250 מדענים: לעצור את ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע נפט

העברת הנפט מאזור המפרץ הפרסי למדינות באזור אגן הים התיכון דרך ישראל, צפויה להכניס לקצא"א כ-700 מיליון דולר בשמונה שנים • המדענים מתראים כי זליגה של נפט תפגע בשוניות האלמוגים באזור - שהן מהעמידות ומהמפוארות בעולם

אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן
אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן

250 מדענים חתמו על עצומה שקוראת לעצור את הרחבת פעילות קצא"א והפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט מהמפרץ הפרסי. ההסכם של קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל בקו ימי מאזור המפרץ הפרסי לאילת ומשם למתקני קצא"א באשקלון וללקוחות באזור אגן הים התיכון, צפוי להניב לקצא"א כ-700 מיליון דולר בשמונה שנים.

ההסכם, העשוי לשרת 120 מכליות ענק שיעגנו וישנעו נפט דרך נמלי אילת ואשקלון, מהווה לפי החותמים על העצומה סיכון סביבתי, בריאותי וכלכלי לתושבי אילת ואשקלון וחושף את כל מפרץ אילת-עקבה ואת חופי סיני וחופי הים התיכון לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת.

250 המדענים מצטרפים למאבק הסביבתי של עמותת "צלול" ועוד כ-20 ארגוני סביבה, וקוראים לעצור את הרחבת פעילות צינור קצא"א, לבחון את מלוא הסיכונים שעל הכף ולא לאשר את המשך קידום המיזם של חברת קצא"א, שהינה חברה ממשלתית וכפופה לשר האוצר.

המדענים החתומים על המכתב, המגיעים ממגוון דיסציפלינות מקצועיות רלוונטיות להגנת הסביבה הימית והיבשתית, וכוללים ביולוגים, גאולוגים, ואקולוגים העוסקים בלימוד וחקר הים והחיים בו, וכן גאוגרפים, מהנדסים, כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לבריאות הציבור.

בין היתר, חתמו על המכתב פרופ' מעוז פיין, פרופ' נדב ששר, פרופ' ג'ודי לנג, פרופ' עדי וולפסון, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' מיה נגב, פרופ' דוד ברודאי ועוד.

"מספיקה חבלה או תקלה קטנה כדי לגרום לאסון סביבתי גדול"

"עשרות מכליות נפט יפרקו בכל שנה נפט ותזקיקים במזח קצא"א הצמוד לשמורת האלמוגים באילת, שיזרמו בצינורות מתיישנים לאורך הערבה והנגב, אל מסוף אשקלון, ומשם ייאספו במכליות נפט לאירופה", כתבו המדענים. "הסכם זה חושף את כל מפרץ אילת-עקבה ואת חופי סיני ושוניות האלמוגים שבהם לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן, כמו גם את חופי הים התיכון ותוואי הדרך".

עוד הוסיפו כי "מספיקה תקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, גם בים התיכון, ובעיקר בים סוף. למשל, אם 'רק' 1% מתכולתה תישפך לים, זו כמות של אלפי חביות נפט , שתתפשט במפרץ הקטן, ונפט יכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני. שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם' התת ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה".

שונית האלמוגים באילת, היא אחת העמידות והמפוארות בעולם. בזמן ששוניות ברחבי העולם גוועות ומתות בשל נזקי המשבר האקולוגי, מצבה של השונית באילת יציב, ומהווה מושא למחקר ברחבי העולם.

"האלמוגים של מפרץ אילת הן אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה: הם יכולים להיות המקור לשיקום שוניות אלמוגים בכל העולם. דליפת נפט, לא רק תהרוג את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה בכלל", כותבים החוקרים. "בנוסף, שוניות האלמוגים, הן הלב של הטבע ושל התיירות באזור ומקור משיכה למיליוני תיירים מדי שנה לאילת, עקבה ולחופי סיני".

החוקרים מזכירים את אירוע דליפת הנפט החמור בעברונה, לצד אסונות שפך נפט שהתרחשו במקומות נוספים ובהם נחל צין. "הגדלת הזרמת הנפט בצינור היבשתי חושפת לסכנה שמורות ושטחים רגישים לזיהום בנפט, שהטבע לא יצליח להתאושש ממנו. ב-2014 באסון עברונה דלפו 'רק' 5,000 מ"ק של נפט. כל אסון כזה, (ובמידה וההסכם יתממש אין ספק שיתרחשו עוד אסונות כאלו), יהיה חמור עשרות מונים אם יתרחש בים", כתבו.

פרופ׳ מעוז פיין, אקולוג ימי מאוניברסיטת בר אילן והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים, מהחתומים על העצומה, מוסיף: "אנו סבורים כי כתוצאה מאישורו יחשפו עשרות אלפי תושבי אילת ואשקלון לזיהום אוויר ולסיכונים בריאותיים וכלכליים וכן מדובר בלא פחות מהכרזת מלחמה על הסביבה.
"ההסכם מציב את ים סוף וים התיכון בסיכון ממשי. שוניות צפון ים סוף הן בעלות סיכויים גדולים לשרוד את העידן הנוכחי של שינויים אקלימיים גלובליים. אולם 'פוליסת הביטוח' הזו תקפה רק אם נשכיל להסיר סיכונים מקומיים כגון זיהומים ובכללם זיהומי נפט".

צרו איתנו קשר *5988