כשהסרקזם והבוז גולשים ממחוזות הטוויטר למהדורות הטלוויזיה

ברוכים הבאים למדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס. מדי שבוע ננסה לנתח כאן אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת הישראלית, פרקטיקות עיתונאיות שגורות שאולי הגיע הזמן להוציא לאוורור בעין הציבורית, ויחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.

להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.

1. תחרות גידוף

המגעים שכשלו בניסיון לדחות את הבחירות הסעירו בימים האחרונים את המערכת הפוליטית, אבל לא פחות מכך את הזירה העיתונאית. עד כדי כך שכמה פרשנים הפשילו שרוולים, ובשורה של ציוצים מלאי שמות גנאי ניסו, ויש מי שיאמר הצליחו, להשפיע בעצמם על התוצאה.

רינה מצליח מחדשות 12 כינתה את גנץ "מהסמרטוטים האלה החד פעמיים". ברוך קרא מחדשות 13 טען שכל מי שחותם על הסכם פשרה עושה מעשה "עלוב, בזוי, פתטי". ואילו חיים לוינסון מעיתון הארץ צייץ: "אגודת הפסיכולוגים השוודית מתכנסת כעת ומחליפה את השם ל'תסמונת גנץ".

הסרקזם והבוז גלשו ממחוזות הטוויטר גם אל מהדורות הטלוויזיה. רביב דרוקר מחדשות 13 טען שהסכם פשרה "יהיה רגע מאוד מאוד בזיוני עבור בני גנץ", ואמנון אברמוביץ כינה את כחול לבן באולפן שישי "מפלגה בפשיטת רגל". בתוך מבול הגידופים ראוי לציון רן בוקר מידיעות אחרונות, שביקש מרינה מצליח לשמור על טיפה ממלכתיות, ולא לקרוא לרמטכ"ל לשעבר ושר ביטחון בהווה סמרטוט חד פעמי.

חשבתם שהביקורת שייכת רק לצד פוליטי אחד? ובכן, גם עמית סגל מחדשות 12 לא טמן ידו בצלחת ובעקבות אחד הפרסומים אודות ההסכם המסתמן כתב כי "זה יהיה ההסכם ה-1 בהיסטוריה שהוא כניעה מבישה של שני הצדדים", וכן "אם נתניהו מסכים לרוטציה יש מצב שלחיסון יש תופעות לוואי לא צפויות".

 הציוץ של עמית סגל. לא טמן ידו בצלחת / צילום: צילום מסך

ספי עובדיה, הכתב הפוליטי של חדשות 13, סיכם את זה יפה בציוץ שייתכן שרמז לאחיו למקצוע: "הלינץ' שעובר גנץ בימים האחרונים הוא הברוטלי והאכזרי שראיתי בשנותיי ככתב פוליטי".

יום לאחר מכן, כשפור הבחירות כבר נפל, הצטרפה לדברים גם מורן אזולאי מידיעות אחרונות, שהכתה על חטא וצייצה: "האינתיפאדה של הימים האחרונים נגד גנץ היא מטורפת ולא סבירה. גם אני חטאתי לאחרונה בסגנון ובשפה בוטה (וטעיתי, אפשר לבקר גם בצורה אחרת). הכתישה כאן ברשתות יצאה מפרופורציה". מה שנקרא, מוטב מאוחר.

ואגב, מי שתהה האם אותם דוברים נלהבים הם עיתונאים או שחקנים פוליטיים, קיבל את התשובה מספי עובדיה, הפעם במהדורת שישי עם אילה חסון. לאחר הסקירה שנתן על מצב המו"מ בין גנץ לנתניהו, אמר עובדיה כי "מאתמול מופעל על גנץ לחץ כבד... רביב שיושב לצדי ועיתונאים אחרים, שמבקרים את זה באופן חריף, בוודאי גם להם יש השפעה על ההחלטה של גנץ".

 ספי עובדיה. שמר על אובייקטיביות / צילום: צילום מסך

2.  לא חוזרים על אותה טעות פעמיים

לפני כשבוע תיארנו כאן כיצד נתון על שני מתים בניסיון הקורונה של פייזר - ממצא נטול כל רלוונטיות סטטיסטית - הפך אמצעי להפחדת הציבור בידי לא מעט כלי תקשורת ישראלים שהבליטו אותו בפושים ובכותרות, מבלי לבדוק עצמאית את משמעותו ("כך הפיצו כלי תקשורת בישראל מידע מוטעה על נפטרים מחיסון הקורונה", 13.12.20).

רק לאחר שהטור כבר יצא מהדפוס לאוויר העולם, גילינו שמנכ"ל משרד הבריאות התראיין בנושא וציטט את המידע המעוות הזה כאילו היה אמיתי. על כך כבר אמר צ'רצ'יל שהשקר עושה את דרכו בחצי עולם, בזמן שהאמת עוד לא הספיקה ללבוש מכנסיים.

החדשות הטובות הן שביחס לחיסון, נראה שכלי התקשורת למדו את הלקח: בסוף השבוע האחרון אושר חיסון דומה, והפעם של חברת מודרנה. גם הפרוטוקולים של החיסון הזה כללו דיווחים על תמותה בהיקפים שגרתיים בקבוצת הניסוי ובקבוצת הפלצבו, ובכל זאת כנראה שבכלל לא שמעתם על העניין. וטוב שכך, כי גם הנתון הזה הוגדר על ידי ה- FDA כתואם את מצב התמותה בכלל האוכלוסייה בגיל המקביל.

