מנור גינדי, קאנומד: "הרגולציה לא ברורה, לכן לא נשקיע במתקן ה'אינדור'"

גינדי, מבעלי חברת קאנומד, אומר כי החברה לא תשקיע עוד במתקן גידול הפנים בו כבר הושקעו 3.6 מיליון שקל • לדבריו, היבוא נפתח, עתיד היצוא לא ודאי וכללי המשחק לא ברורים • עוד הוא מעריך כי מגדלים נוספים יצמצמו השקעות, וכן צופה שהשוק לא יילך ללגליזציה מלאה

מנור וכפיר גינדי / צילום: דן שטרן
מנור וכפיר גינדי / צילום: דן שטרן

חברת קאנומד הודיעה השבוע כי החליטה לעצור כרגע את ההשקעה במפעל גידול הקנאביס המקורה בציפורית, בו כבר הושקעו 3.6 מיליון שקל. "אנחנו עוצרים את ההשקעה על בסיס חוסר הבהירות הרגולטורית לגבי יבוא ויצוא קנאביס", אמר היום (ג') לגלובס מנור גינדי, מבעלי קאנומד (41% במשותף עם אחיו כפיר גינדי).

"כאשר נכנסנו לשוק הקנאביס והחלטנו להשקיע במתקן מקורה בסטנדרטים גבוהים, ידענו שבשוק הישראלי אין יבוא, שהוא אסור על פי חוק, ושכן מתוכנן בקרוב יצוא לגרמניה", אומר גינדי. בפועל, היבוא נפתח בצו שעה מהיר, ואילו היצוא התעכב והתעכב, ונפתח רק החודש במסגרת פיילוט שעתידו לא לגמרי ודאי.

"אם עכשיו השמים פתוחים לגמרי ואפשר לייבא מכל מדינה, אז בסדר גמור. זה קל. אנחנו יודעים לעשות את זה. אבל במקרה הזה, לא נשקיע במתקן. וגם מגדלים אחרים שבנו כאן עסקים על בסיס התקינה שדרשו במשרד הבריאות, בטח יצמצמו השקעות או יצאו מהעסק".

ומהגידולים המיובאים לא דורשים את אותה התקינה?

"זה גם לא לגמרי ברור. בהתחלה אפשר היה להביא כל מוצר בתנאי שהוא מאושר במדינת המוצא. עכשיו הגיע תקן חדש שמגביל את היבוא מחלק מן המדינות, בין היתר אורוגוואי ולסוטו, אבל אין אחידות בין התקן של המוצרים המיובאים לבין התקן של המוצרים שגדלים בארץ, אלה לא אותם התקנים. ומילא אם היו קובעים שניתן לייבא רק מוצרים שאין בארץ, זה גם היה נותן יתרון להקמה של מתקן ישראלי, אבל זה לא מה שקרה על פי צו השעה, או צו הדקה.

"אנחנו נערכנו ליצר מוצרים ברמת תקינה מאוד גבוהה ולשווק אותם בשוק הישראלי ואחר כך בשוק האירופי שייפתח לנו דרך גרמניה. בינתיים אין בהירות לא לגבי השוק הישראלי ולא לגבי היצוא. רגע לפני היציאה לביצוע, אנחנו עדיין לא מבינים מה כללי המשחק".

גינדי מבהיר, כי "אנחנו רואים שסחורה בטכנולוגיה של אינדור היא מאוד מבוקשת על ידי הישראלים ושהמתקן שהקמתו בינתיים הוקפאה יכול לתת מענה משמעותי שלא ניתן על ידי החוות. קשה להביא תוצרת עם הדירות בין מחזור גידול אחד לשני. אבל אם רוצים שנשקיע בזה, אנחנו חייבים לדעת מה על סדר היום. אם היבוא הוא הוראת שעה נתייחס אליו בדרך אחת ואם זו רגולציה עמידה יותר, נתייחס בדרך אחרת".

ועוד גורם שזורע אי ודאות הוא הלגליזציה.

"אני לא מאמין שהשוק ילך ללגליזציה מלאה. אבל אם כן - אז מילא, כי אז לפחות השוק יתרחב. אני מקווה שאם זה יקרה, זה יעשה בצורה שלא תתנגש עם השוק הרפואי. אישית אני מעדיף מדיקליזציה. בקרוב יוסיפו 20 התוויות חדשות לתחום הקנאביס, וגם זה מספיק כדי להגדיל את השוק, וזה יותר פשוט ליישום".

קאנומד כבר מוכרת את מוצריה שצומחים בחווה הפתוחה שלה, בה הושקעו כ-20 מיליון שקל. "אבל זה חממה, נוכל לייצר משם רק שמן לאירופה, כי לא נוכל להראות את אותה הדירות כמו ממתקן אינדור. זה נכון לא רק לחווה שלנו אלא לרוב החוות".

בינתיים קאנומד מוכרת בישראל, והכנסותיה הגיעו במחצית הראשונה של 2020 לכ-5 מיליון שקל, הכנסות מאחזקותיה בבתי מרקחת בתחום הקנאביס וכן מהקציר המסחרי הראשון שביצעה. במחצית השנייה של השנה כבר צמחו הכנסותיה משמעותית, אולם היא אינה מדווחת כל רבעון ולכן לא ידוע מה היה היקף הצמיחה. אתמול הודיעו האחים גינדי על המרה למניות של הלוואת בעלים שנתנו לחברה. הלוואה שנתנו על שם 3.6 מיליון שקל (להקמת המתקן) תומר למניות לפי שער של 38 אגורות למניה, 5% מעל למחיר הסגירה היום. בעקבות זאת יקבלו הגינדים עוד כ-3% בחברה.

חברת קאנומד אינה החברה היחידה אשר קובלת על הפתיחה המפתיעה של השוק ליבוא, בתקנים שאינם זהים לאלה להן מחוייבות החברות הפועלות בארץ, ולכן יכולים להציע היבואנים גם מחירים תחרותיים יותר עבור חלק מן המותגים. דברים דומים נשמעים בחודשים האחרונים גם מחברות אחרות. חלק מחברות הקנאביס המגדלות בישראל, פועלות בעצם גם בתחום היבוא, אך אלה שלא התמחו בתחום זה מתבטאות בייאוש מסויים, על רקע המגמה שמאיימת לשחוק אותם.

לביקורת מצטרפת גם עו"ד חגית ויינשטוק, מייסדת-שותפה בויינשטוק זהבי משרד עורכי דין, שהיא בעלת מניות מיעוט בקאנומד ונציגה של עשרות מגדלים ובעלי רישיונות לגידול קנאביס בישראל: "התרת הייבוא לפני כשנה הייתה צעד אשר בוצע לאור מחסור חריף בתוצרת קנאביס רפואי בישראל, המצב היה כל כך חמור שהיינו עדים אף לאלימות של מטופלים כלפי רוקחים בבתי מרקחת. כיום בישראל ישנו עודף תוצרת קנאביס, בין השאר, מייבוא פרוע, מכל מדינה, ללא תקינה, אשר זורע כאן הרס לתעשייה שלמה ומאיים על תעסוקה של אלפי ידיים עובדות ותשלומי מיסים עצומים למדינה ובנוסף פוגע במטופלים - גם ברצף הטיפולי וגם באיכותו. אם כבר התיר הרגולטור את הייבוא, שיתיר הכנסת תוצרת קנאביס רפואי באיכות הגבוהה ביותר, למשל בתקינת EU-GMP כפי שנמכר בגרמניה. הדבר יבטיח גם התפתחות של התעשייה בישראל וגם תוצרת קנאביס מעולה עבור מטופלים".