פיני רובין ובנק הפועלים מציגים: לפנק לפנק לפנק. את נוני מוזס

רגעי ההכרעה ביחס לעתיד הבעלות בידיעות אחרונות מתקרבים, ועמם גם סימני השאלה. מוקדם יותר היום נחשף פרט מידע מטריד במיוחד שמעמיד תחת צל כבד את כל מערכת היחסים בין הכונס למניות מטעם בנק הפועלים, עוה"ד פיני רובין, לבין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.

למעשה, פרט המידע הזה הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת של אירועים מעוררי תמיהה שבהם נקטו רובין ובנק הפועלים, כשהם מתייצבים לימינו של מו"ל ידיעות אחרונות, במהלכים שהם נטולי הגיון כלכלי במקרה הטוב, ועשויים לפגוע באינטרס של לקוחות הבנק ובעלי מניותיו, במקרה הטוב פחות.

במה הדברים אמורים? כונסי הנכסים אחראים על מכירת המניות שהיו בעבר בידי אליעזר פישמן, עברו לכינוס בנק הפועלים וכעת עומדות להימכר בחזרה למוזס עצמו. מו"ל ידיעות אחרונות מבקש לרכוש את מניות הבנק במחיר שנחשב נמוך, ללא הערכת שווי ובתמורה זעומה ביחס לחוב המקורי - 171 מיליון שקל לעומת 1.15 מיליארד שקל במקור.

הכונסים נוהגים כבר תקופה ארוכה באופן מעורר תמיהה בכל הנוגע לידיעות אחרונות ולמו"ל שלו נוני מוזס: נציגם בדירקטוריון עו"ד אבי פילוסוף העניק למוזס מעטפת ממושכת של הגנה, איפשר לו לגלגל את הוצאות המשפט על העיתון, סירב לאתגר את הקו העסקי שלו, העלים עין מהפסדים אדירים שגרם מוזס לעיתון כתוצאה ממשחקים במטבע חוץ, ופעל עמו בתיאום מלא.

הקו האחיד שהציגו הכונסים המשיך גם בכל הנוגע לעסקה שבמסגרתה אמור היה מוזס לרכוש את חלקו של הבנק ללא הערכת שווי, והוא הגיע לשיא כפי שנחשף היום, כאשר כונסי הנכסים חסמו משקיעים פוטנציאלים מקבלת מידע על העיתון (בראשם המיליארדר קובי ריכטר) וכלל לא דיווחו על קיומה הפוטנציאלי של העסקה.

המהלך שנחשף היום על ידי עו"ד יוסי בנקל מעורר שורה של תהיות: מדוע הבנק והכונסים מטעמו לא מנסים למקסם את השווי, מדוע הם לא פועלים על פי מה שאמור להיות האינטרס הכספי של בעלי העניין בבנק, מדוע לא בחנו ברצינות את ההצעה של ריכטר, מדוע לא חזרו למוזס וניסו למקסם את השווי, מדוע הסתירו את המידע מהציבור ומבית המשפט שדן בימים אלה בהתנגדות של משפחת יודקובסקי לעסקת המכירה. האם הלהט להיפטר מתפוח האדמה הלוהט (התירוץ שבו משתמשים מקורבים לעניין) באמת מצדיק מכירת חיסול נטולת כל הגיון?

שובל הסירחון שהפרשה תותיר אחריה עוד עשוי להתגלגל בחזרה לפתחו של הבנק הפועלים

כדי להבין עד כמה המחיר שצפוי מוזר לשלם לבנק מעורר תהיות הנה כמה הערכות ומספרים. קבוצת ידיעות היא אמנם גוף פרטי, אבל בשוק טוענים ששווי הנכס גבוה משמעותית מתג המחיר של 500-570 מיליון שקל שהוצמד לו (ללא הערכת שווי) עד כדי כך שכדי לרכוש את המניות מוזס לא נדרש הפעם (בניגוד לפעם הקודמת) להלוואה ויממן את העסקה באמצעות נכסי העיתון .

כמה כסף מצוי בקופת ידיעות? על פי הערכות מדובר בלפחות 400 מיליון שקל שנותרו ממכירת בניין ידיעות אחרונות לקבוצת עזריאלי וממכירת בית הדפוס בכרמיאל תמורת 70 מיליון שקל.

פעילות העיתון עצמה אמנם מפסידה (מאחת השאלות שנשאלה השבוע בבית המשפט ניתן היה להבין כי במחצית הראשונה של 2020 הפסיד העיתון 50 מיליון שקל). אבל ynet, האתר הגדול בישראל, רווחי. כך למשל ב-2019 הרוויח האתר כ-80 מיליון שקל בשנה. ייתכן והשנה בגלל משבר הקורונה ההפסדים של העיתון גדלו עד שכבר אין ביכולתו של האתר "לסחוב על גבו" את ההפסדים של העיתון ועדיין על פי הערכות שווי אתר האינטרנט לבדו עומד על השווי שהוצמד לכלל הנכסים בעסקה כולה: כ-500 מיליון שקל.

לקבוצה נכסים דיגיטליים נוספים כמו אתר הספורט one, אתר אול ג'ובס ושותפויות עסקיות נוספות של ynet. לידיעות בעלות על נכסים כמו מחסני הנייר ביבנה, הקרקע עליה הוקם בניין ידיעות אחרונות בראשל"צ, בניין שותפות בבר הפצה, ספריית ידיעות אחרונות ועוד.

אם משקללים את כל ההערכות הללו הרי שווי העיתון גבוה מחצי מיליארד שקל והנחת "הקורונה" הניתנת למוזס על מנת שיוכל להשתלט על הנכס דומה יותר למכירת חיסול.

וזו לא השאלה היחידה שצריכה להתגלגל לפתחו של הבנק ושל הכונסים. רכיב מטריד אחר בעסקה נוגע לעובדה שחלק מן המניות (6.6%) יימכר לבר הפצה - החברה שהיא מונופול בתחום ההפצה בישראל, מפיצה גם את ידיעות אחרונות (וגם את גלובס, ראו גילוי מלא) וש-50% ממנה גם מוחזקים כאמור על ידי ידיעות אחרונות. רשות התחרות אמנם לא מתערבת בעסקה מכיוון שמדובר בשיעור מניות נמוך אבל גם זה רכיב שצריך להטריד במיוחד מבחינת שיקולי תחרות ומבחינת האינטרס הציבורי.

בבנק הפועלים אולי חושבים שיצליחו להיפטר מהר מהמניות ולהשאיר את הפרשה העגומה מאחוריהם אבל האמת היא שגם אם בית המשפט ייאשר את העסקה, שובל הסירחון שהיא תותיר אחריה עוד עשוי להתגלגל בחזרה לפתחו של הבנק ולחזור אליו כבומרנג.

בפועלים ובמשרדו של פיני רובין סירבו להתייחס לדברים.

חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ארנון (נוני) מוזס מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

*** גילוי מלא: רכישת המניות ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1997 נערכה על-ידי חברה משותפת של משפחת פישמן ומשפחת בר און. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות". איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". "ידיעות אחרונות", לרבות "כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות", ו"גלובס" הם עיתונים מתחרים. בר הפצה מפיצה גם את גלובס.