מדד אמון הצרכנים: הישראלים יותר פסימיים ולא מתכננים רכישות גדולות

הציבור הישראלי פחות אופטימי: לפי נתונים שמפרסמת הלמ"ס, הציבור צופה כי מצבו הכלכלי לא עומד להשתפר בתקופה הקרובה • בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת בתחתית הטבלה, ואחריה נמצאות רק סלובקיה, ספרד, פורטוגל, סלובניה ויוון

חיפה - סגר עסקים וחנויות סגורות בזמן קורונה / צילום: שלומי יוסף
חיפה - סגר עסקים וחנויות סגורות בזמן קורונה / צילום: שלומי יוסף

לאחר כמעט שנה שלמה של התמודדות עם משבר הקורונה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת היום (א') סיכום דו-שנתי של מדד אמון הצרכנים, המבטא את השלכות המשבר המתמשך.

לפי ממצאי הסקר, ציפיות הציבור בנוגע למצב הכלכלי של משקי הבית ושל המדינה פסימיות ביחס לשנים האחרונות. הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים ב-2020 ירד ל-21%-, לאחר שעמד על 5%- ב-2018, ועל 6%- ב-2019. סקר הלמ"ס מעיד אף כי נכונותם של משקי הבית לרכישות גדולות בשנה הקרובה ירדה, בהשוואה לשנה החולפת.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

בכל מדינות ה-OECD חלה התפתחות שלילית במדד אמון הצרכנים, והמצב הגרוע ביותר נרשם ביוון, שם הממוצע השנתי ב-2020 עומד על כ-30%-. יחד עם זאת, ישראל גם נמצאת בתחתית הטבלה; אחריה מדורגות רק סלובקיה, ספרד, פורטוגל, סלובניה ויוון.

המצב הטוב ביותר נרשם בדנמרק, שוודיה, ליטא, פינלנד, צ'כיה, גרמניה, ואוסטריה. בכולן, נשמר מדד אמון הצרכנים על ערך הנמוך מ-10%-, ובדנמרק עומד המדד על ערך גבוה מ-0.

בשנת 2020 חלה החמרה בממוצע השנתי של כל אחד מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד בישראל. הממוצע השנתי המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד ל-30%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל14%- ואילו ב-2018 הממוצע השנתי עמד על 7%-.

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירד ל-4%-, לאחר שעמד על ערך חיובי בשנים 2019-2018 (5% ו-7%, בהתאמה), והצביע על אופטימיות זהירה.

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה ירד ל-19%-, מ-6%- ב-2019 ו-8%- ב-2018.

המצב הכלכלי של משקי הבית מתבטא לפי המדד גם בנכונותם של האזרחים לבצע רכישות גדולות. לפי הלמ"ס, כוונת של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה ירד ל-30%-, לאחר שבשנים 2019-2018 עמדו הערכים הללו על 10%- ו-11%-, בהתאמה.

הממוצע השנתי של המאזן, המתייחס לממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים היחסי ב-2020 ירד ל-71. ערכו נמוך בהשוואה לממוצעים השנתיים של 2019 (127) ו-2018 (131) ומצביע אף הוא על החמרה בציפיות הציבור, על רקע משבר הקורונה.

ממשבר בריאותי למשבר כלכלי 

נגיף הקורונה שהתפרץ בסין בדצמבר 2019, הפך למשבר עולמי שליווה את שנת 2020 בעולם כולו. בישראל התגלה החולה הראשון בתום פברואר 2020, וזמן קצר לאחר מכן החלה ישראל ליישם צעדי צמצום במשק. במהרה, הפך המשבר הבריאותי למשבר כלכלי בעל השלכות רחבות על כל תחומי החיים. בגין ההגבלות שהוטלו על המשק ועל האוכלוסייה בישראל, מאות אלפי עובדים הוצאו לאבטלה או לחופשה ללא תשלום ועסקים רבים הושבתו באופן חלקי או מלא.

על הרקע הזה, החל מחודש מרץ 2020, ניכרת ירידה בערך מדד אמון הצרכנים ובמאזנים המרכיבים אותו, כמו גם תנודתיות בערכיהם במהלך השנה. זאת בעקבות החלת ההגבלות וההקלות על המשק ועל האוכלוסייה בהתאם למצב התחלואה.

ההחמרה בממוצע השנתי של המדד, בהשוואה לשנים 2019-2018, משקפת את הזיקה ההדוקה בין מערכת הציפיות וההערכות הסובייקטיביות של הפרטים, לבין מכלול אירועי השנה החולפת ומצביעה על כך שציפיות הציבור בנוגע למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה פסימיות יותר.

משפעים על מידת הפסימיות: תעסוקה, השכלה ושיוך אתני

בקרב כל הקבוצות שנבחנו, חלה החמרה בין הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים בשנת 2020, לבין הממוצעים השנתיים בשנים 2018 ו-2019. בתקופה של 2018 עד 2020, מועסקים פחות פסימיים מאלה שאינם מועסקים, בעלי השכלה גבוהה פחות פסימיים מחסרי תעודת בגרות, והאוכלוסייה היהודית פחות פסימית מהערבית. בשנת 2020 עומד הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים על ערך של 19%- בקרב מועסקים, בקרב בעלי השכלה גבוהה ובקרב האוכלוסייה היהודית.

בקרב האוכלוסייה היהודית ירד הממוצע השנתי ל-19%-, בקרב האוכלוסייה הערבית ירד הממוצע השנתי ל-28%-. בקרב המועסקים ירד הממוצע השנתי ל-19%- מערך של 3%- בשנים 2018 ו-2019; בקרב אלה שאינם מועסקים ירד הממוצע השנתי ל-23%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל-12%- מ-9%- ב-2018.

בעלי השכלה אקדמית, חוששים פחות מפני החמרת המצב הכלכלי. בקרב חסרי תעודת בגרות ירד הממוצע השנתי ל-22%- מערך של 9%- ב-2019; בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית ירד הממוצע השנתי ל-20%-, לאחר שב-2019 עמד על 6%-. בקרב בעלי תעודה אקדמית ירד ערך המדד ל-19%- מערך של 4%- ב-2019.