ללא הסברה מתאימה, רבים בחברה החרדית עלולים לא להתחסן

עידוד התחסנות בציבור החרדי מהווה משימה בעלת חשיבות רבה ביותר אך חשוב שהיא תיעשה בצורה נכונה ובאפיקים הנכונים • מפגשים של אנשי משרד הבריאות עם רבני הציבור היא התחלה טובה בתהליך ההסברה וההגעה אל לב הציבור

 

 

חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: AP
חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: AP

הרבנים הבכירים בחברה החרדית, הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין וראש מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן, פרסמו בימים האחרונים הנחיה שקוראת לציבור להתחסן. עם זאת, עדיין קיימות חסידויות וחצרות שונות שמתנגדות לקבלת החיסון.

הציבור משווע לחזרה לשגרה תקינה. בחצי השנה האחרונה השיח הציבורי נסוב סביב השאלה מתי יגיע החיסון המיוחל. עם זאת, עכשיו כשהחיסון הגיע לארץ ומופץ לציבור הרחב עולים לא מעט קולות התנגדות וחשש כשבסקר שפורסם לאחרונה 23% מהישראלים הודיעו כי יסרבו להתחסן לקורונה.

בקרב הציבור החרדי מדובר באתגר משמעותי מאחר וחלקים של הציבור אינם חשופים למידע מהימן ומדעי ולכן הצורך בתיווך המידע אודות החיסון מהווה משימה מאתגרת בשלב זה, וחשוב שתיעשה בצורה נכונה בערוצים מותאמים.

בשנה האחרונה אמירות בסגנון "חסינות עדר" הפכו לשגורות בחברה החרדית, מאחר ואחוזים ניכרים מהציבור כבר חלו בקורונה. למרות שסקרים אודות שימוש באינטרנט בחברה החרדית מצביעים על עליה בשימוש בחשיפה לרשתות חברתיות, עדיין חלק משמעותי מהציבור החרדי ברחבי הארץ אינו חשוף לתקשורת.

בשבועות האחרונים קיימו אנשי משרד הבריאות מפגשים עם רבנים בציבור החרדי והובילו מהלך הסברתי יוצא דופן מול הנהגת הציבור החרדי בנוגע לחיסון הקורונה. גיוס ההנהגה הרבנית למען מטרה זו מהווה בעיניי צעד נבון מאוד.

התגייסות הרב פירר, ראש ארגון "עזרה למרפא" לקמפיין החיסונים של משרד הבריאות הינה דוגמה טובה למדיניות להנעת אנשים להתחסן, שכן הרב מקובל על חוגים רחבים בציבור החרדי, בפרט בתחום הרפואי.

נדמה שמשרד הבריאות משקיע גם כן משאבים ברשויות המקומיות בריכוזים חרדיים על מנת לעודד התחסנות. חשוב להבין שלחברה החרדית מאפיינים משלה. קמפיין בקרב הציבור החרדי הקורא להתחסנות צריך לקחת בחשבון את המבנה הקהילתי, הסמכות הרבנית והנגישות המוגבלת למידע

כדי להעלות את המודעות להתחסן, חובה לפעול בתוך הקהילה לדוגמה: מינוי "נאמני קורונה" בערים השונות שיובילו הסברה יעודדו התחסנות, פרסום בעלונים וביטאונים המשתייכים לחצרות השונות לצד תליית כרזות על לוחות מודעות, ורתימת רבני בתי הכנסת שיקראו בדרשותיהם לציבור להתחסן.

כמו כן, משרד הבריאות יכול להפעיל מגוון דרכים בערוצים המקובלים על הציבור החרדי- הסברה והנגשה. לדוגמה: טלמרקטינג לנושא ההתחסנות. מערך טלפוני הסברתי בו נציגים יתקשרו לבתים, יעבירו מידע, יציגו את המלצות הרבנים, ויהיה אפשר דרכם לקבוע תור להתחסן.

דוגמה נוספת היא: מערכת כרזות בשכונות חרדיות בסגנון "היום יש עמדת התחסנות.... ואהבת לרעך כמוך... כל ישראל ערבים זה לזה", מס' טל' קווי 24 שעות לקבלת מידע בנוגע לחיסונים.

עם פרוץ המגפה, ההסברה התעכבה ולא הייתה מותאמת דיה לחברה החרדית. חשוב לזכור שהקורונה פרצה לחיינו בפתאומיות, אך כעת, לרגל הופעתו של החיסון יש מעט זמן להכשיר את הקרקע ולהסביר את חשיבותו. בדומה לכל אוכלוסייה, גם בחברה החרדית יש קבוצות המתנגדות לחיסונים בכלל ולחיסון קורונה בפרט, יחד עם זאת, הסברה נכונה והנגשה יגבירו את מידת ההתחסנות בחברה החרדית. 

הכותבת היא ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב ופעילה בנושאי בריאות בחברה החרדית