"אני מגרד מה שאני יכול, אבל נטו חי על המינימום. העסק רחוק מאוד מהפוטנציאל שלו"

אמנם דוד צביליכובסקי רק בן 28, אבל חיי העצמאים אינם חדשים לו. "אנחנו משפחה של עצמאים", הוא מספר. "אבא בעל מוסך ואימא מתווכת, כנראה זה משהו בגנים. אני מכיר את האופי הזה מילדות - יש גלים שעולים ויורדים, וצריך להיות אופטימיים. אם אתה מתמיד ונותן שירות טוב ומקצועי, זה יעבוד. צריך גם קצת מזל. אני נפלתי על הצד השני: מגפה של פעם ב-100 שנה".

זה לא הניסיון הראשון שלו בעצמאות: בגיל 23 כבר ניהל סניף השכרת רכב בירוחם, במסגרת העסק המשפחתי, ובמקביל עשה תואר בכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. אחרי התואר החליט לשנות כיוון. "עניין אותי שיפור תהליכים וייעול, וחיפשתי דרך להיכנס לזה. בדקתי את הנושא של ייעוץ עסקי טכנולוגי, חיפשתי שם נישה וכך הגעתי לאוטומציה.

"רוב העסקים לא מבינים מה זה. בעבר, אלה היו כלים יקרים, ורק עכשיו זה נהיה זול כי כבר יש בשוק כלים שמוכוונים לארגונים קטנים ובינוניים, והכול בקוד פתוח. כיום, בעל עסק קטן משתמש במגוון רחב של מערכות כמו CRM, חשבונות עסקיים בפייסבוק, באינסטגרם, בווטסאפ, צ'אט בוטים, מערכת דיוור, כלי אנליזה, מערכות סליקה וחשבוניות ועוד. התפקיד של האוטומציה הוא לחבר בין כל המערכות הללו, וכך הרבה תחומים עוברים מפעילות ידנית לאוטומטית".

אתה צריך להכיר לבעלי העסקים תחום חדש מבחינתם.
"אני מסביר להם איך זה עובד, ואז עושים אפיון והטמעה. לפעמים נדרש קצת תכנות. אני עובד בכל הארץ, במיוחד עכשיו עם הקורונה - יש לי לקוחות שלא פגשתי מעולם, כמו מאפיה במצפה רמון, מדריך טיולים מהצפון וסוכנת ביטוח מהמרכז. בדיוק בגלל זה, בשלב הבא אני מתכנן לעבוד גם עם עסקים מחו"ל".

הקורונה שינתה את השוק.
"בהתחלה עשיתי הרבה פגישות והתגובות היו 'בוא נתחיל', ועכשיו עולות שאלות כמו 'האם אני צריך את זה בכלל', או 'בוא נתאים לקורונה' או 'בוא נחכה עוד חודשיים-שלושה'. אנשים הקטינו פעילות. הם אמרו לי 'אנחנו יודעים שזה חשוב, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות'. קחי למשל עסקי תיירות, שבעבר היה להם הרבה איקומורס - היום זה לא רלוונטי. המצב הזה מקשה על גיוס לקוחות".

זה לא פשוט כלכלית.
"אני מגרד מה שאני יכול, אבל נטו חי על המינימום, על מה שאפשר. אין הרבה לקוחות כרגע. מה שמחזיק אותי זה חסכונות מהעבר, וקצת לקוחות שאני כן עושה איתם פרויקטים. בהשוואה לפוטנציאל ולשיחות המכירה שהיו בהתחלה, זה מצב אחר לחלוטין".

עד לפני חודשיים הוא היה לבד בעסק, ואז החליט להיכנס לשותפות עם חבר ילדות וחבר שלו. "ראיתי שלא אוכל להרחיב יותר מדי את העסק ולהציע דברים יותר גדולים, אם לא אוסיף מישהו טכנולוגי שמבין יותר בתוכנה", הוא מסביר. "אין לי שום יכולת לקחת עובד, אז עם שותף אני מקטין סיכונים, ומגדיל את האפשרות של הפתרונות שאני מציע. שני החברים הם לא כמוני, יש להם עבודה כשכירים, ואנחנו עכשיו בסוג של למידה. אם זה יהיה רווחי, הם יצטרפו בשותפות מלאה".

מדובר בעסק חדש. קיבלת עזרה מהמדינה?
"קיבלתי, אבל אני לא יודע אם ייקחו לי את זה בהמשך או לא. התנאים מאוד מבלבלים. העסק נרשם בדצמבר 2019 והתחלתי בינואר, אז אני לא סומך על הכסף הזה. רואה החשבון אמר לי שאני מאוד גבולי, וייעץ לי 'שים את זה בצד, ואל תיגע'.

"מבחינת כרית ביטחון, המדינה מגנה הרבה יותר על שכירים. העצמאים לא יודעים מה יהיה איתם. אולי יבקשו ממני את הכסף של המענק עוד שנה, בדוח השנתי. בכל מקרה, מה שקיבלתי זה הרבה פחות מאשר אם הייתי מקבל דמי אבטלה של שכר ממוצע במשק".

איך אתה רואה את העתיד?
"אנחנו רק בתחילת המהפכה שקשורה לכל הסביבה העסקית. הכול יהיה יותר ממוחשב. הרי בתור בעל עסק אתה רוצה לעשות את מה שאתה טוב בו, וכל המסביב מעצבן ולוקח ממך 80% מהזמן במקום שיקח 20%. אז כל דבר שלא דורש מחשבה יהיה אוטומטי, ופה אני נכנס. מבחינתי, יש פוטנציאל צמיחה עצום.

"באופן אישי יש רגעים קשים, אבל בעל עסק חייב להיות אופטימי הרבה יותר מאחרים. הסיכויים תמיד נגדך, אז אתה חייב להיות כזה. אני קם בבוקר, ואומר לעצמי: זה ייגמר, הקורונה תעבור. בינתיים אני מנסה למצוא לקוחות ולחשוב על עוד כיוונים, אבל גם שמתי לעצמי דדליין של X זמן להיות שכיר".

דוד צביליכובסקי, בן 28, במקור ממצפה רמון וכיום מתגורר בבאר שבע ● בגיל 23 כבר ניהל סניף השכרת רכב של עסק משפחתי ● בינואר 2020 הקים את Negevia, המתמחה בייעוץ והטמעת אוטומציה לעסקים קטנים ובינוניים ● הכניס באחרונה שני שותפים לעסק על מנת להקטין סיכונים: "אין לי יכולת לקחת עובד"

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il