הסגר האחרון שלנו? 4 שאלות שיקבעו אם יהיה גם סגר רביעי

אם לא יהיה כל שינוי של הרגע האחרון, בסוף השבוע הקרוב תיכנס ישראל להידוק של סגר הקורונה השלישי • לפי חוקרי האוניברסיטה העברית, מצב התחלואה בראשית ינואר דומה להתפשטות המהירה בסוף ספטמבר, ולא ניכרת השפעה של המגבלות שהוטלו בשבוע שעבר

קורונה - סגר  עסקים חנויות סגורים  רחובות ריקים / צילום: כדיה לוי
קורונה - סגר עסקים חנויות סגורים רחובות ריקים / צילום: כדיה לוי

אם לא יהיה כל שינוי של הרגע האחרון, בסוף השבוע הקרוב תיכנס ישראל להידוק של סגר הקורונה השלישי, שהחל רק לפני שבוע. נתוני התחלואה בשבוע האחרון האמירו, כשיום אחר יום אחוז הבדיקות החיוביות הלך וגדל, וכך מספר הנדבקים. לפי חוקרי האוניברסיטה העברית, מצב התחלואה בראשית ינואר דומה להתפשטות המהירה בסוף ספטמבר, ולא ניכרת השפעה של המגבלות שהוטלו בשבוע שעבר. התמותה היומית הממוצעת עולה בחדות וצפויה לעבור את 40 המתים ביום בשבועיים הקרובים.

את הסגר השלישי תסיים ישראל עם "אקס פקטור" משמעותי - החיסונים. עם זאת, נכון לשעה זו, מספרם אינו מספיק כדי לייצר חיסון עדר שיסיים את עידן הקורונה בישראל.

 
  

1. האם למדנו לצאת מסגר?

כבר בתחילת ההתמודדות עם המגפה, מדינות בעולם בחרו את מסלול הניהול שלהן. אוסטרליה וניו זילנד, למשל, בחרו במסלול של "אפס הדבקה" וכיום אזרחיהן במידה רבה משוחררים לחיי שגרה סדירים יחסית, לעומת מדינות אחרות בעולם. למרות התנאים הגיאוגרפיים, ישראל לא בחרה בדרך דומה, אלא בשיטת אקורדיון. ככל שירדה התחלואה, כך שוחררו המגבלות ולא תמיד בצורה מבוקרת.

בתום הסגר השני, קיוו במשרד הבריאות שתוכנית היציאה שלהם תיושם במלואה: יציאה מדורגת לפי סיכון הענפים השונים, בצמוד למדדי תחלואה של עלייה יומית במספר הנדבקים וקצב העלייה בתחלואה. בסופו של דבר, בין ישיבות הקבינט, השתנה התעדוף וענפים נפתחו - למרות שהתחלואה טיפסה.

"התוכנית של משרד הבריאות הייתה טובה בסך הכול, אבל לא מימשו אותה", אומר פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, המייעץ לקבינט הקורונה. "אמרו שצריך להגיע ליעדי תחלואה ולחכות שבועיים. בפועל, תוך ימים ספורים עד שבוע פתחו הכל. לא חיכו ליעדי תחלואה ולא חיכו שבועיים בין צעד לצעד. פתחו מסחר, חינוך, שווקים - הכול.

"אני חושש שגם הפעם תהיה יציאה דומה, לא מבוקרת. הפעם, יכול להיות שבגלל הווריאנט הבריטי, אנחנו צריכים להיות אף יותר זהירים. זה הופך את השליטה לקשה יותר, גם אם הרצון כרגע הוא לאפשר בצעד הראשון למקומות עבודה ללא קבלת קהל לחזור לפעול תחת תו סגול עם פחות מ-2000 נדבקים ביום וקצב ירידה שבועי של 0.7".

וקסמן, במידה רבה, מרגיש כמו תקליט שבור בחודשים האחרונים. "הגענו לסגר השלישי מאוחר מדי, התעכבנו, אמרנו שהחיסון יפתור ושהבדיקות יפתרו. כל תרופות האליל לא יעבדו. לא נקטו צעדים הנדרשים בזמן, הגענו שוב לסגר במצב חירום. השאלה היא איך נצא מזה. אם נצא מהסגר במספרים של אלפים בעוד שבועיים, אז המגפה תתפרץ שוב ונצטרך לעשות סגר נוסף שבועות ספורים אחר כך. אנחנו צריכים לצאת מהסגר הזה עם מתווה כמו שניסו לעשות בפעם הקודמת, אבל לעמוד בו הפעם, עד שהחיסון יהיה הכלי המרכזי. זה לא ייקח פחות מחודשיים, בתחזית מאד אופטימית. לא למדנו בפעמים הקודמות, אולי הפעם נלמד".

האם למדנו לסגור גבולות? 

הפתיחה המחודשת של נתב"ג לפני מספר חודשים חשפה את ישראל לסיכון גבוה, ללא בקרה. בזמן שהתחלואה עולה בעולם, קיים חשש משמעותי שהווריאנט הבריטי הופך את הקורונה למידבקת יותר, ועלול לפגוע במאמצי החיסון וביכולת הספיקה של בתי החולים שיאלצו להתמודד עם שצף גבוה של חולים. עד היום אותרו 30 מקרים של המוטציה בישראל, אך מאות דגימות נוספות חשודות.

