עוני | דעה

נתוני העוני בקרב קשישים בישראל דווקא משתפרים עם השנים

בניגוד לסברה הרווחת, מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל סביר לאחר שמתחשבים בבעלות על דירות, ומצבם השתפר משמעותית משנת 2009

זוג קשישים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
זוג קשישים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

בטור שפורסם לאחרונה במדור הדעות של גלובס, תיאר פרופ' יובל אלבשן מצב עגום: לפי עמותת "כן לזקן", כ-450 אלף קשישים חיים חיי עוני ומצוקה ואינם מצליחים לחיות בכבוד. פרופ' אלבשן הגדיל לעשות וביקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הופעתו בסרטון התרמה לאותה עמותה וטען שנתניהו אחראי ישיר למצב העגום של אותם הקשישים.

מצב הקשישים בפועל בישראל לעומת זאת, רחוק מהמציאות שאותה מתאר פרופ' אלבשן כרחוק מזרח ממערב. לפי ניתוח שביצעתי לסקר ההכנסות וההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2018, ל-73% ממשקי הבית הקשישים שמוגדרים עניים לפי הביטוח הלאומי, יש דירה בבעלותם, לעומת 79% ממשקי הבית הקשישים באוכלוסייה הכללית. לצורך דיונינו, משק בית קשיש נחשב למשק בית שבראשו עומד אדם בגיל מעל 65, כנהוג לפי הגדרת ה-OECD השונה מעט מהגדרת הביטוח הלאומי. השווי הנקי החציוני של דירה זו, כלומר שוויה פחות המשכנתא עליה, הוא כמיליון שקל, ויש אף קשישים "עניים" בעלי דירות של 5 מיליון שקל ויותר. כלומר, לרובם הגדול של משקי הבית הקשישים העניים יש נכס ששוויו החציוני הנקי הוא מיליון שקל, וחישובי העוני של הביטוח הלאומי, ובוודאי של עמותת "כן לזקן" ודומותיה לא מכליל אותו.

לעומתם, אני כן הולך להכלילו בחישובים הבאים, משום שבניתוחים כלכליים נהוג לחשוב על האלטרנטיבות ולהתחשב בהן. האלטרנטיבה של לגור בדירה בבעלותך היא להשכיר את הדירה ולגור בשכירות, ולכן אפשר לגזור משווי הדירה את ההכנסה הנובעת ממנה, לו היו משכירים אותה. לפיכך, יצרתי קו עוני חדש, המתחשב בהכנסה הנובעת של משקי הבית מדירותיהם, על ידי שימוש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שזקפו את ההכנסות האלו למשקי הבית. את שיעור העוני חישבתי לפי קו העוני החדש הזה.

אם לפני חישוב ההכנסה הנובעת מדירה שיעור העוני עמד על 21.2% בקרב הקשישים, או כ-140 אלף משקי בית, אז לאחר הוספת ההכנסה הנובעת מדירה שיעור העוני עמד על 12.9%, או כ-84 אלף משקי בית. כלומר, הניתוח חתך את שיעור העוני בקצת פחות מחצי. אמנם 84 אלף משקי בית החיים בעוני יחסי זה לא מעט, אבל זה מספר מעט שונה מ-450 אלף קשישים, שהם קצת פחות ממחצית הקשישים החיים כיום בישראל ומהווים מספר מבהיל של ממש. כל זאת עוד מבלי להתייחס לעובדה שמדובר בעוני יחסי, ולא עוני מוחלט.

ההכנסה הפנויה החציונית עלתה

הבנו שמצבם של הקשישים שהם עניים לפי הגדרת הביטוח הלאומי הוא טוב בהרבה ממה שפרופ' אלבשן טוען, שכן רובם בעלי דירה שמגדילה את רווחתם מאוד. אולם ייתכן שפרופ' אלבשן צודק בהקשר אחר, ולמרות שמצבם של רוב רובם של הקשישים כיום סביר, ייתכן שמצבם התדרדר מאז שנת 2009. אך בדיקה נוספת בסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה שפרופ' אלבשן לצערנו טועה גם כאן. משנת 2009, השנה שנתניהו עלה לשלטון בישראל, עלתה ההכנסה הפנויה החציונית למשק בית קשיש להגדרתנו ב-44% לאחר התחשבות בהבדלי המחירים. אולם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שינתה את סקרי ההכנסות וההוצאות שלה בשנת 2012, דבר המעוות את החישוב, לכן נסתכל משנה זו: מ-2012 עלתה ההכנסה הפנויה החציונית בכ-22% לאחר התחשבות במחירים. כל זה אומר שמשק הבית החציוני הקשיש מסוגל בשנת 2018 לקנות ב-22% יותר מוצרים ושירותים מאשר משק בית כזה בשנת 2012, ומדובר בשיפור נאה ויפה.

לשיטתו של פרופ' אלבשן, ראש הממשלה נתניהו אחראי על מצבם של הקשישים בישראל ולכן המסקנה המתבקשת היא שבזכות פועלו של נתניהו מצבם של הקשישים בישראל השתפר משמעותית בשנים האחרונות. מסקנה זו אמנם מתבקשת מההיגיון של פרופ' אלבשן, אך זה הגיון קלוקל והמסקנה בהתאם. למדינה יש יכולת מוגבלת להשפיע על כלכלת המשק, ולעומד בראשה השפעה מוגבלת אף יותר. סביר שמצבם של הקשישים בישראל השתפר בעיקר בזכות העובדה שהממשלה בראשותו של בנימין נתניהו לא הפריעה יותר מדי לכלכלת ישראל לפעול, וכך גם קשישינו נהנו מפירות צמיחתה בשנים האחרונות. 

הכותב הוא חוקר בפורום קהלת לכלכלה