האם אנשים שכבר חלו בקורונה צריכים להתחסן?

עד היום כבר חלו לפחות 382 אלף איש בקורונה בישראל. זה מספר החולים המאומתים הרשמי, וככל הנראה רבים נוספים היו חולים בלי שידעו זאת. אחרים חשדו שהם חולים בקורונה אבל לא ביצעו בדיקה רשמית. אם המדינה תסיר את האנשים הללו מתור המיועדים לחיסון, יהיה בכך חיסכון כספי רב ונוכל לחסן מהר יותר אחרים. אבל האם לאותם אנשים עצמם כדאי להתחסן?

הדעות חלוקות. מצד אחד, די ברור שהחיסון לא מזיק למי שכבר חלה. לדברי פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן: "אין סיבה לחשוב שהחיסון יזיק למי שכבר חלה בקורונה. בנוסף, היו כמה משתתפים בניסויים של פייזר ומודרנה, שהייתה להם בדיקה סרולוגית חיובית, והשתרבבו לניסויים בכל זאת, ואצלם לא היו שום השפעות לוואי של החיסון".

אז נראה שאין חיסרון בהתחסנות. אבל האם יש בה יתרון? ארגון השליטה במחלות בארה"ב (CDC) ממליץ גם לאנשים שכבר חלו בקורונה להתחסן. הסיבה היא שישנם אנשים שיכולים ללקות בקורונה מחדש. זה כנראה לא נפוץ, אבל זוהו כמה עשרות מקרים כאלה בעולם עד כה, כולל כמה מקרים שבהם הוכח חד משמעית שמדובר בזיהום שני, לפי הגנטיקה השונה של הווירוס.

על פי המסמכים שהגישה חברת פייזר ל-FDA, הניסוי בחיסון שלה אמנם לא כלל אנשים עם נוגדנים לקורונה, אבל הוא כלל אנשים שטענו כי סביר שחלו בקורונה בעבר, על פי התסמינים שלהם או על פי בדיקת קורונה חיובית בעת האירוע. 3% ממשתתפי הניסוי היו כאלה - ללא נוגדנים, אך עם חשד לקורונה בעברם. בין אלה, 19 חלו בקורונה, מהם 9 בקבוצת הביקורת, ו-10 בקבוצת הניסוי, אך רק אחד מהם אחרי היום השביעי לקבלת החיסון, היום שבו החיסון הופך לאפקטיבי.

נראה שאנשים שכבר חלו בקורונה אך אין להם נוגדנים הם אכן בסיכון לחלות שוב, והחיסון כן יכול להגן עליהם מפני ההדבקה המחודשת הזאת. המספרים הם קטנים מכדי לקבוע זאת בוודאות, אך ההשערה הזו תואמת גם את ההיגיון המדעי.

באופן מטריד, שיעור הנדבקים בקורונה בקבוצת הפלצבו היה זהה בין הקבוצה שהייתה לה מחלה קודמת לבין הקבוצה שלא הייתה לה מחלה קודמת, כלומר, נראה שהמחלה הקודמת לא הגנה כלל נגד תחלואה מחדש אצל מי שלא היו לו נוגדנים. גם כאן חשוב לומר שהמספרים קטנים ואי אפשר לדעת זאת בוודאות.

ד"ר אניה ויינברג מבית החולים מאונט סיני בניו יורק, המובילה פרויקט של התחקות אחר נוגדני קורונה באוכלוסייה, הסבירה לערוץ הטלוויזיה "ABC" כי התגובה של החולים בקורונה למחלה מבחינת פיתוח נוגדנים היא יחסית בלתי צפויה, בעוד שהתגובה לחיסון היא בדרך כלל חזקה יותר, והיא דומה יותר בין אדם לאדם. אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן יחזיקו מעמד נוגדני החיסון, אבל נראה כי תוספת של נוגדנים יכולה בהחלט להועיל למי שחלה וכבר אינו מבטא נוגדנים.

מה עם מי שכן מבטא נוגדנים? לדברי צמחוני, כל הידע המדעי שיש לנו מכוון לכך שאנשים כאלה הם מוגנים מהמחלה. "אם הם נחשבים בעלי סרולוגיה חיובית על פי משרד הבריאות, שזה אומר שיש להם נוגדנים על פי שתי בדיקות שונות של חברות שונות, אז גם אני הייתי מעריך שהם מוגנים ולכן בשלב הזה לא הייתי נותן להם את החיסון, גם כי דחוף יותר לתת אותו לאנשים אחרים וגם כי אין בכך צורך, והרפואה לרוב לא אוהבת פרוצדורות רפואיות שאין בהן צורך, גם אם לא רואים בהן סיכון".

משרד הבריאות הישראלי לא ממליץ לאנשים סרולוגיה חיובית להתחסן, בגלל שיש מצוקת חיסונים ויש הערכה שאין בזה צורך.