מדינות שהתמודדו טוב עם נגיף הקורונה סגרו את גבולותיהן באופן הדוק. בישראל, גם כשהחלה התחלואה לעלות שוב, התמהמה הממשלה עם סגירת הגבולות והטלת מגבלות. מנגד, למרות שהסיכון להדבקה בשדות תעופה ובמטוסים גבוה לעיתים מענפים אחרים שנותרו סגורים - גם בכניסה לישראל לא התבצעה בקרה ראויה. המדינה הודתה שהיא מתקשה לאכוף בידוד על השבים לארץ. המעבדה בנתב"ג, שהוקמה באיחור רב, בודקת אמנם את היוצאים מישראל כדי להגן היטב על מדינות היעד - אך לא את הנכנסים בשערי המדינה.

גם כאשר יסתיים הסגר השלישי, יצטרך קבינט השרים להגן היטב על הגבולות ולבצע ניהול סיכונים באופן שלא יקשה על חזרתה של כלל אוכלוסיית ישראל לשגרה.

האם הסתנוורנו מהחיסונים? 

החיסונים הם התקווה הגדולה. בעולם מביטים בקנאה בישראל, שהצליחה באופן חסר תקדים לחסן כמעט מיליון וחצי אזרחים בחודש אחד. כבר בשבוע הבא תחל הקבוצה המחוסנת לקבל את מנת החיסון השנייה, ובקרוב מטריית הגנה משמעותית תיפרס מעל בני הגיל השלישי, הנמצאים בסיכון מוגבר לתמותה מהמגפה ששיתקה את מדינות העולם בשנה החולפת.

לישראל יש הזדמנות לראות את הקורונה מהצד השני של המנהרה, בין הראשונות בעולם. אבל, חוקרים מזהירים מפני תחושת ההגנה המדומה שמייצר החיסון, שעדיין לא נמצא בישראל במספרים גבוהים, וגם דורש שתי מנות כדי להגיע להגנה מלאה. במשרד הבריאות מסרבים לחשוף את מספר החיסונים הנמצאים בארץ או את קצב הגעת החיסונים בהמשך, אך לפי ההערכות קיימים חיסונים ל-1.8 מיליון בני אדם לכל היותר. חיסון עדר שיאפשר חזרה לחיי השגרה עדיין רחוק.

לפי פרופ' וקסמן, התבססות על החיסון כגורם המרכזי בשליטה במגפה תתאפשר רק לאחר חיסון של לפחות מחצית (או יותר אם תשתלט המוטציה הבריטית) מהאוכלוסייה. לדבריו, "אם רוצים להקטין את התחלואה הקשה, צריך לחסן עוד 3 מיליון איש וצריך 6 מיליון חיסונים כדי לעשות את זה. זה לא יקרה בטווח הזמן הקרוב".

חוקרי האוניברסיטה העברית צופים שמבצע החיסונים יוביל לשינוי מגמה בתחלואה הקשה של האוכלוסייה בסיכון ובמיוחד בני 60+ כבר בסוף ינואר. לדבריהם, עניין זה יעביר את הדגש בתחלואה הקשה מאוכלוסיות המבוגרות. בתרחיש של וריאנט בריטי משמעותי, שעלול להוביל למקדם הדבקה גבוה מ-1 עם היציאה מהסגר, ישנו צפי למספר גבוה של חולים קשה מאוכלוסיות אלו.

חולים קשים מהאוכלוסיות הצעירות צפויים להעמיס יותר את מערכת הבריאות, בגלל זמני האשפוז הארוכים שלהם, לעומת חולים קשים מהאוכלוסיות המבוגרות. לכן, יציאה מבוקרת מהסגר בצמידות למבצע החיסונים, משמעותית במיוחד.

עם זאת, ככל שתימשך אספקת חיסונים סדירה לישראל, בתוך שלושה חודשים ידביק החיסון את קצב העלייה ו"ישתלט" על הקורונה.

לפי פרופ' דורון גזית, "אנחנו צריכים עוד שלושה סבבי חיסונים דומים, שבהם יחוסנו כ-150 אלף איש ביום". לדבריו, זה יגרור ירידה משמעותית בתחלואה ודעיכה של המחלה בתחילת אפריל.

"אם נשלב יציאה מבוקרת עם תהליך חיסונים, אנחנו מקווים להצליח להימנע מהסגר הבא. יש לציין כי נדרש המשך מעקב על קצב התפשטות המחלה, לאור הווריאנט הבריטי, ולהתאים את צעדי המנע למעקב זה. כך או כך, המשמעות של יציאה מבוקרת היא בהכרח צורך להימנע מהתקהלויות למרות החיסון, גם בחודשים הקרובים. תוכנית היציאה של משרד הבריאות צריכה לשלב דגשים בתחומי החינוך והמסחר כדי לאפשר חזרה מהירה יותר של תחומים אלו. למשל, לבדוק את המורים בכל מספר ימים ולתעדף חיסון שלהם בשלבים הראשונים, גם אם בהדרגה, תאפשר חזרה מהירה של החינוך לאחר הסגר״.

האם המדינה תפעל לאכיפה שוויונית? 

אזלת היד האכיפתית הורגשה היטב בחודשים האחרונים. בסגר הראשון רוב האוכלוסייה נשמעה להנחיות, אך מאז אנחנו רואים "עייפות פנדמית", בין אם מדובר במוסדות הלימוד בחברה החרדית, שנפתחו למרות החלטת הממשלה, או אירועי החתונות בחברה הערבית, שהובילו להדבקה רחבה באוכלוסייה.

באזורים צפופים, שבהם חיות משפחות גדולות המנהלות חיי קהילה, למגפות ישנה קרקע אופטימלית להתפשטות מהירה, ואלו האזורים שהפכו להיות נקודת החולשה בהתמודדות עם המגפה. מומחים מסכימים באופן מובהק: "בלי אכיפה, אנחנו לא נצליח". כעת, הכדור בידיים של הממשלה והמשטרה.