החדשות הרעות הן שגם השבוע צרכן החדשות הישראלי קיבל מתקפת מידע מוטעה ביחס לקורונה משלל כלי התקשורת. האירוע החל כאשר קרן מרציאנו פרסמה באולפן שישי של חדשות 12, ש"החל ממחר - המדינות בעולם ייהפכו לאדומות". הידיעה הזו כנראה הכניסה את כלי התקשורת לכוננות, וברגע שבמוצאי שבת הוציא משרד הבריאות הודעה רשמית, רצף הודעות ה"פוש" שנחת בטלפונים הסלולריים היה בעל מסר זהה - "ממחר כל מדינות העולם ייהפכו לאדומות". N12, ynet , כלכליסט, וואלה, ישראל היום, דה-מרקר וגלובס (כן, גם אנחנו נפלנו) - כולם העתיקו זה מזה או התבססו על כותרת מטעה של ההודעה לעיתונות - ככל הנראה, מבלי לקרוא אותה.

בעקבות פניות שקיבלנו לאחר הפרסום חשוב לנו להדגיש כי מרציאנו דייקה בפרטים בשידור, מי שהדהדו למחרת את המידע באופן שגוי הם יתר כלי התקשורת, לרבות N12.

פרס המוצא הישר שייך הפעם לברק רביד מוואלה, שטרח וקרא את הודעת משרד הבריאות עצמה. שם הסתתרה העובדה שלמעשה 17 המדינות שעד היום נחשבו "ירוקות", ובהן אוסטרליה, איחוד האמירויות וסין, יוכרזו אדומות רק בעוד שבוע ימים. אז נכון, הנזק שבמידע הלא נכון הזה אינו דרמטי - אבל הפרקטיקה, שגם אצלנו חוטאים בה, להעתיק אחד מהשני ללא בדיקה, העיקר להשיג את ה"פוש" ראשונים, היא בעייתית. במקרה הטוב.

3.  הוצא מהקשרו

מאז פרשת ההידבקות בקורונה והאירועים הנלווים, הפכה גילה גמליאל לשק החבטות של העיתונות הישראלית. ברוב המקרים מדובר היה בביקורת עניינית לפעולותיה בנושא, אולם גם בביקורת, ראוי לדייק.

ביום שלישי האחרון, סגן עורכת דה מרקר, רותם שטרקמן, לעג לגמליאל בחשבון הטוויטר שלו, והפנה לציטוט שכביכול נאמר מפיה: "השרה גילה גמליאל בכאן ב': בגלל העלות של החיסונים, אי אפשר להכין תקציב". אלא שהאזנה קפדנית יותר לראיון עם גמליאל מלמדת שהציטוט הזה מוציא את דבריה מהקשרם.

וכך זה נשמע במקור: "זה לא העניין רק להעביר (את התקציב; ג"ד). אנחנו נמצאים בעידן של קורונה, עלויות החיסונים, הסיטואציה הביטחונית, לא סיימנו את הצורך שלנו להגן על מדינת ישראל, אז העלויות הללו בהכרח כרוכות בהתנהלות השוטפת של כל משרד ושל סדרי עדיפויות". אמנם הטיעון של גמליאל לא רהוט במיוחד, אבל בשום מצב היא לא טענה שעלויות החיסונים לא מאפשרות את העברת התקציב, כפי שהיא לא טענה שהסיטואציה הביטחונית לא מאפשרת אותה.

הציוץ של שטרקמן הוא רק דוגמה טרייה, גם אם לא הכי מרכזית, לתופעה שהפכה שכיחה - ויש להניח שעוד נביא רבות ממנה במדור זה: עיתונאים, כמו גם חשבונות רשמיים של גופי תקשורת, מצייצים ציטוטים שהוצאו מהקשרם, ובכך הופכים אותם לכותרות שרצות ברחבי הרשת והתודעה הציבורית.

שטרקמן לא הסתפק בציוץ, ואף הפך את הציטוט שהוצא מהקשרו לידיעה באתר דה מרקר. גם כותרת הידיעה הזו הייתה: "השרה גמליאל: בגלל עלות החיסונים וצורכי הביטחון לא העברנו תקציב דו שנתי". בכותרת המשנה אף צוין: "אל תבלבלו אותה עם העובדות".

בידיעה עצמה כבר מובאים הדברים בהקשר קצת יותר רחב, ועדיין באופן שמגחיך את גמליאל. האבסורד הוא שדווקא מהאייטם המלא קצת יותר ברור שגמליאל לא באמת טענה שעלות החיסונים היא זו שמעכבת את התקציב.

פנינו לשטרקמן ותהינו על פשר הציוץ השגוי והידיעה שהגיעה בעקבותיו. "לדעתי הפרשנות שלי לדברים שלה נכונה יותר מהפרשנות שלך", השיב. "השרה גמליאל בהחלט אמרה שעלות החיסונים (והמשך עלויות הביטחון) זה פקטור בחוסר הוודאות של הכנת התקציב, ואף הוסיפה שעכשיו, כשיש יותר אופק בנוגע לחיסונים, יותר קל להכין אותו. אני מציע לך להאזין שוב לדבריה ולתגובות המראיינים החכמים". 

ראוי לשבח

ביום רביעי האחרון צייץ חשבון הטוויטר הרשמי של ynet ציטוט של ח"כ יפעת שאשא-ביטון, ולפיו היא "תחכה עד שתתחסן". שאשא-ביטון הבהירה בתגובה כי הדברים נאמרו לפני שניתן אישור של הרשויות האמריקאיות לחיסון, ומשזה ניתן, היא ממליצה להתחסן ותתחסן בעצמה. באופן נדיר וראוי לציון, ynet מחקו את הציוץ הראשון, ופרסמו במקומו ציוץ הבהרה.