות בסיכון אצלי במשרד לא היו מסכימות לעבוד עם ‘מר מפונק’ שלא רוצה להתחסן, כמו שהן לא היו מוכנות לעבוד על רצפה עם כתם שמן", אומר חלד.

"עובד אינו רשאי להתנות את חזרתו לעבודה בכך שחבריו יתחסנו", אומרת שבתאי בכר. "המעסיק יכול גם לא להסכים שהעובד ייעדר, ואז אם העובד לא יחזור, הוא עשוי להיחשב כמי שבחר על דעת עצמו להתפטר".

צ’ופר למתחסנים:  האם המעסיק רשאי לשכנע בהטבות

לדברי שבתאי בכר, "ההסדרה של קבלת החיסון, כולל הטבות למי שיתחסן, צריכה להיעשות במישור המדינתי, ואין מקום להעביר את ה’שכנוע’ לכתפם של המעסיקים. כמו שהמדינה קבעה שעובדת שתלד בבית חולים תזכה למענק לידה, כך יש לנהוג גם במקרה של החיסון. המעסיק צריך להיות זהיר כדי שההטבה לא תהווה סוג של לחץ פסול על העובדים".

חלד סבור אחרת. "אני חד-משמעית מתנגד לתת הטבות במקרה זה. על מה יש לתת תמריץ? נודף מזה ריח כאילו העובד עושה למעסיק טובה. אני מאמין שזה חלק מחובות הדדיות ומהותיות בין עובד למעביד, ובין עובד לחבריו לעבודה. זה כאילו שמעסיק ייתן תוספת תשלום או הטבה לעובד כדי שלא יטריד מינית או כדי שלא יעשן במקום עבודה".

מה יקרה למעסיקים אם עוד שנה יתברר שהחיסון גרם לנזק בריאותי? "על-פי הדין, המעסיקים והעובדים חייבים לפעול לפי ‘דרך מקובלת ותום לב’. כלומר, לפי שני עקרונות - לפעול בכוונה טובה ולא מושחתת, ושההתנהגות תהיה בתחום הנורמה החברתית המקובלת.

"צריך לזכור שמבחינה משפטית, ההגדרה לרשלנות היא ‘עשיית דבר שאדם נבון וסביר לא היה עושה’. אם יתברר עוד שנה שחס וחלילה קרתה תקלה עם החיסון, ולאחד ממיליון מחוסנים נגרם נזק, מבחינה משפטית זה לא ייכנס למתחם אי הסבירות, ולכן אין שום סכנה למעסיק שמשכנע ודורש מאנשים להתחסן ולהימנע מלסכן אחרים. אין בכלל סימטריה - הסכנה היא אלה שלא יתחסנו".

פרטיות: המעסיק רשאי לשאול עובד אם התחסן?

האם למעסיק יש את הזכות החוקית לשאול את העובד אם התחסן? שבתאי בכר מסבירה שאם מעסיק מבקש מעובד לענות על השאלה האם התחסן, מדובר בפגיעה בפרטיות. עם זאת, "אם הפגיעה בפרטיות נדרשת למען מטרה ראויה, תהא למעסיק הגנה מפני תביעה בנושא. מטרה ראויה יכולה להיות, למשל, קביעת כללי התנהגות במקום העבודה למי שבחר שלא להתחסן, וניקח כדוגמה את קהילת אנשי החינוך.

"על-פי הפרסומים בתקשורת, קהילת אנשי החינוך תהיה הראשונה להתחסן, וייתכן שיהיו מי שיסרבו. במצב כזה, אם איש חינוך יחליט שלא להתחסן, מנהל המוסד רשאי בהחלט לדרוש את המידע לגבי החלטתו - ולו כדי להנחות אותו להמשיך ולמלא אחר כללי ההתנהגות בתקופה שטרום קבלת החיסון (עטיית מסיכה, ריחוק של שני מטרים וכו’)".

לדברי פיינברג, אין מניעה לדרוש מאדם אישור שהוא חוסן, בדיוק כפי שהמעסיק ראשי לדרוש מעובד שהחלים ממחלה מדבקת אישור שהוא לא מדבק, כתנאי לחזרה לעבודה, או להציג בדיקת קורונה שלילית.

"האם אני יכול לשאול אדם שאני מקבל לעבודה אם הוא יהודי, נוצרי או מוסלמי? אני חייב לשאול אותו, כדי לקבוע מה יום המנוחה השבועי שלו. אין זכות שמנצחת את כל הזכויות, אני מעריך שמותר לשאול עובדים אם בכוונתם להתחסן, ואני מבסס את זה על חומרת הסכנה של הקורונה ועל תום לב". 

צרו איתנו קשר *5988