הפרת החוק משתלמת? הכישלון בטיפול בכוחם המופרז של מונופולים

לפני כמה שנים ניהלתי ויכוח עם אדם שטען כי תביעות ייצוגיות נגד מונופולים המנצלים את כוחם כדי לגבות מחירים מופרזים מהצרכנים, לא יכולות לייצר שינוי בנורמות של תאגידים אלה. לטענתו, לא ניתן להביא לכך שמונופולים ירסנו את "החגיגה" שלהם על הכיס של הצרכן, בכלים משפטיים.

אותו אדם טען כי עורכי הדין המייצגים בתובענות הייצוגיות לא מנהלים את ההליכים בעקשנות ולא מתמידים בהן "עד הסוף". לשיטתו, השינוי צריך לבוא משינוי הרגולציה ומפיקוח הדוק יותר של המדינה על האופן שבו המונופולים פועלים לסיכול תחרות ולמקסום מחירים - ולא מהליכים משפטיים.

מנגד, טענתי אני כי בית המשפט הוא הזירה הנכונה לייצר שינוי בנורמות ההתנהגות של מונפולים. לא במקרה, ציינתי, שינויים חברתיים גדולים התחילו בבתי המשפט - החל מקביעות בתי המשפט בעניין זכויות אדם ואי-שוויון, וכלה בהגנה על צרכנים מפני ניצול לרעה של כוח מופרז.

היום, אחרי 10 שנים שהם ניהלתי הליכים של תובענות ייצוגיות נגד מונופולים, אני יכול להגיד בביטחון מלא ששנינו טעינו.

חוסר יעילות

ראשית, קיים כישלון מתמשך של בתי המשפט בטיפול במונופולים. למרות הצלחות בכמה פסקי דין חשובים ותקדימיים (תנובה, קוקה-קולה, בזק ואחרים), ולמרות אין-סוף כנסים ושיח ציבורי, הרי שבפועל ההליכים המשפטיים נגד המונופולים נמשכים ונגררים שנים על גבי שנים בלי תוצאה מעשית.

הבעיה העיקרית היא שבתי המשפט פשוט אינם יעילים בטיפול במונופולים. התביעות נגד המונופולים מתנהלות בעצלתיים. המונופולים שוכרים משרדי עורכי דין יקרים ומכובדים, שמציפים את בתי המשפט בהליכי סרק ומצליחים לעכב ולסרבל כל דיון.

בנוסף, המונופולים מגישים חוות-דעת של "פרופסורים" מטעמם וניירות עמדה של רגולטורים שפועלים עבורם יותר מאשר הם פועלים עבור הציבור. כל אלה מקשים על בתי המשפט, שלא מצליחים להתמודד עם הכוח העודף של עורכי דין מתוחכמים עם תקציבים משפטיים בלתי מוגבלים.

התוצאה היא שקיימות במערכת תביעות נגד מונופולים שמתנהלות שנים, וסופם של ההליכים אינו נראה. 

הזנחת הליכים

בנוסף, קיים כישלון מתמשך של הרגולטורים בטיפול במונופולים המנצלים את כוחם לרעה. הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, ייצגה במשך שנים ארוכות את המונופולים, והדבר ניכר היטב באי-העשייה שלה מול מונופולים. חקירות חשובות נזנחו, אכיפה מינהלית נגד מונופולים הפכה למסורבלת ולא יעילה, וסמכויות משמעותיות שיש לממונה, כמו פירוק והליכים פליליים, נזנחו כמעט לחלוטין, במיוחד כשמדובר על תאגידים גדולים.

לכך מצטרפות שנים ארוכות של היעדר טיפול של הממשלה בנושא. עדיין לא נמצא הפוליטיקאי שיילחם במונופולים. נבחרי הציבור מתרפסים מול חבריהם העשירים שמחזיקים את התאגידים הגדולים במשק. הבעיה מחמירה לאור העובדה שהממשלה לא מתפקדת ומשותקת כבר שנים בשל מחלוקות פוליטיות.

התוצאה של כל אלה היא הפרה משתלמת של החוק בידי המונופולים. מנהלים בתאגידים מבינים כי הם אף פעם לא ישלמו מחיר על ניצול הכוח המונופוליסטי, ולכן הדבר הכלכלי והנכון ביותר מבחינתם הוא להמשיך ולעשוק את כיסו של הצרכן.

הפרת החוק משתלמת. תמיד יוכלו המונופולים לשכור עורכי דין שיסדרו כל צרה מול הרגולטור - וזה לכל היותר יחייב את המונופול בקנס של כמה מיליונים, שהוא שולי לעומת רווח של מאות מיליונים. גם אם תוגש נגד המונופולים תביעה ייצוגית, הרי שהם יוכלו לגרור את הטיפול בה בבתי המשפט במשך עשור או יותר.

כתוצאה מכך, ישראל נותרת אחת המדינות היקרות במערב. הפתרון הוא הקמת בית משפט להגבלים עסקיים, כדוגמת בית המשפט הכלכלי, שיוכל לטפל ביוקר המחיה ובמונופולים. אולם לצערי, במצב של תת-אכיפה כלפי מונופולים הקיים כיום, ולאור הקו המאוד רך של הממונה על התחרות כלפי ניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי, לא נראה כי פתרון זה יקודם בקרוב. אולי בקדנציה הבאה.  

עו"ד אופיר נאור משמש שותף מייסד במשרד נאור-גרשט עורכי דין, שמנהלים שורה של תביעות ייצוגיות מול מונופולים בעילה של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה